אלטרנטיבה - פרק מיוחד: עסקת הגז ישראל-מצרים הקדמה: בפרק הבזק הזה, אנחנו צוללים לתוך אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בתולדות מדינת ישראל- עסקת ייצוא הגז למצרים- שווי 35 מיליארד דולר. בשבועות האחרונים, העסקה עוררה סערה תקשורתית ופוליטית: מצד אחד, ראש הממשלה והממשלה מציגים אותה כהישג משמעותי, ומצד שני, מתנגדים רבים מטילים ספק בחוכמתה ובהשלכותיה על עתיד האנרגיה של ישראל. אבל מה באמת קורה פה? האם זו עסקה טובה או רעה למדינת ישראל? מה ההיסטוריה שעומדת מאחורי ההחלטה הזאת? ובעיקר- איך אנחנו בונים חוסן אנרגטי אמיתי למדינה בעשורים הקרובים? בפרק, נפרק את העובדות, נבין את הרקע ההיסטורי של מתווה הגז, ונשמע המלצות אסטרטגיות קריטיות לעתיד האנרגיה בישראל.  אורח: ד"ר עמית מור - מנכ"ל אקו-אנרג'י, ייעוץ כלכלי אסטרטגי, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן מנחה: דניאל ברון, מנהל פיתוח של אנרג׳יקום, קו-פאונדר של אנרג׳יטק אקדמיה, פודקאסטר אקלים תאריך: 24 בדצמבר 2025 משך: כ-46 דקות נושאי הפרק: מתווה הגז ההיסטורי - איך נוצר מונופול בשוק הגז הישראלי ומה נעשה כדי לשבור אותו לפני עשר שנים פרטי עסקת הייצוא החדשה - 130 מיליארד מטרים מעוקבים למצרים עד 2040, בשווי 35 מיליארד דולר הכנסות למדינה ולאזרחים - כ-60 מיליארד שקלים צפויים להיכנס לקופת המדינה ולקרן אזרחי ישראל מבנה ההחזקות במשק הגז - שדה לוויתן, שדה תמר, שדה כריש והשחקנים המרכזיים יתרונות העסקה - הכנסות, תמריץ לחיפושי גז, יתירות אנרגטית, חיזוק יחסים אסטרטגיים עם מצרים וירדן חסרונות וסיכונים - קיצור משך חיי הרזרבות, תלות ביצוא למצרים, פגיעות במלחמה, היעדר אחסון אסטרטגי מחירי הגז והאם הם נמוכים מדי? - דיון מרתק על השלכות מחירי הגז הזולים במיוחד בישראל עתיד האנרגיה בישראל - אנרגיה מתחדשת (יעד 40-50%), אנרגיה גרעינית, ייבוא גז, Carbon Capture המלצות קריטיות לחוסן אנרגטי - אחסון יבשתי אסטרטגי של גז, רזרבות גיבוי, פיזור מקורות אנרגיה, פנייה לטראמפ לאישור טכנולוגיה גרעינית לקחים ממלחמת 12 הימים - חשיבות האנרגיה המבוזרת וההגנה על תשתיות קריטיות עובדות מפתיעות מהפרק: ישראל היא המדינה היחידה במערב עם גידול משמעותי באוכלוסייה - כל שאר המדינות המערביות מתכווצות דמוגרפית מחירי הגז בישראל הם הנמוכים ביותר במדינות המערב - נמוכים אפילו מארצות הברית 70% מהחשמל בירדן כבר היום מגיע מגז ישראלי - תלות אנרגטית עצומה לישראל רזרבות גז מוכחות של כ-1,000 מיליארד מטרים מעוקבים - מספיק לכ-20 שנה ללא תגליות נוספות גיאולוגים מעריכים שסיכויי מציאת שדות ענק נוספים כמו לוויתן ותמר בישראל - נמוכים מאוד ציטוטים בולטים: "זו עסקת הייצוא הכי גדולה שהייתה אי פעם בתולדות ישראל - 35 מיליארד דולר" "אי אפשר לאורך זמן לשמור את מחירי הגז נמוכים כאשר האלטרנטיבה היא מחירים אזוריים גבוהים ב-50%" "העסקה הזאת היא פועל יוצא של החלטה שהתקבלה לפני עשר שנים - זה לא שעכשיו יכלה הממשלה לבוא ולומר אני לא מאשרת" למי הפרק מתאים? כל מי שרוצה להבין את עסקת הגז עם מצרים מעבר לכותרות מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום האנרגיה אזרחים המעוניינים לדעת מה קורה עם משאבי הטבע של המדינה מי שמתעניין בעתיד האנרגטי של ישראל ובאסטרטגיה ארוכת טווח סטודנטים וחוקרים בתחומי האנרגיה, כלכלה ויחסים בינלאומיים האזינו לפרק המלא וגלו: מדוע ישראל חייבת לפנות לנשיא טראמפ בנושא האנרגיה הגרעינית, איך לכידת פחמן ושימוש בו ישנה את עתיד הגז הטבעי, ומה הקשר בין מחירי חשמל זולים למרכזי נתונים ענקיים שרוצים להקים בישראל. אלטרנטיבה - פודקאסט הקיימות של ישראל. מביאים את האנשים שיעצבו לנו את העתיד.   אתר אקו אנרג׳י- https://ecoenergy.co.il/ 📧 ליצירת קשר: לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/     

V Friendly ֿאורח: עומרי פז מנכ״ל ויגן פרנדלי מנחה: דניאל ברון תאריך: 30.12 משך: 37 דק׳ תקציר הפרק בפרק זה חוזר אלינו עומרי פז, מנכ"ל Vegan Friendly, לעדכן על ההתפתחויות המרשימות של הארגון בישראל ובעולם. עומרי משתף בהרחבה לארצות הברית ולניו יורק במיוחד, האתגרים הייחדים שהעמותה מתמודדת איתם מאז 7 באוקטובר, ופרויקטים חדשניים ומרגשים שבדרך. נושאים מרכזיים עובדה מטריפה: כל אדם במהלך חייו אחראי לשחיטה של כ-6,000 בעלי חיים - רק ממה שהוא אוכל התרחבות בינלאומית: Vegan Friendly פועלת היום בישראל, אנגליה וארצות הברית עם קהילה של מעל 4 מיליון עוקבים ניו יורק: למעלה מ-100,000 הורדות לאפליקציה, 28,000 מקומות עם אופציות טבעוניות, ו-300 עסקים בתו הירוק השפעת המלחמה: איבוד מאות אלפי דולרים בתרומות בארה"ב, אנטישמיות בקהילה הטבעונית, והאתגרים המיוחדים של פעילות בתקופה זו פרויקטים חדשים: השקת רשת סופרמרקטים טבעוניים (צפוי תוך 4-5 חודשים) וכרטיס אשראי טבעוני עם אלפי הטבות חדשנות מזון: דיון על טכנולוגיות fermentation כמו Remilk והעמדה של Vegan Friendly כלפי מוצרים אלה הפלייבוק לבחירת קמפיינים עומרי חושף את השיטה המדויקת שלהם לבחירת פרויקטים: אימפקט סופי - כמה אנשים יושפעו מדידה - האם ניתן למדוד את ההשפעה חדשנות - עד כמה הדבר פורץ דרך התכנות - 80% סבירות להצלחה מינימום קישורים רלוונטיים כרטיס אשראי טבעוני של Vegan Friendly: כרטיס אשראי ללא תשלום לחברי Vegan Active אחוז מהרכישות הולך לקידום טבעונות אלפי הטבות בעסקים טבעוניים וברחבי הארץ כבר קרוב ל-1,000 אנשים הוציאו את הכרטיס מאז ההשקה לפרטים: https://active.vegan-friendly.co.il/credit-card/  פרויקטים קרובים: רשת סופרמרקטים טבעוניים - צפוי תוך 4-5 חודשים מוצרים בסיסיים במחירים מפוקחים וזולים באופן דרמטי 📧 ליצירת קשר: לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

אלטרנטיבה: בנייה ירוקה- שורת רווח משולשת אורח: ד"ר אדר׳ נועם אוסטרליץ- אדריכל ומוביל בתחום הבנייה הירוקה (מעל 25 שנות ניסיון) מנחה: דניאל ברון תאריך: 3 בדצמבר 2025 משך: כ-35 דקות על מה הפרק? האם ידעתם שכ-50% מחומרי הבנייה שלנו הולכים ישר לפח? ושחצי מהאנרגיה שאנחנו משקיעים בבניינים פשוט מתבזבזת? בפרק מרתק זה, ד"ר נועם אוסטרליץ, אדריכל ומומחה לבנייה ירוקה עם מעל 25 שנות ניסיון, חושף את האמת המפתיעה מאחורי תעשיית הבנייה בישראל. נועם מסביר איך שיטות בנייה בנות 100 שנה ממשיכות לשלוט בשוק, איך החלונות שלנו "ממזגים את המרפסת" במקום את הדירה, ומציג את עקרון "המועילות" המהפכני- כל שטח שאינו מועיל הוא מזיק. מגגות שחורים שהופכים לאיי חום, דרך בתי ספר שמשפיעים על הציונים של התלמידים, ועד לטיפים פרקטיים שתוכלו ליישם בבית שלכם - זה פרק שישנה את הדרך שבה אתם מסתכלים על הבניין שאתם גרים בו. ובסוף? נועם משאיר אותנו עם טיזר מרתק - "האמירה שבנייה ירוקה היא בנייה יקרה, היא אמירה שאין מאחוריה שום דבר" - והבטחה לחשוף את האמת בפרק הבא. הנושאים שמכוסים בפרק בזבוז עצום בבנייה: איך 50% מהחומרים והאנרגיה הולכים לאיבוד שיטות בנייה מיושנות: למה אנחנו עדיין בונים כמו לפני 100 שנה חלונות ובידוד: מה לא בסדר עם החלונות הישראליים ואיך זה עולה לנו בכסף עקרון "המועילות": איך להפוך כל שטח מזיק למועיל (במיוחד גגות!) תקנים וסטנדרטים: איך להימנע מ"גרין-וושינג" ולדעת מה באמת ירוק בתי ספר בריאים: הקשר המפתיע בין סביבת לימוד לציונים ולבריאות נפשית חומרים בריאים: מצבעים טבעיים ועד חומרי ניקוי - מה כדאי לשנות טיפים מעשיים לבעלי בתים: מה אפשר לעשות בשיפוץ הבא טיזר לפרק הבא: פיצוץ מיתוס העלות של בנייה ירוקה SID אתר מידע לחדשנות בעולם הבניהhttps://sid-center.co.il/ אוסטרליץ אדריכלות https://aus.co.il/  📧 ליצירת קשר: לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/  🌱 למי שרוצה לעשות שינוי: תתחילו מהטיפים שנועם נתן בסוף הפרק - בשיפוץ הבא, תבדקו בידוד, חלונות איכותיים, וצבעים בריאים. זה לא מסובך, וזה משתלם!

פרק 115 של הפוד! "אם אתה מאמין שיכלת לקלקל, תאמין שאתה יכול לתקן" - רבי נחמן הפרק שוחחתי, דניאל ברון, עם עודד רב, מייסד ומנכ"ל ארגון שומרי ים המלח, על משבר ים המלח: ירידת מפלס, התנגשויות ניהול מים ואובדן חופים וטבע ייחודי. משפט לארוחת ערב: ים המלח מאבד 600 בריכות אולימפיות מים ביום המפלס ירד ב-40 מטר ב-30 שנה האחרונות יותר מ-7,000 בולענים נוצרו בצד הישראלי רוב החופים סגורים לציבור המטרה: שמירה על יציבות ים המלח (לא החזרת 40 המטרים שאבדו) העלאת מודעות למשבר ים המלח וגיוס תמיכה ציבורית לפעילות ארגון "שומרי ים המלח" להצלת הים. המשבר והסיבות לו סיבות לירידת המפלס: מחסור במים נכנסים: רק 8% מזרימת נהר הירדן מגיעה לים המלח סכר דגניה: מפריד בין הכינרת לירדן כ- 40 יובלים נסכרו: על ידי ישראל, ירדן, סוריה ולבנון שאיבת הים ע״י ICL הייחודיות של ים המלח יתרונות בריאותיים: ריכוז החמצן הגבוה ביותר בעולם 30 סוגי מינרלים, כולל ברום בריכוז פי 200 מכל מקום אחר אחוז קרינה נמוך מדינות אירופה משלמות לאזרחיהן לטיפול בים המלח חשיבות תרבותית ודתית קסר אליהוד - אתר הטבילה של ישו מקום קדוש ליותר ממחצית האנושות מגילות הגנוזות נמצאו בקומרן הרקע האישי של עודד רהב רקע בארכיטקטורת נוף וטכנולוגיות מים וחקלאות מייסד חברת פטיפון להפצת מוזיקה לרשתות שידור שחיית מרחק מקפריסין לישראל (401 ק"מ) לקידום חוק השקיות שחיית ים המלח מירדן לישראל (28 ק"מ) ב-2016 פתרונות מוצעים אסטרטגיית הפתרון: החלטה ממשלתית: מדינת ישראל תקבל החלטה לייצב את ים המלח שיפור טכנולוגיות הפקה: מודרניזציה של שיטות הפקת האשלג תשלום על מים: ICL תשלם על המים הנלקחים או תחזיר כמות גדולה יותר מכוני טיהור שפכים: בכל ביקעת הירדן לישראלים, פלסטינים וירדנים גיוס שותפים וטכנולוגיות חיפוש אחר הגופים הבולטים ביותר בתחום מים ואנרגיה אין זמן לסטארטאפים ופיילוטים- דרושות טכנולוגיות מוכחות פיתוח פתרונות אנרגיה ומים משולבים   צעדים מיידיים: הרשמה לארגון "שומרי ים המלח" באתר Dead Sea Guardianshttps://deadseaguardians.org/ הפצת המודעות והצטרפות לתנועה (יעד: מיליון חברים) גיוס שותפים מתחום מים, אנרגיה ותקשורת   הזמן לפעולה הוא עכשיו. כל יום שעובר מביא אותנו קרוב יותר לנקודת האל-חזור. לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

שלום! איך עבר הקיץ? חם....הפרק אירחתי את ח״כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, יו״ר השדולה הסביבתית בכנסת ויו״ר השדולה הגאה. מה היה לנו בפרק?  השפעת שינויי האקלים על ישראל, במיוחד בעקבות סופת החום הקיצוני באוגוסט. החורף האחרון היה אחד השכונים, עם 50% פחות משקעים באזורים רבים. (30:35) דוח שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מצביע על כך שכל שעה וחצי מת אדם בישראל מזיהום אוויר. (31:35) הממשלה הנוכחית הקלה את חוק אוויר נקי, מה שמאפשר למפעלים ולתחנות כוח להשתמש בטכנולוגיה פחות מתקדמת ובכך לזהם הרבה יותר. (33:41) המתקן להתפלת מים באשדוד קיבל אישור להשתמש בטכנולוגיה מזהמת יותר, מה שמחמיר את זיהום האוויר באזור. הצורך בחוק אקלים בישראל, אשר יכלול יעדים מחייבים להפחתת פלטות פחמן. החוק ידרוש מכל משרדי הממשלה להכין תוכניות להפחתת פלטות ולהיערכות למשבר האקלים. החוק ידרוש דיווח תקופתי לציבור ולכנסת על ההתקדמות. החוק יכלול גם יעדים למעבר לאנרגיות מתחדשות ולהתייעלות אנרגטית.  הצעת חוק הצל שמחייב הצללה של 50% במרחב הציבורי בכל פרויקט בנייה חדש.   תפקיד הרשויות המקומיות המלצה של יוראי- צאו לטייל בטבע, וזה שווה ביותר, כל עוד אפשר ולא חם מדי!   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

״בחירת השותף בסטארטאפ, זה אולי הדבר הכי חשוב שיזם צריך לעשות״. בפרק הזה דניאל ברון אירח את לירן דור, סמנכ”ל טכנולוגיות ויזם משותף של בוסון אנרגיה, ויחד דיברו על אחת הבעיות החמורות ביותר בישראל: הפסולת הביתית. ישראל מייצרת כיום מעל 6 מיליון טון פסולת בשנה, וצפויה להגיע ל-10 מיליון טון עד 2040. רוב הפסולת עדיין מוטמנת, ויוצרת פליטות מתאן וזיהום סביבתי – “פצצת זמן חברתית”. הפתרון שמציעה בוסון אנרגיה: להפוך את הפסולת מנטל למשאב אנרגטי. במהלך השיחה לירן מסביר: איך טכנולוגיית גזיפיקציה ללא חמצן מאפשרת להפיק מימן ו-פחמן דו חמצני נקיים, ללא פליטות מזהמים. כיצד ניתן להקים מתקנים קרוב למרכזי אוכלוסייה לייצור חשמל, חום, מימן וחומרי גלם. למה פסולת היא הזדמנות אמיתית ליצירת כלכלה מעגלית. איך נראים הפרויקטים הבינלאומיים של בוסון באנרגיה, מאירופה ועד אוסטרליה. מה חשוב לדעת ליזמים בתחום הדיפטק: בחירת שותפים נכונים, סבלנות, וחינוך שוק. כפי שלירן מדגיש: ״בחירת השותף בסטארטאפ, זה אולי הדבר הכי חשוב שיזם צריך לעשות״. 🎧 האזינו לפרק וגלו למה “הפסולת כמו שאני רואה אותה היא בעצם משאב” (21:40). לירן   📌 לינקים חשובים:         https://www.linkedin.com/in/lirandor / https://bosonenergy.com/    לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/ 

אז איך משקיעים באקלים? איך עוברים מעולם התוכנה הווירטואלי, לאקלים המתחמם?  הפרק אירחתי את גיל שי, משקיע במרון קפיטל.  קצת ממה שהיה לנו:  - המעבר של גיל מעולם התוכנה לעולם האקלים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בשינויים מתמידים ובאתגרים חדשים במיוחד בתחום האקלים שדורש הבנה מדעית וטכנולוגית מעמיקה. - האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלים, הרמה היזמית לעומת תחומים אחרים כמו סייבר. - הבדלים בין מכירת תוכנה למכירת חומרה: בתוכנה ניתן למכור בלחיצת כפתור בכל העולם, בעוד בחומרה יש צורך בדיסטריביושן ומלאי (24:33). - הגדרת Ideal Customer Profile (ICP): הבנת סוג הלקוח, גודל החברה, מי הקונה והצ'מפיונס (25:36). - חשיבות ההבנה של הגיאוגרפיות והתרבות המקומית: לדוגמה, מכירה בברזיל דורשת אנשי מכירות ברזילאים (26:22). - הבנת התעשיה והאסטרטגיה המתאימה: האם להתחיל עם מפיצים או למכור ישירות ללקוחות (27:44). - גיל ממליץ ליזמים חדשים בתחום האקלים להתמקד בניסיון תעשייתי וללמוד את השוק לעומק לפני הקמת סטארט-אפ. - ליזמים מדענים לנסות לעבוד בחברות קיימות כדי להבין כיצד הן פועלות ולהשיג ניסיון תעשייתי. - החשיבות של צניעות והבנה של החוסרים האישיים, ולהשלים אותם לפני הכניסה למיזם חדש. - לחשוב על אסטרטגיה עסקית כבר מהיום הראשון: להבין את השוק והיכולת למכור (32:37). - להיות פרקטיים ולתכנן את הדרך להצלחה: להבין את הגבולות ולהתנהג בהתאם (46:02). - להיות מוכנים למסע ארוך וקשה: חדשנות בעולמות האקלים דורש סבלנות ומסירות (47:43).   linkedin: https://www.linkedin.com/in/gilshai/ האתר של מירון: meron.vc   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1   אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv    אני: https://www.linkedin.com/in/daniel-baronnn/  

הפרק דניאל ברון מארח את גלית כהן על מחקר פורץ דרך לביטחון מזון בישראל. יחד, הם דנים בתלות של ישראל בייבוא מזון, במיוחד בדגים ודגנים, ומפרטים את הסיכונים שאיתם ייתכן ואנחנו נצטרך להתמודד בעתיד עקב האקלים הגלובלי. המחקר, בהובלת גלית כהן ועמיתיה, מציע גישות שונות להתמודדות עם הסיכונים הללו, כולל הגדלת הייצור המקומי, גיוון מקורות היבוא ושימוש בטכנולוגיות חדשות. הפרק מזמין את המאזינים להתעניין ולהבין את ההשפעות של השינויים האקולוגיים על האספקה המתרחבת של המזון בישראל. המחקר הובל על ידי פרופ’ ורד בלאס, ד”ר עמית אשכנזי וגלית עצמה, ובוצע בשיתוף פעולה בין כמה מכוני מחקר חשובים: מכון ארכימדס באוניברסיטת תל אביב, מכון יסודות, פורום ארלוזרוב ומכון גזית. האזינו לפרק המרתק הזה על מנת ללמוד על הדרכים בהן נוכל להבטיח אספקת מזון יציבה לכל אזרחי ישראל. ספרו לי מה חשבתם.    פרק לקראת הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה ב-8–9 ביולי תתקיים הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה באוניברסיטת תל אביב.https://conference.isees.org.il/  לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

בפרק זה נעסוק בשאלה החשובה כיצד המדע משפיע על נושאי קיימות, אנרגיה ואקלים תוך שילוב בין דיסיפלינות שונות והצגת דוגמאות מרתקות מהעולם ומהמעבדה. דוד איזנברג, פרופ' חבר בטכניון, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה ואנרגיה, ראש תוכנית הלימודים לתארים גבוהים באנרגיה בתוך המרכז הטכניוני לאנרגיה ע"ש גרנד. מגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" העוסק ביצירתיות בחיים ובמדע. נשוי ואב לשבעה.   המדע מחפש משמעות: https://open.spotify.com/show/68gwCJhzsiHfg8D5n8L7Ds   איזה שיחה כיפית היתה לנו. דיברנו על אקולוגיה, פיזיקה, חשמל, סולאר, אוויר, פיפי, אופטימיות וכולי.  שיחה מעניינת וקולחת על אינטרדיספלינריות באקדמיה על מנת לקדם הגעה לפתרונות מדעיים.  דיברנו על ה״קטפלזמה״ שעושה המעבדה של דוויד בטכניון.  דיברנו על כך שהאנושות מאוהבת ומכורה לחשמל. חשמל הוא מטבע עובר לסוחר שאני יכול להחליף אותו להמון פעיליות כמו תנועה, חום, קור וכולי. דיברנו על דוד מים חמים וד״ר צבי תבור, על מיקס פתרונות האנרגיה של משק החשמל העתידי. על מדוע פרויקט דזרטק של לייצר אנרגיה סולארית בצפון אפריקה ושליחתה לאירופה לא התרחש בסוף.    דיברנו על המעבדה של דוויד שמייצרת דלק מפיפי!   המלצות: Energy and Civilization. A History,  by Vaclav Smil https://mitpress.mit.edu/9780262536165/energy-and-civilization/    An Immense World: How Animal Senses Reveal the Hidden Realms Around Us, Ed Yong. https://en.wikipedia.org/wiki/An_Immense_World    ספר התניא!   ספרו לי מה חשבתם.    לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

הצטרפו לדניאל ברון בפודקאסט הקיימות של ישראל לשיחה עם בועז קנטור יועץ קליימטק לקרנות אקלים. Future energy ventures - מסתכלים על חברות תוכנה בשלבי A ו B. קרן ההשקעות של אורמת׳ - מסתכלים על חומרה, פרויקטים, תחנות כח, אנרגיה גיאוטרמית, תשתיות, אתגרים הנדסיים מורכבים, וכולי.    בפרק דיברנו על החשיבות של חדשנות טכנולוגית במאבק נגד המשבר האקלימי, היתרונות של יזמות ישראלית בתחום והצורך בהדבקת הפער בין ישראל לעולם בתחום הטכנולוגיות למען האקלים. בועז קנטור, מומחה להשקעות בתחום האקלים, מדבר על החשיבות של קליימטק בפיתוח כלכלי גלובלי ועל הדרכים בהן ישראל יכולה להוביל את השינוי. עם סיפורים מהניסיון האישי והמקצועי שלו, קנטור מספק תובנות על הכיוונים העתידיים של קליימטק ועל המשמעות של היותנו חלק מהמשחק הגלובלי. הצטרפו לשיחה על שינוי שמתחיל כאן ועכשיו.   הרחבה: בועז קורא ליזמים הישראלים לעבור ולעסוק בקליימטק. מי שמבין את משבר האקלים, לא יכול לעשות שום דבר אחר. בועז אומר שהיזם הישראלי הוא היזם הטוב בעולם וחשוב שהוא יתעסק בטכנולוגיית אקלים בגלל במצב החמור. אין כמו היזמים הישראלים בעולם.    דיברנו על נושאים רבים, בין השאר על חברת האנרגיה הדנית דונג אנרגיה ששינתה את שמה לאורסטד ב-2017, כהוקרה למדען הנס כריסטיאן ארסטד, במהלך מעבר אסטרטגי לעבר אנרגיות מתחדשות – במיוחד בתחום טורבינות הרוח הימיות. בינואר 2021, מונה מאדס ניפר, לשעבר מנהל החדשנות בלגו ומנכ”ל גרנדפוס, למנכ”ל אורסטד, כדי להוביל את החברה ליעדי קיימות שאפתניים. השינוי המהותי והמינוי המיוחד משקפים את המחויבות של אורסטד לעיצוב עתיד ירוק ובר קיימא. דיברנו על דרישה לטכנולוגיית אקלים ואנרגיה למשל בניהול רשת ונתנו את דוגמאת הבלאקאוט בספרד ופורטוגל.  בנוסף דיברנו על זה שמעגל האנרגיה ברשת החשמל הארצית חייב להיות סגור – כלומר, כל אנרגיה שמיוצרת חייבת להיצרך בזמן אמת – כי החשמל עצמו לא נאגר בקלות (למעט שימוש במאגרים מיוחדים כמו סוללות או אגירה שאובה). לכן, היצרנים והצרכנים חייבים להיות באיזון תמידי ואת החדשנות שהתחום הזה דורש.   הסיבה הפיזיקלית לכך היא שזרם חשמלי לא “מחכה בתור” – הוא זורם במהירות האור מרגע שנוצר ועד שמגיע לצרכן. אם הייצור יעלה על הצריכה או להפך, ייווצר חוסר איזון (overload או undersupply), שיכול לגרום לנפילות מתח ובעיות ברשת החשמל הארצית. המלצות ליזמים: תלמדו לעומק את משבר האקלים  לכו על אקלים, העולם צמא ליזמות ישראלית!   אתר של בועז עם 1000 רעיונות ליוניקורנים באנגלית: https://www.climate.tech/taiga   לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   

בפרק 108 של הפודקאסט ״אלטרנטיבה״, אני, דניאל ברון, מארח את ד"ר דוב חנין, לשיחה מעמיקה על אלטרנטיבות במדיניות האקלים, התחבורה והאנרגיה של ישראל. דוב חנין, לשעבר חבר כנסת ופעיל ציבור מוכר, משתף בתובנותיו הפוליטיות והחברתיות ומציע פתרונות אפשריים לשיפור מצבה של ישראל בתחומים אלו. הפרק עוסק בהצעת פתרונות כמו תחבורת ציבורית יעילה יותר המבוססת על תשתיות קיימות, שימוש באנרגיה סולארית על גגות מבני מגורים בערים הגדולות ומדיניות תומכת לחקלאות המקומית. המאזינים יקבלו הבנה מעמיקה על האתגרים ועל ההזדמנויות שעומדות בפני ישראל, כאשר הכל על עולמות התוכן והמציאות המורכבת של המדינה. לקבוצת הוואטסאפ האינטימית של אלטרנטיבה- https://chat.whatsapp.com/K9kQAxxvNcPGYuTPcojxo1 לינקים לאלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv     

בפרק דיברתי עם אופיר גומא 💫 אחד ממשקיעי האקלים הבולטים בישראל. אני מאוד מעריך את אופיר בתור משקיע ובתור בן אדם ותמיד שמח לשוחח איתו לקבל זוויות חדשות בכדי להבין את שיקולי המשקיעים במיזמי הון סיכון בסקטור האקלים.    הרכבת כבר יצאה- אנרג׳י טרנזיסן כבר התחיל. העניין הזה עונה על צרכים דחופים של האנושות והאנשים וכאשר הם עומדים בקריטריוניים הכלכליים של השוק הם תופסים.    סקטור האקלים למד בשנתיים האחרונות שמה שלא כלכלי לא עובד.    אופיר הזכיר רגולציה בתחום התובלה והתנועה הימית: https://www.imo.org/en/MediaCentre/PressBriefings/pages/IMO-approves-netzero-regulations.aspx?ref=ctvc.co   לינק ממש מעניין שאופיר שיתף איתי על הקשר בין אנרגיה ל- AI -  https://www.iea.org/reports/energy-and-ai    כמה אלמנטים שמתחברים טוב לאקוסיסטם המקומי שלנו: יש לנו טכנולוגיה מתקדמת בתחום האקלים החוזקות של ההייטק הישראלי נכנסות גם לסקטור האקלים יש צורך אמיתי בפתרונות אקלים בעולם הסטארטאפים הישראלים יודעים להתחרות בסטארטאפים מתחרים בעולם הזדמנויות באקלים: קודם כל חשוב שיהיה מודל עיסקי חזק אגירה שמופרדת משרשרת האספקה של סין נושא רגולציית הפליטות וה-CBAM של אירופה  

הפרק בחסות קבוצת לוריאל ישראל. אני דניאל ברון ואתם מוזמנים לשיחה מרתקת עם אריאלה יערי, סמנכ"לית התקשורת והקיימות בלוריאל ישראל.   קבוצת לוריאל, חברת הביוטי המובילה בעולם, פועלת ביותר מ-150 מדינות ומעסיקה קרוב ל-90,000 עובדים. בשנה שעברה דיווחה על מכירות ב 41 מיליארד יורו. לוריאל ישראל מובילה את שוק הביוטי המקומי עם 21 מותגים, מחזור מכירות של 700 מיליון שקל ומעסיקה כ-1,000 עובדים. במהלך הפרק, נדון בתוכנית הקיימות השאפתנית של לוריאל לשנת 2030, “לוריאל למען העתיד” (L’Oréal for the Future). התוכנית כוללת יעדים משמעותיים, כגון: עד 2025: השגת ניטרליות פחמנית בכל אתרי החברה באמצעות שיפור היעילות האנרגטית ושימוש ב-100% אנרגיה מתחדשת. עד 2030: שימוש ב-100% פלסטיק ממוחזר או מבוסס ביולוגית באריזות המוצרים ויהיו ניתנים למילוי מחדש או לקימפוסט. עד 2030: הפחתת פליטות גזי החממה ב-50% לכל מוצר מוגמר בהשוואה לשנת 2016. בנוסף, לוריאל התחייבה להקצות 150 מיליון אירו לטיפול בבעיות חברתיות וסביבתיות דחופות, כולל 100 מיליון אירו להשקעות אימפקט המתמקדות באתגרים סביבתיים, ו-50 מיליון אירו לקרן צדקה לתמיכה בנשים פגיעות. אריאלה תשתף אותנו בהתקדמות לוריאל ישראל ביישום יעדי הקיימות הללו, ותסביר כיצד החברה משלבת בין יופי, חדשנות ואחריות סביבתית וחברתית.    לינקים לינקים: תכנית הקיימות של קבוצת לוריאל – L’Oréal For The Future: https://www.loreal.com/en/commitments-and-responsibilities/for-the-planet/   קרן לוריאל לנשים – L’Oréal Fund For Women:https://fundforwomen.loreal.com/ExternalUser/Login?ReturnUrl=%2F   קרן לוריאל להתחדשות הטבע – L’Oréal Fund for Nature Regeneration: https://www.loreal.com/en/articles/commitments/fund-for-nature-regeneration/   קרן חירום אקלימי של לוריאל:https://www.loreal.com/en/press-release/commitments/the-loreal-climate-emergency-fund/   קרן לוריאל לחדשנות מעגלית: https://www.loreal.com/en/press-release/group/a-new-circular-innovation-fund/   קרן Solstice של קבוצת לוריאל וצ'נווארי להאצת צמצום פליטות פחמן: https://www.loreal-finance.com/eng/news-event/loreal-groupe-and-chenavari-announce-creation-solstice-fund-accelerate-decarbonization   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv     

בפרק הזה אני מארח את צביה ברון, מומחית בעלת שם עולמי עם למעלה מ-20 שנות ניסיון מרתקות בחיבור שבין אנרגיה, טכנולוגיה ועסקים. בתפקידים בכירים ובוורטיקלים מגוונים, צביה מובילה עשייה פורצת דרך ומחוללת שינוי באקוסיסטם של היזמות. זהו הפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על מיקרו-גרידים וביטחון אנרגטי, בחרתי בנושא זה כי אני רואה בוא חלק מפסיפס האנרגיה של העתיד. בפרק צביה ואני מדברים על אנרג׳יטק אקדמיה, היוזמה המשותפת שלנו ומספרים על התוכניות שלנו לעתיד- סקרנים? המתינו, וכמו בשני הפרקים הקודמים גם הפרק הזה בחסות אנרג׳יקטק אקדמיה- לינק לקורסים: https://morning-sale.page/Microgrid   אז מה היה לנו פה בסדרה? בפרקים הקודמים דיברתי עם עמוס לסקר על מיקרו-גריד והשפעתו על חוסן בקהילות כמו מושבים וקיבוצים, בפרק השני שוחחתי עם ד”ר עמית מור על ביטחון אנרגטי לאומי והחשיבות של אנרגיות מתחדשות בפסיפס הדלקים של ישראל. בפרק הזה, אנחנו צוללים לעומק התובנות של צביה משנתיים של עיסוק אינטנסיבי במיקרו-גרידים, על התרומה שלהם לביטחון האנרגטי, ואיך טכנולוגיות חדשניות הופכות את הפתרונות האלה לנגישים יותר מתמיד. זו שיחה קלילה, מעשירה ומלאה בתובנות שיפתחו לכם דלת לעולם של אנרגיה מתקדמת ויקנו לכם פרספקטיבה חדשה על איך נראה העתיד. חשוב להזכיר שממש עכשיו 100 חטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס ממש כמה קילומטרים דרומה ממני, ואני ממש מקווה שיחזרו הביתה בהקדם.    למתעניינים בקורס מיקרו גריד- מוזמנים לשלוח לנו מייל לכאן: energytech.academia@gmail.com    אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

הפרק בחסות של אנרג׳יטק אקדמיה- קורס ״מבוא למיקרו-גריד וביטחון אנרגטי״ https://morning-sale.page/Microgrid  אני דניאל ברון, היוצר והמגיש של אלטרנטיבה- פודקאסט האקלים של ישראל. בפרק הזה שוחחנו על הדרכים שבהן ישראל יכולה להבטיח ביטחון אנרגטי במצבי משבר, אסונות טבע ומלחמות, ואת תפקידי הממשלה והחברות הממשלתיות בהקשר זה. בנוסף, נידונים ההזדמנויות להצבת מקורות אנרגיה מתחדשים או חלופיים כמו סולר ופחם כרזרבות אסטרטגיות. ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת  יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון - https://ecoenergy.co.il/    ברקע הפרק, ההשפעה של אירועים כמו המלחמה בעזה על מאגרי האנרגיה והתהליכים הנדרשים לשימור עצמאותה האנרגטית של ישראל.   המלצות של עמית: השלל הגדול- החתירה הבלתי נלאית לנפט, לכסף ולעוצמהדניאל ירג'ין- https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=2028#/google_vignette  https://www.irena.org/  https://www.iea.org/  https://www.eia.gov/   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv   

פרק ראשון במיני סדרה על מיקרו-גריד ובטחון אנרגטי. עמוס לסקר- מנכ״ל אנרג׳יקום, קהילת החדשנות באנרגיה של ישראל ולשעבר מנכ״ל חברת חשמל.  הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם עמוס, שיספר על ההתפתחויות האחרונות בתחום, כולל השפעות המלחמה והאתגרים הרגולטוריים. נדון גם בעתיד האנרגיה המתחדשת בישראל ובפוטנציאל של מיקרו-גריד כפתרון אופטימלי. בפרק זה אנחנו מתעמקים בנושאי ביטחון אנרגטי ומשק החשמל בישראל. נבחן את התפקידים של חברת החשמל, רשות החשמל וחברת נוגה, ונבין את חשיבותם של מיקרו-גריד וטכנולוגיות מתקדמות באבטחת אספקת חשמל רציפה. הפרק נערך בחסות אנרג׳יטק אקדמיה שהשיקו קורס חדש בנושא מיקרו-גריד וביטחון אנרגטי. נשארו מקומות אחרונים לקורס, אז זה הזמן להירשם! בקורס נשמע מהניסיון של מומחים בתחום על האתגרים והפתרונות האפשריים למשק האנרגיה בישראל.   אנרג׳יטק אקדמיה - ״מבוא למיקרו-גריד וביטחון אנרגטי״: https://morning-sale.page/Microgrid  אתר אנרג׳יקום קהילת האנרגיה: https://energycom.org.il/   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, כאן דניאל ברון עם פרק 102 והפעם על נושא קריטי מאוד להתמודדות עם משבר האקלים. בפרק זה, נדון בהשפעות הבנייה על הסביבה ודרכים להפחית את הפליטות באמצעות בנייה ירוקה. הפרק נערך בשיתוף פעולה עם האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ומארח את אדריכל חן שליטא, מייסד אלפא פרויקטים ירוקים. נדבר על החשיבות של תכנון נכון, התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות בבניינים, וכיצד ניתן להפוך בניינים קיימים ליותר ירוקים. נשמע את סיפורו האישי של חן על כניסתו לעולם האקלים, ועל פרויקטים מיוחדים כמו הספרייה הלאומית בירושלים. נדון גם בהיבטים הכלכליים של בנייה ירוקה וכיצד ניתן להפוך אותה לכלכלית ומשתלמת לטווח הארוך. הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת ומעשירה על בנייה ירוקה ועתיד בר-קיימה. לינק לחברת אלפא: https://alfaprojects.co.il/  לינק לועידה: https://conference.isees.org.il/   מוזמנים להצטרף לסדנה מעוררת השראה על איך לקחת חלק בשינוי עולמי בעזרת יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs) עם מנחי הסדנה:🔹 חן שליטא, מנכ"ל ומייסד אלפא פרויקטים  🔹 עינב הנסון, יועצת קיימותלפרטים נוספים והרשמה:https://alfaprojects.co.il/sdg_game/ נשמח לראותכם 🌿👥📈    

בפרק המרגש הזה של פודקאסט הקיימות של ישראל, דניאל ברון מארח את דורון פרנקל, יזם סדרתי ומומחה בתחום ניהול האנרגיה, שייסד והוביל את חברת דרייבז. בשיחה נוגעת ללב ומלאת השראה, דורון משתף אותנו במסע היזמי שלו, מהקמת החברה ועד להצלחתה המרשימה. דורון מספר על השיעורים הגדולים שלמד כמנכ"ל דרייבז, ועל האתגרים וההצלחות שהביאו את החברה להישגים מרשימים כמו ניהול אנרגיה המספיקה לנסיעה של 3,000 פעמים אל הירח ובחזרה. השיחה נוגעת גם בעתיד התחום ובטכנולוגיות המתקדמות כמו חיבור סוללות הרכבים אל הגריד, והמשמעות שלהן עבור ניהול רשתות החשמל. הפרק הזה הוא חובה לכל מי שמתעניין ביזמות, חדשנות וטכנולוגיות בתחום הקיימות. הצטרפו אלינו כדי לקבל השראה וללמוד איך אפשר להגשים חלומות ולהשפיע על העולם לטובה.   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

בפרק המאה של הפודקאסט, אנחנו חוגגים עם חברת הכנסת ויו"ר ועדת הצעירים של הכנסת, נעמה לזימי ממפלגת העבודה. במהלך השיחה, נעמה משתפת באג'נדות שלה בנושאים כמו עוני אנרגטי, צדק אקלימי, ומס פחמן. היא מסבירה כיצד ניתן לשלב בין צדק חברתי וסביבתי, ומציעה פתרונות למעבר לתחבורה ציבורית יעילה והפחתת הפקקים. נעמה גם מדברת על חשיבות השיח המהותי על פני השיח הזהותי, ומדגישה את הצורך בהחזרת האמון והמעורבות של הציבור בפוליטיקה כדי להוביל לשינויים משמעותיים. היא מתייחסת לאתגרים הסביבתיים והחברתיים העומדים בפני המדינה, ומציעה דרכים להתמודדות עם המשבר האקלימי ולטיפול בבעיות התחבורה והזיהום. האזינו לפרק המרתק ושמעו כיצד נעמה לזימי מתכננת לשפר את עתידנו, ומהם הצעדים שהיא מציעה כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים של ישראל.   אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

שלום שם, כאן דניאל ברון הפודקאסטר המקיים ביותר בעולם. אתם איתי?  הפרק הזה אני מארח שתי אורחות מעניינות בהגזמה, האחת, יקירת הפודקאסט, והיום כבר ״דוקטור״ מיטל פלג מזרחי, והאורחת השניה היא  ד״ר יונית גרינפלד, הציף סיינטיסט של חברת סונוביה.   את מיטל אני מקליט היישר מאוניברסיטת ייל. מיטל חזרה לפוד אחרי שלא היתה כאן מאז הפרק הרביעי של הפודקאסט לפני שלוש שנים בערך. מיטל אמרה בפרק שבתקופה ההיא זה היה הפרק הכי מואזן שלנו - 272 האזנות לפוד המרגש ואני יוצא אליכן בקריאה שנגיע לפחות לאלף האזנות לפרק הזה כי הוא חשוב, ומעניין ומגיע לדוקטור פלג מזרחי שכך יהיה.    לכן, אני מבקש מכל מי שנהנה להאזין, או מצא בפרק מידע חשוב לשתף אותו ברשתות החברתיות, להעביר בוואטסאפ לקבוצות משפחה, לפזר את זה לחברות והחברים המבטיחים והמקיימים שלכם. כי אם יש נושא חשוב שלא נמצא מספיק על סדר היום הישראלי, במיוחד בזמן מלחמה שנמשכת שנה, זה נושא האופנה המהירה מול אופנה בת קיימא. קדימה, לשתף, תודה, סמיילי סמוק וזוג כפות ידיים צמודות.  אגב אימוג׳י של כפות ידים צמודות, ראיתי סרטון שטוען שהם בכלל כיף! שערוריה! תכתבו לי מה אתם חושבים, האם זה כיף או ידיים שמודות ועושות נמסטה, אוםםםם.    אז מה היה לנו בפרק?  ביקשתי ממיטל להעמיק בנושא האופנה מהירה כדי שנבין וואט דה פאק וכמה זה חמור. מפה לשם, התעשייה הזאת היא אחת מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם. האם כולנו מעכלים את זה?  עוד קצת עובדות:  אופנה מהירה - רשתות האופנה המהירה מוציאות לחנויות 50 קולקציות בשנה. אהמ.  מה זה אופנה אולטרא מהירה? מדובר על אתרי אינטרנט כמו שיאין ועוד חברות סיניות כאלה ואחרות. זה כמו אופנה מהירה רק מהיר יותר, זול יותר, ומנצל יותר. עכשיו קבלו את זה. האתרים האלה מעלים כל יום לאתר שלהם בין 3000 לשלוש נקודות… מספר ענק אחר שאני אשאיר אתכם סקרנים כדי שתקשיבו לפרק! הזיה.    מיטל חוקרת על ההשפעה הכלכלית והסביבתית של יבוא בגדי יש שניה על גאנה.  גאנה מקבלת 15 מליון פרטי לבוש בשבוע למדינה של 30 מליון אנשים. בתכלס, המדינה הזאת נקברת תחת בגדים. אתם מוזמנים לשים ביו טיוב קטמנטו מארקט הסוחרים יצליחו למכור בין 10 ל 15 אחוז מהבגדים, והשאר הולך לפח, לזבל, למטמנות ולמשרפות. טינופת.    אני רוצה לשים דגש על משהו קטן שעלה בשיחה. ב 2016 קבוצה של 7 מדינות באפריקה ניסו להוציא מחוץ לחוק יבוא של בגדים משומשים, בגלל כל הסיבות שתשמעו בפרק. לבסוף, ארצות הברית איימה בחרם כלכלי, אמברגו, אם המדינות האלה לא יקבלו את הזבל והבגדים הללו. להוציא את רואנדה, כולם התקפלו. והמדינות האלה חזרו להיות פח הזבל של כל הבגדים שלנו. ותחשבו על זה כשאתם מזמינים עוד בגד משיין.    בהמשך דיברנו על רגולציה ומדיניות שונה במדינות שונות להתמודד עם אופנה מהירה שכזאת וזה בדיוק מה שמיטל חוקרת בייל. לקחתי משפט שמייטל אמרה ״רגולציה זאת חדשנות אנושית״   לאחר מכן הזמנתי את סונוביה, סטארטאפ ישראלי שמציג את הפתרון שלהם לרוב הזיהום הנוצר בצביעה של בד הג׳ינס.  https://sonoviatech.com/    אני חושב שהבנתם שזה פרק אופנתי ממש, אז בואו נתחיל.    אלטרנטיבה לינקים:  פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV  לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810  אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/  אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv