בפרק האחרון של העונה, מתארחת שובל שביט, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, יזמית ובעלים של הפטנט AMKIRI - קעקוע זמני בניחוח בושם שפותח בשיתוף פעולה עם IFF, יצרנית הבשמים הגדולה בעולם. בפרק, היא משוחחת עם ירון על מסלולה כיזמית צעירה בישראל, על התהליך מרעיון לאקזיט, על ראשית תעשיית הבשמים במסופוטמיה ועל שיטות השיווק המוכרות לנו היום. שביט יצרה חיבור מפתיע בין עולמות הקעקועים והבשמים ומסבירה מדוע החיבור הוא טבעי. היא מתייחסת לשאלות כמו: למה אנשים אוהבים קעקועים? איפה הקעקועים הופיעו לראשונה בהיסטוריה? ומתי הם חדרו לתרבות המערבית הפופולרית? הפרק הוקלט לפני ה-7.10

אורי סאמט, מעצב בסטודיו עצמאי, ראש המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, וממייסדיה. מתמחה בעיצוב משקפיים, שעונים וצורפות. כהכנה לראיון עם סאמט, ירון לונדון ערך מחקר עצמאי ושאל את chat gpt- מהו התכשיט היקר ביותר שגבר אי פעם העניק לאשה? התשובה, באופן מפתיע קשורה לבנימין נתניהו. בשיחתם הם בוחנים את מהותם של תכשיטים, וכיצד הם נתפסים בחברה. האם משקפיים הם תכשיט? האם החברה הישאלית בשלה להתמודד עם גברים סטרייטים שעוסקים בתכשיטים? הפרק הוקלט לפני ה-07.10.23.

כשאלול סכולובסקי, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, החלה לעבוד על פרויקט הגמר שלה היא עוד לא ידעה במה הוא יעסוק, היא רק ידעה שהיא מעוניינת לפתח מוצר שיענה על צורך אנושי משמעותי, כזה שיציג אנשים עם מגבלות כאנשים מיניים שמעוניינים ונהנים מסקס. כך נוצר -"ענג". לצד היותה יזמית צעירה שמנסה לטפס בסולמות התעשייה, אלול התמודדה עם תהלכים אישיים, כאלו שעזרו לה לבסוף להתגבר על הקושי ביצירת אינטימיות, ואפשרו לה ליצור חיבור אמיתי. כל אלו הביאו אותה לחקור את המקורות של העונג האנושי ולבסוף מצאה דרך לעזור, לא רק לעצמה אלא גם לאנשים עם מוגבלויות-להגיע לעונג מיני. "ענג" מאפשר לאנשים לחקור את גופם בצורה מכבדת ולא פולשנית. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

השינויים שאנשים עוברים בחיים גורמים להם לענוד תכשיטים אחרת, ההתקשטות שלנו היא מבט אותנטי לרחשים הפנימיים שלנו. הבדידות שחוותה דניאלה שריה במינכן הביאה אותה ליצור את הפרויקט "דמעות", סדרת סרטונים המציגים פרפורמנס הקושר את התכשיט לגוף, ואת תנועתם המשותפת. בניגוד לאופן שבו אנו רגילים להתייחס לתכשיטים, לעבודותיה יש תוקף רק בתוך המסך ולא במציאות. דניאלה נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים מעצבי אופנה. היא מעצבת תכשיטים, אוצרת ובוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים והתואר השני בעיצוב בשנקר. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה מה קורה כשתכשיט מאבד את הגוף אליו הוא שייך, למה הוא הופך כשמציגים אותו בגלריה, והאם אפשר לקרוא לזה אומנות. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

איך ריבוי המצלמות משפיעה על ההוויה שלנו ועל האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות? מתי התחיל הצילום להוות קרקע פורה למניפולציות? האם עקרונות הפוטושופ היו פה כבר מהמאה ה-19? בפרק פרופ' ינאי טויסטר - אמן, אוצר וחוקר ומכהן כיום כדיקן ביה״ס הבינלאומי בשנקר, מספר כיצד אנחנו מטילים על הצילום את המאוויים והרצונות הכי כמוסים שלנו. האם הזיכרון שלנו מתנוון בעקבות ריבוי השימוש בצילום? האם המוח שלנו מסוגל ליצור זכרונות של ארועים שלא קרו עקב חשיפה לצילומים פיקטיביים? ולבסוף, התהיה הבסיסית מכולן, זו שקושרת אותנו עמוק לתרבות הפייק ניוז, למה כל כך קשה לנו לקבל את העובדה שמה שאנחנו רואים בתמונה לא באמת קיים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10.24

מתי מריאנסקי הוא אמן ויזם העוסק בתחום למידת מכונה, מדיה סינתטית ואמנות גנרטיבית. מריאנסקי, מייסד קהילת "עליית המכונות" העוסקת בתפר שבין תרבות ובינה מלאכותית, ליווה את ירון לונדון בטבילת האש הראשונה שלו בעולם ה-AI. מעבר להסבר הטכנולוגי, מריאנסקי - AKA דור ה-y, מסביר ללונדון AKA - בומר, איך יתכן שהמכונה עונה לו באופן כל כך מקיף, מדויק ומהיר. מי בנה את רשת הנוירונים הראשונה? והאם תהליך הלמידה של תינוק יותר מהיר משל המכונה? ולבסוף, השאלה שכולנו חוששים ממנה, את מי מאיתנו היא תחליף? הפרק הוקלט לפני ה-7.10

אברי אולשוונג הוא מעצב, אנימטור, במאי ותסריטאי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. עבד כאנימטור בסרטי קולנוע רבים, בהם: "ואלס עם באשיר", "סטפן בראון" ו-"9.99$". בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על המשמעויות הפסיכולוגיות של עיצוב חללים, בין אם זה החלל הפרטי שלנו ובין אם אנחנו חווים אותו כצופים בקולנוע או בסדרת טלוויזיה. כדי להגיע לעומקם של הדברים הם חוזרים אחורה בזמן, לימי לואי ה-14. אברי מסביר את הקשרים בין האופן שבו עוצב ארמון ורסאי, לבין העיצוב של מרבית בתי המגורים שלנו בימים אלו. הבדל קטן ומשמעותי מתגלה - מדוע בארמון ורסאי לא היו בתי שימוש? במעבר מהיר להווה, אולשוונג מנתח את הסט של הסדרה - White Lotus הוא מסביר איך התפוארה עוטפת את העלילה ומספקת הצצה לעולמן הפנימי של דמויות מרכזיות בה, כמו טניה וחבורת הגייז מהעונה השניה. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

פרופ' יורם הלוי, דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, לפני כן היה חבר סגל בטכניון משנת 1987. תחום המחקר העיקרי של יורם הלוי הוא בקרה אוטומטית, והוא חקר במהלך השנים נושאים רבים הקשורים למודלים ובקרה ברשתות תקשורת. בשיחה עם ירון לונדון הוא טוען שכל חוקר שמבין לעומק את המחקר שלו, צריך לדעת להסביר אותו לילד אינטליגנטי בשיחה של עשר דקות. תעשיית הביטחון הישראלית היא מהמתקדמות בעולם, בפרק הלוי מסביר מהי מערכת בקרה, והיכן אנחנו יכולים למצוא אותה. מה משותף למזגן ולמערכת המנווטת טיל שרודף אחרי זנבו של פגז ; איך עובדת הטכנולוגיה של כיפת ברזל ; ומהי הבעיה המסתורית שהוא מנסה לפתור עד היום ללא הצלחה. הלוי פתר משוואות ארוכות מאוד בחייו, " 15 אלף משתנים”, הוא אומר " זאת בעיית צעצוע. " האתגרים הגדולים שעמדו בפתחו הכילו מאות אלפים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

ד"ר דן הנדל, מרצה בשנקר, אדריכל ואוצר שעבודתו מתמקדת בתערוכות מבוססות מחקר, הוא בעל תואר מאסטר מבית הספר לעיצוב בהרווארד ודוקטורט מהטכניון. לונדון והנדל משוחחים על האופן בו חללים מתעתעים בנו ומניעים אותנו לפעולה. איך השטיחים בקזינו גורמים לנו לבזבז יותר והאם היערות, שנראים לנו פראיים ומסתוריים, הם בעצם חלקה שעוצבה ותוכננה על ידי בני אדם? בפרק הנדל מסביר על מהותם של היערות כנכס ומשאב, ועל הפנטזיה האנושית שהתעוררה אי שם בשנות ה-60 לברוח מהציוויליזציה ולחיות ביערות. השניים נודדים בשיחתם כמו בשבילים מפותלים ביערות רחוקים ולבסוף הם חוזרים ארצה, לקונפליקטים המקומיים- האם היערות הישראלים, בדומה לאלו באירופה, משמשים ככלי לטשטוש והסתרה של פשעים? ואילו חיות מסתתרות בכור בדימונה? הפרק הוקלט לפני אירועי ה-7.10

בשנות ה-70 עברנו לראשונה כחברה אנושית את מכסת משאבי הטבע שלנו, מאז אנחנו דוחפים את ידינו עמוק לכיסים, מבזבזים ללא הכרה, ונכנסים ל"מינוס”. ד״ר אליק פלמן מרצה בכיר בתואר השני בעיצוב בשנקר, מספר לירון לונדון איך לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלו. פלמן מתגורר בגליל, בבית שבנה מחומרים טבעיים לפי עקרונות אקולוגיים -גג ירוק, קירור פאסיבי, תנור מסה, מים אפורים, חשמל סולרי. ומקיים שם משק אוטרקי -חיטה, קטניות, שמן, ירקות, ודבש. בפרק הוא מסביר כמה אורח החיים הנהנתי שלנו "עולה" לכדור הארץ; כיצד המערכת הכלכלית המסועפת שיצרנו גורמת לנו להשתמש ביותר משאבים ממה שכדור הארץ "התקציב" לנו; ומה יקרה במציאות אפוקליפטית בה ישראל תהיה מבודדת מהעולם, האם היא תצליח להתקיים רק ממשאבים ותבואה מקומית? רמז- לא ! הפרק הוקלט לפני אירוע ה-07.10

העולם שלנו עובר שינוי דמוגרפי חסר תקדים, הראשון בסוגו בהיסטוריה של המין האנושי - ירידה בילודה אל מול עליה בתוחלת החיים. קרן אטקין, מנהלת ה-AgeLabILבשנקר - מעבדה אינטרדיסיפלינרית שעוסקת בתחום ה-agetech, ומחברת הספר The AgeTech Revolution. בשיחה כנה עם אטקין, ירון נפעם מיכולתה של הטכנולוגיה לשפר את חיו, אך באותה נשימה מביע חשש ממנה. בפרק הם משוחחים על המשמעויות של המונח "זקן", ועל מהפכת האייג'טק המביאה איתה פיתוחים שבשנים האחרונות מבשילים למוצרים שישמשו ככל הנראה אותנו, מזדקני העתיד. עוד הם דיברו על ההבדלים בין הדורות, איך הצעירים שנחשבים ״ילידים״ בשפה הטכנולוגית, שוחים בה בקלות ומאמצים טכנולוגיות חדשות בטבעיות, בעוד שמבוגרים בני 70 ומעלה מאותגרים ברמה היומית. איך תראה הזקנה בעתיד; האם כולנו נסע במכוניות אוטונומיות; ולמה ירון לונדון מרגיש תבוסה גדולה מאחר שהוא נעול מחוץ לחשבון הגוגל שלו כבר יומיים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10.24.

צביקה ימיני, יו"ר הוועד המנהל היוצא של שנקר, יזם, תעשיין, ממציא, איש עסקים ופעיל ציבור ישראלי. מייסד צ.א.ג תעשיות, היידרו אינדוסטרי ופולימר לוג’יסטיק. צביקה, יזם בנפשו, הבין כבר לפני שנים רבות את הקשר בין עיצוב מוצרי פלסטיק להצלחה. הסיפור מתחיל בארגז כלים כחול לבן שעיצבה ושיווקה חברה בבעלותו, שהצליח לשבור את השוק האמריקאי. בפרק עם ירון לונדון הוא פורט בפניו את ה-DNA של המשקיע האופטימלי. לימיני יש ככלל אצבע שלושה קריטריונים לפיהם הוא מחליט אם למיזם יש היתכנות כלכלית, ועד כה, למעט נפילות ספורות, מרבית ההשקעות שלו הניבו פרי. הפרק הוקלט לפני אירועי ה-7.10

מה הקשר בין אסתטיקה למתמטיקה, ואיך כל זה קשור לכתיבת שירה? פרופ' אביבית לוי, חוקרת העוסקת באלגוריתמים, במבני נתונים ובתיאוריה של מדעי המחשב, נשואה ואם לארבעה, היא חברת סגל ומרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר. במהלך השנים פרסמה לוי מאמרים רבים בכתבי-עת מובילים והשתתפה בכנסים בינלאומיים רבים בתחומי התמחותה. בין הישגיה המדעיים, פתרון בעיה מתמטית שנותרה פתוחה כ-150 שנה. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה איך מלמדים מחשב לזהות חומרי נפץ בשדות תעופה, ואיך היא משלבת במשך שנים קריירה מצליחה באקדמיה, גידול ילדים ואמונה באלוהים. על רקע סערת ה-AI הם שוחחו על machine learning, האם רשתות נוירונים לומדות באותה דרך שבה תינוק לומד לזהות את אמא שלו, ומה קורה כשעצם מתמטי מתבקש להגיד משהו על עצמו. הפרק הוקלט לפני אירועי ה-07.10.24.

אסף חנוכה, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, כותב ומאייר קומיקס שעבד עם יוצרי קולנוע מהשורה הראשונה וביניהם ארי פולמן, יוסף סידר ושמוליק מעוז. חנוכה מתגורר בתל אביב עם המאיירת והאוצרת הילית ואב לשני ילדיהם, ויש לו קופסא שבה הוא טומן את כל אותן רעות חולות המתחבאות בנבכי נשמתו - אגרסיות, כעסים, תחושת כישלון ועוד.את המפתח לקופסא הוא שומר קרוב לליבו ובכל פעם שהוא מצייר הוא פותח את תיבת הפנדורה ושולף אחת. בשיחה כנה חנוכה ולונדון מדברים על הקשיים הרגילים של החיים, אלו שלא תמיד אנחנו נותנים עליהם את הדעת, לצד זה עולים גם פלונטרים קשים הנוגעים בעצביה החשופים של החברה הישראלית. מדוע הסיפור של יהודי המזרח אינו קיים במיתולוגיה של הציונות ; איך מעבירים רעיון מופשט דרך דימוי חזותי חזק ; ומדוע הוא מצייר את ילדיו כמפלצות יורקות אש ואותו בחליפת אסטרונאוט. הפרק הוקלט לפני אירועי השבעה באוקטובר.

ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, מרצה בכירה בשנקר, חוקרת אמנות מודרנית ועכשווית, ותפיסות ביקורתיות של הגוף בתרבות החזותית ובתיאוריות פילוסופיות. בשיחה סוערת בין פרוינד ללונדון, הנוגעת במהות העמוקה ביותר של אמנות, השניים חזרו אחורה ופנימה, וניסו לתמצת את ההגדרה הראשונית ביותר, של מהי אומנות; כדי לנסות לענות על אלו הם נעו יחד בהיסטוריה של האומנות, דרך האבות המייסדים של עולם האומנות ותקופות מורכבות בהיסטוריה האנושית, ואיך כל אלו השפיעו על החברה כפי שהיא כיום. כיצד תנועות חברתיות לקחו את אומנות הגוף הרדיקלית צעד אחד קדימה; מה הופך "אקט" לאמנות, והאם זה של איציק סעידיאן נחשב ככזה? הפרק הוקלט לפני ה-7.10. אנו מקווים שבימים אלה, בהם כולנו זקוקים לקצת נחמה והשראה, הפודקאסט שלנו יהיה מקור לרעיונות חדשים, השקפות מעניינות ורגעי אסקפיזם נחוץ.

ברוכים הבאים לצנטרום של הפיילה: הפודקאסט של שנקר! בכל פרק, ירון לונדון יארח מרצים, חוקרים ומובילי דעה משנקר לשיחה מעמיקה ומלאת הומור על השאלות והנושאים שפוגשים אותנו ביומיום סביב עיצוב וטכנולוגיה.

בפרק בונוס מיוחד, איציק רנרט, מאייר, קומיקסאי וחבר סגל בכיר בבשנקר, תופס את כיסא המראיין. הוא שואל את ירון לונדון על החוויה שלו מסדרת הראיונות שקיים עם המרצים בשנקר.

איך נובט מעצב מכוניות במדינה שלא יצרה אף מכונית מלבד סוסיתא?

מה תפקיד המעצב אחרי מות האובייקט ואיך זה קשור לציווי הבודהיסטי "להרבות טוב בעולם"?

איך השפיעה המגיפה הגלובלית על אורחות חיינו ועל הקליפות העוטפות אותנו – בתינו, רחובותינו וערינו? מה מכל זה יישאר ומה יימחה? האם העבודה מהבית העלתה את הפריון או צמצמה אותו?