במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.
האם יש סיכוי לברית ישראלית ציונית של משרתים הנושאים בשוויון בנטל?
הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת מפנה: תנועה בעלת שורשים אידיאולוגיים עמוקים, שהייתה לאורך השנים בית לערכים של מחויבות, אחריות וממלכתיות, מוצאת את עצמה מול מציאות חדשה שמציבה שאלות קשות על זהות, הנהגה וערכים.
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם משוחחים עם מלכה פיוטרקובסקי - אשת הלכה, מנהיגה ציבורית ומחברת הספר "מהלכת בדרכה", על הצומת הערכי שבו נמצאת הציונות הדתית: בין מחויבות למדינה לבין הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות על השלכותיה; בין עוצמה פוליטית לבין משבר חברתי פנימי.
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?
הכנסת חזרה ואיתה גם היוזמות שמאיימות על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. בין הצעות החוק שמקדמת הקואליציה כאלה שעלולות לפגוע במערכת המשפט, בחופש הביטוי, בזכות לבחור ולהיבחר וביכולת של שומרי הסף לבצע את עבודתם.
השבוע ב"סדר חדש" עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, שוחחנו עם ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה המנטר וסוקר חקיקה חוקתית ודמוקרטית כבר כמעט שני עשורים, על הצעות החוק הבעייתיות במיוחד, מה הסיכוי שלהן לעבור, מהם האיומים שהן מציבות לדמוקרטיה ומה ניתן לעשות כדי לבלום אותן?
כמעט שנה לממשל טראמפ ושבוע לאחר הבחירות בניו יורק בהן זכה המועמד הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי, זוהראן ממדאני, נדמה שהחברה האמריקנית משנה את פניה: מחלוקות עמוקות בנושאי הגירה ודמוקרטיה; וגם היעדר הסכמה על תפקידה ההיסטורי של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. בפרק הזה של 'סדר חדש', יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם יפתח דיין, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית ופרשן לפוליטיקה אמריקנית, על השאלות הגדולות: מה מלמדות הבחירות בניו יורק על עתיד המפלגה הדמוקרטית ועל החברה האמריקנית? מה מאפיין את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ כשנה לאחר השבעת ממשל טראמפ? ואיך זה ישפיע על הברית עם ישראל לקראת הבחירות ב-2028, כאשר מתמודדים שפעם היו בשוליים מבקרים נחרצות את ישראל ממרכז הבמה?
שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין - האירוע שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית והשאיר צלקת עמוקה. בפרק מיוחד של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על השאלות שעדיין מהדהדות מאז אותו לילה בכיכר מלכי ישראל: האם באמת למדנו משהו מהרצח? האם במציאות המקוטבת של היום עלול חלילה להתרחש רצח פוליטי נוסף? והאם יש דרך להשאיר את הוויכוחים הפוליטיים במקום הטבעי להם בלי להידרדר לאלימות? נראה שגם היום דבריו של רבין בעצרת, "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", רלוונטיים יותר מתמיד כשמילים כמו "בוגד" ו-"אויב" חזרו להיות נפוצות בשיח הציבורי.
איך נזכור את השבעה באוקטובר? ומה הסיפור שיישאר לדורות הבאים?
בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' ורד וניצקי־סרוסי, חוקרת זיכרון ותרבות מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, על הדרך בה נבנה הזיכרון אחרי טראומה לאומית.
על סוכני הזיכרון: המדינה, התקשורת, המשפחות והחברה האזרחית. על שאלות של אחריות והנצחה, ועל המאבק הבלתי נמנע סביב איך נזכור את היום ששינה את פני ישראל.
א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד, מספר על המפה החדשה של המזרח התיכון: הפגיעה באיראן ובחיזבאללה שהובילה לטלטלה בסוריה ובלבנון, מדוע ישראל צריכה להושיט שתי ידיים לאחמד א-שרע, ומה צפוי לקרות לחיזבאללה. וגם – מי הן שתי האויבות החדשות של ישראל שמאיימות לא רק עליה, אלא על העולם החופשי כולו. הצצה נדירה אל קהילת המודיעין הישראלי – על השינוי התפיסתי שהוביל למבצע הביפרים, לשבירת רוחו של חיזבאללה ולחשיבה מחודשת על מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרק מסעיר על המזרח התיכון של 2025 – כפי שהוא נראה מעיניהם של אנשי הצללים.
בשבעה באוקטובר כרמית פלטי-קציר קיבלה בשורת איוב, אביה נרצח ואמה ואחיה נחטפו לעזה. מתוך השבר כרמית קמה, לקחה מנהיגות והפכה פעילה במאבק להשבת החטופים, כמו אחיה אלעד ז''ל, שפעל למען השבת חללי צה"ל הדר ואורון. בשיחה נוגעת ללב כרמית סיפרה לנו על השבר, התקומה והמסע לריפוי, שלה ושל קהילת ניר עוז, בין השאר בזכות הפרויקט "לכל בית יש סיפור", עדויות על בתים בניר עוז במילותיהם של אנשי הקיבוץ, פרויקט אותו איגדה יחד עם רננה גומא-יעקב.
ברית הדוקה של עשרות שנים בין ישראל לגרמניה מגיעה לרגע מבחן דרמטי שנתיים אחרי השבעה באוקטובר: מה המשמעות של הצהרת קנצלר גרמניה על אמברגו נשק לישראל? מה באמת מעניין את דעת הקהל בגרמניה ומביא לעליה המטאורית של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל? לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה, כיצד ומדוע מושפעים היחסים באופן כה עמוק? ואיך זה להיות יהודי בגרמניה של 2025?
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם מיכאל רימל, מנכ״ל קרן קונרד אדנאואר ישראל, המזוהה עם מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, על הסדקים בברית, על ההיסטוריה שמלווה כל צעד והחלטה, ועל השאלה הגדולה – עד כמה הברית הזו חזקה ומה צריכות ישראל וגרמניה לעשות על מנת לשמר אותה גם בעתיד?
149 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, והשבוע צפויות להצטרף אליהן מדינות נוספות במהלך עצרת האו״ם בניו-יורק. אבל בפועל למדינה הפלסטינית יש מעמד של משקיפה באו"ם כבר משנת 2012 – אז מה שונה הפעם? האם לכמות יש משמעות? האם מדובר רק במילים וסמליות דיפלומטית או בצעד שיכול לשנות את המציאות? בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' למשפטים מהאוניברסיטה העברית ולשעבר חבר בוועדת זכויות האדם של האו״ם, על גל ההכרה הבינלאומי, על כוחו (וגבולותיו) של הווטו האמריקאי, ועל ההשלכות האפשריות לישראל, לפלסטינים ולזירה הבינלאומית.
מהם אתגרי ההיי-טק הישראלי בעיצומה של מלחמתחרבות ברזל? מאחורי המספרים והאקזיטים הגלים סוערים: גל רילוקיישן של יזמיםועובדים, ירידה בהשקעות וחרמות בינלאומיים נערמים לצד הזדמנויות חדשות בתחומיהסייבר והבינה המלאכותית. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחםמארחים את אלון כהן, יזם ומייסד חברת סייברארק שנמכרה ב־25 מיליארד דולר, לשיחהאישית על המסע שלו כיזם ישראלי חלוצי, על מקומו של ההיי-טק בזירה הגיאופוליטית,ועל האתגרים האסטרטגיים מולם עומדת התעשייה כולה. האם מותג ההיי-טק הישראלי ישרודאת המלחמה? מה עתידה של ישראל כסטארט-אפ ניישן? האם ישראל ערוכה למהפכת ה-AI ומהיההתרעה האסטרטגית שנותן אלון כהן בנושא?
עבור מצרים, המתווכת ההיסטורית בין ישראל לפלסטינים וחמאס, המלחמה בעזה קריטית לשמירה על גבולותיה, ריבונותה ומעמדה האזורי. במוקד נמצאים מעבר רפיח, תמיכתה ההומניטרית בפלסטינים תוך מניעת פליטי מלחמה בסיני, וכמובן המאבק מול קטאר המתווכת השנייה על הבכורה באזור. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם אמירה אורון, שגרירת ישראל בקהיר לשעבר, על תפקידה המשמעותי של מצרים במלחמה, על דעת הקהל בקהיר שלא רואה עין בעין עם השלטון, על אתגרי הכלכלה המצרית, על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנמצא בסכנה, על תוכניות מצרים ליום שאחרי וגם - שיחה על התרבות המצרית העשירה: מפאריד אל אטרש ועד לסרט הערבי של יום שישי כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית.
החברה החרדית נמצאת שוב בכותרות בעקבות חוק ההשתמטות והמתח סביב הגיוס לצה"ל. אבל מאחורי המחלוקת הפוליטית מסתתרות שאלות עמוקות יותר: מה באמת מניע את החברה החרדית? איך היא מבינה את תפקידה במדינת ישראל? ומהי בעיניה "אזרחות טובה"? האם יש כזו?
בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של החרדיוּת, על ההבדלים בין הזרמים השונים, על עליית ש"ס ככוח פוליטי, וגם על כיסי השינוי שצומחים מבפנים.
האם אפשר להיות גם חרדים וגם ישראלים? האם החרדיוּת סותרת ישראליוּת? מהי דרך האמצע לחברה ישראלית משגשגת? ואיך יכולה המדינה להניע ולטפח תהליכים שיבטיחו ישראל שוויונית ובטוחה בעשורים הבאים כשהחברה החרדית מהווה חלק משמעותי ופורה בה?
במלחמת חרבות ברזל כבר אין שאלה, הנשים בחזית והן חלק בלתי נפרד ממנה.
היום, חמישית מהמערך הלוחם הסדיר בצה"ל הן נשים, נתון שנשמע טבעי אך היה דמיוני בעבר עד בג"צ אליס מילר. במלחמת לבנון השנייה רק 3% ממערך המילואים היו נשים, היום זה 18%.
לרגל מחזור גיוס אוגוסט, חודש הגיוס הקרבי לצה"ל, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים על המאבק הארוך בעזרת בג"ץ שהביא נשים לחזית הלחימה, על השינוי שעובר צה"ל ובעקבותיו החברה הישראלית, וגם שואלים את שאלת השאלות: האם נראה אישה רמטכ"לית או ראשת שב"כ בקרוב?
המלחמה גובה מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם מהכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים לתוך הלחימה, המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות עצומות, האטה בצמיחה וחרמות בינלאומיים. אבל מה צפוי מכאן והלאה? מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם הלחימה תיפסק, או אם ישראל תכבוש את עזה? ובעיקר – על מי ייפול שוב נטל המיסים, ומי ישלם את החשבון?
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון, על המחירים הכלכליים של המלחמה, על עתיד ההייטק הישראלי, ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בדרך לשנת ה־100.
הטבח בסווידא שבסוריה העלה מחדש שאלות לגבי היחסים בין ישראל לעדה הדרוזית כאן ובאזור. בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי–שחם משוחחים עם ד"ר עלאא אבו רוקון, תת־אלוף (מיל'), מומחה למזרח התיכון והמזכיר הצבאי לשעבר של נשיא המדינה, על הסוגיות הבוערות: מה ניתן ללמוד מהאירועים בסוריה על המשטר החדש ועל ההיתכנות לנורמליזציה? האם למדינת ישראל יש חובה מוסרית או אינטרס אסטרטגי לעזור לדרוזים מעבר לגבולותיה? מהם שורשי הברית ההיסטורית בין הדרוזים לישראל, והאם הם מרגישים גם בימים האלה סולידריות מצד הרוב היהודי בארץ? והאם דווקא עכשיו נפתח חלון הזדמנויות לחיזוק הברית עם הדרוזים ויצירת מציאות חדשה במזרח התיכון?