השבוע, בעיצומם של עשרת ימי תשובה, אנו פוגשים את פרשת וילך – הקצרה בתורה, אך עמוסת משמעות.פרשת וילך איננה רק על הליכה פיזית, אלא על תנועה פנימית.היא מלמדת אותנו שהשינוי לא מתחיל באירועים גדולים, אלא בצעד אחד קטן ואמיץ – וילך. משה, ביום חייו האחרון, מדגים לנו כיצד משחררים שליטה, מעבירים מנהיגות, נותנים אמון בדור הבא, ובעיקר – נשארים בתנועה.בין "ניצבים" של שבת שעברה, ל"וילך" של השבת הזו – יש מעבר מהעמידה להתקדמות.זה הרגע שבו עוצרים לחשוב – מה אנחנו צריכים לשחרר? אילו דפוסים הגיע הזמן לנתק? ומה נכתוב השנה ב"ספר חיינו"? בפרק נעמיק בנושאים כמו: מה מלמדת אותנו פרשת וילך על שינוי אישי וחברתי? איך נלחמים באדישות ובלשון הרע בתקופה של מחלוקות ציבוריות? מדוע כל אחד מאתנו הוא "ספר פתוח" שילדיו והסובבים אותו מעתיקים ממנו? ואיך מחברים בין צום גדליה, פרשת וילך, וראש השנה כהזמנה לצמיחה ולא לתקיעות? השבוע, יותר מתמיד, נשאל את עצמנו:לאן אנחנו הולכים השנה?ונזכור את מילות משה:"חזקו ואמצו… כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך, לא ירפך ולא יעזבך."