מדוע נשים חולות באלצהיימר פי שניים מגברים? בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, דן בגורמים ההורמונליים, הגנטיים והחברתיים שעשויים להסביר את הפער בין נשים לגברים בתחלואה במחלת האלצהיימר, ומנסה לפענח את התעלומה המגדרית מאחורי המחלה המאיימת על המוח.
כיצד קבע האו"ם את גבולותיה של מדינת ישראל בנובמבר 1947? והאם החלטה שכזו הייתה יכולה להתקבל על ידי האו"ם היום? בפרק מיוחד לכבוד כ"ט בנובמבר, פרופ' אלעד בן דרור מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, צולל ליסודות תוכנית החלוקה, מדבר על השינויים שחלו באו"ם במהלך השנים, ותוהה לגבי השפעתו של המוסד הזה על מעמדה של ישראל בימנו אלה.
מה שהעובר מעביר לאם במהלך ההריון לא פחות מדהים ממה שהיא מעבירה לו. בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח חושף את ההשפעות ארוכות הטווח של תאים עובריים על גוף האם במהלך ולאחר ההריון.
מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה.
שפה חדשה, נגינה בפסנתר וקשרים חברתיים – אלה הן כמה מהפעילויות ששומרות על המוח שלנו צעיר. בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מנסה לפצח את הקוד להאטת ההזדקנות ומספק כלים שימושיים לשימור חיוניות המוח לאורך שנים.
כיצד 30 דקות של פעילות גופנית משפיעות על המוח שלנו? בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון, מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסביר את הקשר העמוק בין תנועת הגוף לבין בריאות המוח ואיכות חיינו.
אילו טיפולים זמינים כיום לאלצהיימר? האם ניתן להגיע לתרופה או חיסון למחלה? בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון, מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, פורש את מפת הטיפולים הקיימים, מציץ אל העתיד ומעניק תקווה ותובנות על כיווני המחקר המבטיחים.
כיצד ישתנה משחק החתול והעכבר של פריצות ותקיפות הסייבר בעידן ה-AI? מצד אחד, העבריינים לא צריכים לעבוד תחת מגבלות של רגולציה והם חופשיים להשתמש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית לצורכי הטעיה ופריצה למערכות. מנגד, כלי ה-AI משכללים ומשפרים את היכולת של הארגונים להתגונן מפני פריצות סייבר. האם אנחנו מתקדמים לכיוון עולם של ״מלחמת אלגוריתמים״? בפרק הזה בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״ משוחח ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית עם גיא אמיר, מנכ״ל VisionHight על עתיד תעשיית הסייבר בעידן הבינה המלאכותית.
האם ההרתעה הצבאית של ישראל קרסה מאז ה-7 באוקטובר? ואם כן, האם נוכל להחזיר לעצמנו את יכולת ההרתעה? בשיחה עם אל״מ (מיל') שי שבתאי, מרצה למדעי המדינה, וחוקר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר מהי הרתעה בעידן של אויבים לא רציונליים, מה ההבדל בין הרתעה טקטית לאסטרטגית – והאם יש לה עדיין מקום בארגז הכלים הביטחוני של ישראל. מראיין אורי טולידאנו.
הבינה המלאכותית פוגשת אותנו בכל היבט של החיים ומשפיעה בין היתר על הכלכלה, העבודה והקשר האנושי. בפרק הסיום של סדרת הפרקים 'בינו לבינה מלאכותית' מסכמים ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית ואורי טולידאנו, עורך הסדרה, את התובנות שעלו ב-18 פרקי הסדרה, שעסקה בהשפעות הבינה המלאכותית על ההיבטים היומיומיים של חינו.
האם דרך ארץ אכן קדמה לתורה? והאם ייחודו של העם היהודי נובע מאורחות חייו ומעשיו או מעצם היוולדו כיהודי? פרק נוסף בסדרה הגות בראי המציאות, שבה אנחנו חוזרים להגותם של הוגים חשובים בהיסטוריה ומפרשים באמצעותה את המציאות המודרנית עם פרופ' משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה שמתמחה במחשבה מדינית יהודית כללית ובחברה הישראלית.
למה חשוב שצלמי חדשות ייכנסו לאזורי הלחימה ומה החשיבות של פרסום סיפוריהם של החטופים ומשוחררי השבי. בפרק זה בסדרה "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" ממראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת, את הצלחם גיל כהן מגן על הכניסה לאזורי הלחימה, והמצבים המורכבים שתיעד במצלמתו, וכן על תמונות האוירה שצילם בשעות ההמתנה עם הכוחות; וגם על תמונות החטופים המשוחררים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
ב-7 באוקטובר יצא גיל כהן מגן, צלם חדשות, לאזור עוטף עזה כדי לתעד את האירועים סמוך להתרחשותם. עם אילו קונפליקטים התמודד באותו יום כישראלי וכיהודי, איך הצליח לתפקד ולסקר באופן מקצועי את המראות הקשים מנשוא? בפרק זה בסדרה "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" מראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת את הצלם גיל כהן מגן, על חוויותיו ועל האופן שבו התמודד עם המצב.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה תפקידו של צלם חדשות בינלאומי באזור מלחמה? במה הוא שונה מתפקידם של הצלמים המקומיים? איך מעבירים בתמונות את מה שקורה בשדה הקרב המקומי לאנשים בחו"ל? בסדרת הפרקים "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" מראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת את הצלם גיל כהן מגן, על עבודתו כצלם חדשות לעיתונים ומגזינים בישראל ובחו"ל.
בפודקאסט מוצגות דוגמאות מעבודותיו של גיל, ומומלץ לצפות.
הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה ואת הדרך שבה אנחנו חושבים, משתפים פעולה ומקבלים החלטות. בפרק זה בסדרה בינו לבינה מלאכותית נבחן מה קורה לארגונים כשהם מאצילים סמכות לאלגוריתמים, ומה יקרה בעולם שבו לכל עובד יש סוכן דיגיטלי שמנהל עבורו את העבודה.
ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית מראיין את פרופ׳ ליאור זלמנסון, מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת״א, חוקר בינה מלאכותית ועתיד עולם העבודה.
פעמים הפתרונות הפיננסיים הכי חכמים הם גם הכי מורכבים – כמו איגוח, מכשירים מובנים, ואסטרטגיות מימון יצירתיות. בפרק הזה נצלול לעולם שבו הופכים נכסים רגילים (כמו הלוואות או משכנתאות) לניירות ערך – ונבין למה זה קריטי לשוק ההון ולבנקים.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מזדקנים? האם אפשר למנוע ירידה קוגניטיבית ומה ההבדל בין שכחה רגילה לאלצהיימר? בפרק התשיעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופ' אלי וקיל, פסיכולוג וחוקר מוח מאוניברסיטת בר אילן. השיחה עוסקת בשינויים שעובר המוח בזקנה, בקשר בין זיכרון לגיל ובדרכים למנוע או להאט תהליכי הזדקנות מוחית. פרופ' וקיל מסביר על ההבדלים בין דמנציה לאלצהיימר, על התפתחויות המחקריות בתחום ועל איך לשמור על המוח צעיר וחד. הפרק שנושא את שם הסדרה מציע תשובות למי שתוהה איפה שם את המפתחות. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.
השגרה שלנו בנויה מהרבה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. הן מעניקות לנו סדר וביטחון, אבל לפעמים הן גורמות לנו להרגיש כאילו כלואים בלולאה אינסופית. הפרדוקס הזה חדר גם ללב האמנות של המאה ה־20, מהשכפולים של אנדי וורהול ועד היום שחוזר על עצמו שוב ושוב בסרט ״לקום אתמול בבוקר״. זה גם נושא שיחתם של ד״ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות וד"ר נעה מורדוך- סימונסון, מהתוכנית ללימודי תרבות ואומנות באוניברסיטה הפתוחה - בפרק זה בסדרה ״מבט אל האנושי".
האם זקנה היא גזירת גורל או הזדמנות? איך מוצאים משמעות בגיל השלישי והאם אפשר להתחיל קריירה חדשה אחרי 50? בפרק השמיני בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את חגית שלסקי ועינת ישראלי, שתי נשים מעוררות השראה שעשו מעבר קריירה דרמטי לעולם הזקנה. השיחה עוסקת במהפכה בתפיסת הגיל השלישי, בלימודי גרונטולוגיה ובהזדמנויות החדשות בתחום המתפתח הזה. האורחות מדברות על זקנה מיטבית, על איך להתכונן לחיים ארוכים ומספקים ועל למה חברות מפספסות את קהל הגיל השלישי.התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.
מתח פנים הוא הכוח הפיזיקלי שיוצר טיפות. בעזרתו אנחנו עושים כביסה ושוטפים כלים ובשימושים יותר מורכבים שלו ניתן להשתמש בו כדי לטהר מים, לייצר קרמים ולהניע אפילו חלליות. בשיחה עם דניאל מייזלין וגיל אלגריסי, מהמחלקה לפיזיקה, נבין כיצד מתח הפנים משפיע על המדע, הסביבה והרפואה. הפרק הופק במסגרת הקורס במדיה מדעית במחלקה לפיזיקה בליווי פרופ׳ ריצ׳רד ברקוביץ׳.