מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
בעשר השנים האחרונות, למעט השנתיים שבהן עברנו את מגיפת הקורונה, התיירות העולמית נמצאת בצמיחה מתמדת.
האם הטיסות המרובות גורמות לנזק לסביבה?
כמה ק"מ צריך לנסוע במכונית פרטית כדי להשוות את כמות גזי החממה לכמות של מטוס שטס מתל אביב לניו יורק?
ואיך אפשר להפחית את הנזק?
ראיון עם דניאל כ"ץ, מנהל פרויקטים בעמותת יוזמת האנרגיה הטובה.
הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".
דגים נחשבים לחלק מרכזי בתזונה בריאה, מומלץ לאכול ארוחת דגים פעמיים או שלוש בשבוע.
אבל איך אפשר כשדגים כל כך יקרים? ולמה הם כל כך יקרים?
האם זה קשור לעובדה ש – 90% מהדגים שאנחנו אוכלים מגיעים מחו"ל?
מה זו חקלאות מים?
והאם דגים חשים כאב?
משתתפים:
אופיר נועה פרוביזור, הדוברת ומנהלת הקמפיינים של עמותת "אנימלס",
דליה טל, אחראית תחום מים ונחלים בעמותת "צלול",
ונעם מוזס, מנהל אגף חקלאות מים במשרד החקלאות ובטחון המזון.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
לטייל באזורים לא מוכרים, לצאת מהעיר הצפופה, לנשום קצת אוויר נקי – כולנו זקוקים לזה מידי פעם. בדרום הארץ יש הכי הרבה שטחים פתוחים וטבעיים.
איך אפשר להנות מזה בלי לפגוע בטבע הפראי האחרון שיש לנו?
למה נסיעה בכלי רכב על קרקע טבעית פוגעת בה ובשטח כולו?
ומה זה זיהום תיירותי?
ראיון עם שי טחנאי, רכז שמירת טבע מחוז דרום בחברה להגנת הטבע.
הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כולנו צריכים לצאת מידי פעם מהשגרה, להחליף את הנוף, לטייל ולראות מקומות חדשים.
אבל האם התיירות הפורחת טובה לסביבה?
כמה אנשים בעולם עובדים בתעשיית התיירות?
האם הכסף שמביאים התיירים מגיע לאוכלוסייה המקומית?
ואיפה בארץ יש מקומות שפועלים על פי סטנדרטים של תיירות מקיימת?
ראיון עם מיכל וימר, מומחית לתיירות אקולוגית.
הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".
מהדורהמיוחדת לאנשים עסוקים.
התרבות האנושית של הציידים לקטים התקיימה במשך מאות אלפי שנים.
איך הם ראו את העולם שסביבם? את בעלי החיים? הנהרות? ההרים?
והאם היה בחברה הזו שוויון בין מגדרי?
שיחה עם ד"ר דני נווה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.
הריאיון לקוח מפרק 39 "ציידים, לקטים והיררכיה" של הפודקאסט.
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
לערים והשכונות שאנחנו גרים בהן יש משמעות חברתית גדולה באופן שהן בנויות, וגם משמעות סביבתית גדולה.
האם אפשר, באמצעות תכנון נכון, לבנות בניין שיהיה צריך פחות לקרר בקיץ ולחמם בחורף?
אולי אנחנו צריכים ללמוד משיטות הבנייה שהיו נהוגות פעם?
והאם בישראל בונים היום לפי תקן של בנייה ירוקה?
ראיון עם עומר לביא, מנהל מחלקת בנייה ירוקה במועצה לבנייה ירוקה.
הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".
כדי לשנות את מצב הסביבה צריך לפעול ולהשפיע על מקבלי ההחלטות.
בתאריך27 לנובמבר יתקיים כנס משפיעים – כנס של פעילי סביבה שבו אפשר לקבל כלים מעשיים, לתרום ולקבל רעיונות, ליצור חיבורים חדשים ומעניינים ולקבל השראה מסיפורי הצלחה.
אז על מה בין השאר נדבר בכנס:
איזהאיומים סביבתיים ישנם על הנגב?
שדות סולאריים זה טוב או רע לסביבה?
ואיך אפשר להפחית את כמות הפסולת שהולכת להטמנה?
משתתפים:
אבי אלבאום,מהמייסדים של כנס משפיעים ומנהל העמותה "ירוק בלב" שמטרתה הנגשת טבע עירוני לתושבים,
יותם אביזוהר,מנהל אזור דרום שותפויות בחברה להגנת הטבע ותושב הנגב המערבי,
ודר' רעיה וולקן, מומחית לחקלאות וסביבה, פעילת סביבה וותיקה תושבת קיבוץ משמר הנגב.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
לבתים והבניינים שאנחנו גרים ועובדים בהם יש משמעות סביבתית גדולה.
בישראל בונים הרבה בבטון – כמה תעשיית הבטון תורמת מבחינת פליטת גזי חממה?
האם יום אחד ייגמר לנו החול לבנייה?
האם אפשר למחזר פסולת בנייה?
ראיון עם רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה.
הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".
חברות מורכבות ושיתופי פעולה הם שניים מהמאפיינים של המין האנושי, אבל הם לא ייחודיים לנו.
גם לחלק מבעלי החיים יש מבנה חברתי ואפילו סוג של רשתות חברתיות, והם יודעים לבצע משימות מורכבות בשיתוף פעולה מרשים.
למה שפני סלע שחיים בקבוצות שורדים יותר טוב מהבודדים?
איך הזרזירים מצליחים לעוף בלהקות גדולות ובתיאום מושלם?
איך הטרמיטים, חרקים בגודל של חמישה מילימטר, מצליחים לבנות תל בגובה של שישה מטרים?
משתתפים: פרופ' עמיעל אילני מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב,
פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע,
ודר' דני סימון, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
לבניינים שאנחנו גרים בהם יש משמעות חברתית וסביבתית גדולה – האם נעים לנו בבית, ברחוב, בשכונה, איך בונים, באילו חומרים ועוד.
האם האדריכל אחראי רק על הצורה של המבנה שהוא מתכנן, או שאולי הוא אחראי גם על הרחוב, על הצורה שהבניין שתכנן משתלב בסביבה שלו?
האם צריך לתכנן ערים ושכונות במחשבה על הולכי הרגל או על מכוניות?
ולמה שכונה זה כל כך חשוב?
ראיון עם אדריכל דויד קנפו, מרצה בכיר בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ממשרד "קנפו כלימור אדריכלים".
הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות והן עוזרות לנו בהרבה מאד דרכים.
אז איך התנשמות משמשות כמדביר ביולוגי יעיל?
כמה מכרסמים יכול לאכול זוג תנשמות והגוזלים שלהן בתקופת הקינון?
והאם התנשמת תביא את השלום?
ראיון עם פרופ' יוסי לשם, מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע.
הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט.
אבל האם הציפורים אוהבות בני אדם?
אז איפה יותר טוב לציפורים, בטבע או בעיר?
לאילו סכנות נחשפות הציפורים שחיות בערים?
ואיך הגיעו לכאן הדררות - התוכים הירוקים, והמיינות?
ראיון עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.
הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
רוב האנשים אוהבים ציפורים. הן יפות, הן עפות, הן שרות, והן נמצאות איתנו בכל מקום כמעט. אז איך הציפורים מסתדרות עם הנוכחות האנושית?
הריאיון הבא מוקדש לציפור מרתקת במיוחד, הסיסים.
איך זה שהסיסים יכולים לחיות רק באוויר, גם בזמן שהם אוכלים וישנים?
כמה חרקים יכול לאכול זוג סיסים בתקופת הקינון?
ואיך הם הגיעו לכותל המערבי?
ראיון עם אמנון האן, מייסד עמותת "ידידי הסיסים".
הריאיון לקוח מפרק 50 של הפודקאסט – "סיסים, תנשמות ומינים פולשים".
זימנו לאולפן חברים במועצות עירוניות שחתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.
את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.
ובפרק הזה – תל אביב.
איך תל אביב נערכת לשינויי האקלים?
האם השכונה הענקית שמתוכננת להבנות בשטח של שדה דוב עומדת בסטנדרטים סביבתיים?
ומה כדאי לארגונים סביבתיים לעשות כשהם מתמודדים עם רשות מקומית?
אורחים: פרופ' נח עפרון, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה ולקיימות ויו"ר הוועדה לבעלי חיים וטבע עירוני בעיריית תל אביב,
וחן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה".
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהם, אשר חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.
את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.
ובפרק הזה – נס ציונה.
הגשמתם את החלום, קניתם דירה או בית מול שטח פתוח, יש לכם הרבה אוויר ושמיים. אבל מה קורה אם זה שטח חקלאי שמרוסס בחומרי הדברה פעמיים בשבוע?
האם זה חוקי לרסס שטחים חקלאיים שנמצאים ליד מבני מגורים?
והאם אזרחית אחת יכולה לגרום לשינוי?
אורחת: גלית פנינה אבינועם, יזמית ציבורית, מרצה וחוקרת, חברת מועצה בעיריית נס ציונה.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
האם מבנה השלטון המקומי בישראל מאפשר את קיומה של דמוקרטיה עירונית?
מתברר כי היסודות של מבנה השלטון המקומי נקבעו על פי פקודה מנדטורית לפני יותר ממאה שנים! וכל כך הרבה השתנה מאז.
בפרק מיוחד אנחנו מארחים את חן ברדה כפיר, סמנכ"לית רשויות מקומיות בארגון "חיים וסביבה", ואיתה אנחנו מדברים על החשיבות הגדולה שיש לרשות המקומית שלנו, כשנכון לעכשיו זה מוסד יציב הרבה יותר מהשלטון המרכזי – של הכנסת והממשלה.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
זימנו לאולפן אנשי סביבה שפועלים ברשויות שבמקום מגוריהן. כולם חתמו על אמנה סביבתית בה התחייבו לקדם חיים בריאים ומקיימים ברשות שלהם.
את האמנה יזם ארגון "חיים וסביבה" בשיתוף עם ארגוני הסביבה בישראל.
נבדוק יחד איתם את האתגרים ואיך אפשר לייצר שינוי סביבתי מתוך המועצה המקומית.
ובפרק הזה – עפולה.
עפולה מכונה גם "בירת העמק" (יזרעאל).איך משפיעים המאבקים הסביבתיים בעמק על העיר?
האם העיר מתרחבת במהירות גדולה מידי?
והאם השכונות החדשות מתוכננות באופן סביבתי?
אורח: עדיאל אילוז, סגן ראש העיר עפולה, ויו"ר וועדת איכות הסביבה.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
העולם הסביבתי בישראל נתפס בדרך כלל כעניין חילוני מובהק.
אבל האם אפשר להיות איש מאמין וגם איש סביבה?
האם יש מצוות שיש להן משמעות סביבתית?
ולמה אין בהלכה היהודית שום התייחסות לסביבה ולטבע?
ראיון עם ד"ר יונתן אייקנבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראל, ומחבר הספר "קיימות מבראשית", פרספקטיבה מקורית על המשבר הסביבתי. הריאיון לקוח מפרק 14 של הפודקאסט – "תיקון עולם, שבת וסביבה".