בפרק הזה, ד"ר עינת וילף לא משחקת משחקים – היא מנפצת מיתוסים וחושפת את הקוד הסודי שמאחורי "תהליכי השלום" שכולנו מכירים. בשיחה עם שי האוזמן אנחנו מבינים ממנה שמה שהיה נראה כמו דרך לשקט היה קרב בלימה שהשאיר אותנו עם חשבון כואב ואיפה הדמיון בין בנימין נתניהו לברנדי מיידוף?לאור ההיסטוריה שלה במפלגת העבודה היא פרטנרית מצוינת לעזור ולהבין האם אהוד ברק באמת חשף את "פרצופו האמיתי" של ערפאת, או שמא זה היה חלק ממשחק גדול יותר? ומה לגבי שמעון פרס – האם הוא באמת האמין בשלום? והאם יכול להיות שלאורך כל השנים, וכל התהליכים, המנהיגים הפלסטינים הונו אותנו כי מעולם לא התכוונו לשלום?ואיפה ועם מי היא תמצא את עצמה לקראת הבחירות הקרובות? רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מתמודד היום עם אחד האתגרים הכי מורכבים שיש: איך משפרים את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם שאחרי השבעה באוקטובר? שיקלי סיפר על המשימה הקשה שמונחת על שולחנו, על הראיון ההוא עם פירס מורגן, וגם על מבצע ההשפעה הקטארי שלטענתו הוביל אותנו למצב הזה. לדבריו, הנזק הגדול ביותר למדינה נעשה על ידי "לשעברים" שמתבטאים נגד ישראל בתקשורת העולמית. שיקלי פירט את עמדותיו גם בעניין ועדת החקירה לאירועי המלחמה, וטען שלא היה צורך להתפטר וללכת לבחירות, אלא להיפך - הישרדותה של הממשלה הביאה להישגים גדולים מול איראן וחיזבאללה. גם אם על הדרך צריך לבלוע איזו צפרדע כמו לשבת עם המפלגות החרדיות.

דן מרידור הוא סוג של קונצנזוס, אדם שכולם מעריכים משני צידי המתרס. וכששומעים אותו מדבר, אפשר בקלות להבין למה. השר לשעבר הוא איש שיחה מרתק שלא מחפש ליפול לקלישאות ולדבר בסיסמאות, מפגין זיכרון פנומנלי לרמת הפרטים הקטנים, ומקפיד להציג את הדברים במורכבותם.הוא טוען שהעולם לא בהכרח אנטישמי, שמנחם בגין בכלל לא היה איש ימין, ושהרשות הפלסטינית הייתה יכולה להיות פרטנר לשלום. מרידור מזכיר שהמהפכה החוקתית הייתה בכלל מהלך של הליכוד, מסביר למה התנגד להסכמי אוסלו אך תמך בהתנתקות, ומתאר כיצד נתניהו הרחיב את גבולות השיח ונירמל את הכהניזם.

נעמה לזימי היא סוג של עוף מוזר בפוליטיקה של היום: אישה עם עקרונות שמסרבת לוותר על הערכים שלה, ומנסה בכל הכוח להיות מהפכנית. אז נכנסנו לעומקם של העקרונות האלה - הפשרות למען האיחוד תחת יאיר גולן, שיתופי הפעולה עם חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית, והשאלה האם התפיסה הסוציאליסטית שלה בכלל ניתנת ליישום. בשיחה מרתקת התייחסה חברת הכנסת לזימי גם למשפט נתניהו ("ראש ארגון פשע"), למשבר הגיוס וסוגיית לימודי הליבה בחברה החרדית ("נותנים לילדים אופציה לרווחה ופרנסה"), וגם לנקודת התורפה שלה בכנסת ("אני לא יודעת לשקר").

בשיחה פתוחה ומעמיקה, המנהל המקצועי לשעבר של מכבי חיפה סיפר על ההצלחות והכישלונות מתקופתו בתפקיד: מהמשחק המרשים מול פ.ס.ז' והניצחון על יובנטוס, ועד הכישלון של מסאי דגו והאכזבה בעמדת השוער. גל אלברמן הכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מכבי חיפה - תהליך קבלת ההחלטות, שיתוף הפעולה בין המנהל המקצועי והמאמן, ואפילו הסוד של הקבוצה שמאפשר לה לאזרח שחקנים. ניכר שאלברמן גאה בעבודה שהוא עשה בתקופתו במכבי חיפה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שפיטוריו מהקבוצה כל כך כאבו לו. אבל גל אלברמן הוא איש של תהליכים שכבר מסתכל קדימה לשלב הבא בקריירה, ואולי אפילו נותן איזשהו רמז לגבי איפה זה יקרה.

גם המבקרים הכי גדולים של ערוץ 14 מסכימים - יותם זמרי טוב במה שהוא עושה. וזה קטע, כי הוא בכלל לא תכנן להיכנס לעולם התקשורת, ובכל זאת מצא את עצמו כחבר פאנל באחת מתוכניות הטלוויזיה הגדולות בישראל. זמרי מכניס אותנו קצת אל מאחורי הקלעים של תופעת "הפטריוטים", ואומר שהוא אמנם לא מתכנן מראש להגיד דברים שיעוררו פרובוקציה, אבל יודע לזהות מיד מה ידליק את הצד השני. הוא טוען שערוץ 14 "פי מאה יותר ישרים מהצד השמאלי בתקשורת", לא מאמין בקונספירציות, חושב שאורית סטרוק וינון מגל צדקו כשהם אמרו שאנחנו בתקופה של נס, ואומר שקשר השתיקה הכי נורא בעולם זה בכלל מה שקורה במכבי חיפה.

רא״ל (במיל׳) גדי איזנקוט הוא לא באמת פוליטיקאי. הוא אמנם שר לשעבר וראש מפלגה בהווה, אבל הוא לא משחק את המשחק הפוליטי.  איזנקוט אומר בדיוק את מה שהוא חושב: על בן גביר "הפרחח" ש"מייצג דבר רע מאוד בפוליטיקה הישראלית", על התנהלות "שכונה" של מערכת הביטחון בתוכניות התגובה ל-7 באוקטובר, וגם על ההתמודדות עם האובדן האישי של בנו גל איזנקוט ז"ל. ראש מפלגת "ישר! עם איזנקוט" סיפר על האכזבה האישית מגדעון סער, על הפרידה הידידותית מבני גנץ, ועל השאיפה לרוץ בבחירות הקרובות תחת רשימה אחת עם כמה מהסיעות הגדולות בגוש. אז רגע, אולי הוא בכל זאת קצת פוליטיקאי?

מתן חלק הגשים לעצמו חלומות. הוא כותב ב"ארץ נהדרת" ו"בובה של לילה", משיק ספר שני, ומגיש עם טל פרידמן את "מסיבת הפתעה" - הפודקאסט הכי מצחיק בארץ. יש לו שפה ייחודית משלו, וסגנון כתיבה שכולם בטוויטר כל הזמן מנסים לחקות. בשיחה הכי פתוחה שיש, הוא סיפר על ההתמודדות עם פוסט טראומה, על ההתלבטות אם להישאר בבאר שבע, ועל לעמוד ביציע ליד האחים הורן. אה, וגם על שנ"צ של מזרחים, קזינו בסיני וגמדים בסורוקה. לרכישת הספר החדש "לעומק ולרוחב" של מתן חלק https://matanhalak.co.il/

חבר הכנסת ולדימיר בליאק גדל בסיביר, עבד כרואה חשבון, מתמודד עם גמגום, ויושב בוועדת הכספים. ועם כל זה, הוא עדיין מצליח להיות איש שיחה מרתק. בליאק הכניס אותנו אל נבכי הכנסת - הלוביסטים, המשמעת הקואליציונית, התקציב, ואפילו תנאי ההעסקה. בנוסף, הוא סיפר גם על הפחד מנאומים, ההתלבטות לגבי כניסה לממשלה אחרי 7.10, הגזענות במדינה (וגם בתוך הכנסת), ואפילו על מכבי תל אביב.

אורן יוסיפוביץ' לא ישן, נמנע מעימותים ומנסה לרצות את כולם. הוא חושש מהיום שבו כבר לא ירצו אותו, ואומר שמה שמניע אותו זה יצר ההישרדות.  אז איך הוא מסתדר עם להוביל גוף תקשורת שמעסיק עשרות עובדים? (גילוי נאות: גם אותנו) האמת - לא בטוח שהוא מסתדר עם זה. כן בטוח שהוא רוצה לעשות טוב. שתעשו טוב.

רועי שלו ז"ל שרד את הטבח במסיבת הנובה, וחווה אובדן בלתי נתפס: זוגתו מפל אדם ז״ל וחברתו הילי סולומון ז״ל נרצחו לנגד עיניו, ואימו האהובה נטלה את חייה שבועיים לאחר מכן. ב-10.10.25 שם רועי קץ לחייו. השבוע, במקום פרק חדש של היידה, בחרנו להעלות שוב את הפרק של רועי. לזכרו.

גיא לוזון רק בן 50, אבל הוא כבר בעל 25 שנות ניסיון כמאמן ראשי. הוא העפיל למפעלים אירופיים, אימן באנגליה ובבלגיה, הגיע עם הנבחרת הצעירה לחצי גמר היורו ולאולימפיאדה, ועמד על הקווים של כמעט כל הקבוצות הבכירות בארץ. אבל עם ההצלחות היו גם כישלונות: ירידות ליגה, סכסוכים, פיטורים, והקמפיין הגרוע ביותר בתולדות הנבחרת הצעירה. וכשהכישלון באמת כואב - הוא מביא איתו תהפוכות נפשיות ולופים שקשה לצאת מהם. אז איך אדם שמודה שאין לו סבלנות לתהליכים הופך לאחד המאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי? לטענת גיא לוזון, כשאתה מוכן - ההזדמנויות מגיעות.

עופר ינאי הוא בן אדם טוטאלי, ואפשר לראות את זה בטרנספורמציה של הפועל תל אביב, שהפכה תחתיו לקבוצת הכדורסל הבכירה בישראל. זה ניכר גם באופן העבודה שלו מאחורי הקלעים, בשיחות שלו עם האוהדים, ואפילו באיך שהוא ניגש למשימת האבהות. אמנם לא חסרים לעופר ינאי מתנגדים בקהל של הפועל תל אביב, אבל ככה זה, אי אפשר לרצות את כולם - לא בספורט, לא בעסקים, ולא בפוליטיקה. רגע, מישהו אמר פוליטיקה? לטענתו יש עוד זמן עד שהוא יכנס למגרש הפוליטי, אבל דבר אחד ברור - כשזה יקרה, הוא ירצה ללכת על כל הקופה. עד הסוף.

אחרי 30 שנה במוסד בכל תפקיד אפשרי, א' יכול לספר (או לא יכול לספר) על כל מה שקורה במסדרונות הכי חשאיים במדינה. מההישג מול חיזבאללה ועד ניסיון החיסול בקטר - א' יודע להגיד מה היו התהליכים שהובילו לאירועים הגדולים האלה, ומה המשמעות שלהם לעתיד. כמובן שגם ניצלנו את ההזדמנות כדי לשאול: איך בכלל מתגייסים למוסד? איך לומדים לשקר? האם עולם הריגול באמת נראה כמו סרט של ג'יימס בונד, עם נערות פיתוי והכל? והכי חשוב - האם בכלל אפשר להאמין למה שהוא אומר?

במדינה שמחפשת פתרונות ולאו דווקא במסגרות הפוליטיות הקיימות, צצות מדי פעם תנועות שטוענות שאצלן יהיה אחרת. שטוענות לכתר. יואב הלר הוא יושב הראש של הרבעון הרביעי, תנועה גדולה וצומחת שלא מסתירה את שאיפותיה הגדולות, כולל בזירה הפוליטית. שמאמינה בקשת רחבה של הסכמות שמטרתן לטפל בקיטוב הקיים בארץ שסועה. שמאמינה שישראל חייבת שינויים גדולים פינת D9. שהיא חייבת להיות חברת מופת. חברת מופת? הרפרנס הזה מיד מקפיץ את האוזמן הספקן, שמבקש לבדוק עד כמה מדובר כאן בנסיון שקוף להתלבש על המיינסטרים הנוכחי ולרכב עליו כל הדרך אל הכנסת.  השיחה גלשה – איך לא – גם לכדורסל, כולל הסיפור הלא יאמן של הלר על האופן שבו נחפשה פרשת ה"מוקה" של פיני גרשון, שטלטלה את עולם הספורט.   וגם, מה הטיפ של האוזמן לעולם הפוליטי? פרק שמחפש אלטרנטיבה.

היא לא אוהבת במה. גם קהל זה בסימן שאלה. אבל היא שחקנית, כן? כן, שחקנית. ועוד אחת המרגשות, המפתיעות והמדויקות שיש.  גילי איצקוביץ', בין היתר כוכבת הסדרה "מותק בול באמצע", היא הרבה מאוד דברים,  כולל תסמונת האדם הרגיש. רגע, מה? גילי מגיעה לשיחה עם האוזמן היישר מטיפת חלב, עם ילד טרי ובעל מושלם, עם סיפור היכרות מושלם לא פחות.  איך הפכה הילדה שלא רצתה שיראו אותה משחקת לאחת השחקניות המוכרות בישראל? איך התקבלה לתפקידים הראשיים בטלוויזיה ובקולנוע (כולל כשהתפקיד היה בכלל של מישהי אחרת?)   ולמה לא מפסיקים לדבר איתה על כדברא? גילי מספרת על הסצנה המטורפת שהיא חוותה ב-7 באוקטובר, כשהיא בכלל בדרך לכבוש את הוליווד ואת העולם, כשכולם כולל כולם, חוץ ממנה, יודעים על הטבח.  אז איך מסתדרים בתעשייה? איך כותבים תסריט משפחתי? מה זאת בכלל הצלחה? אה רגע... והיא יפה? זה בסדר בכלל לדבר איתה על יופי? ואם כן, היא יודעת שהיא יפה? וכמובן שעם האוזמן הם מגיעים לדבר גם על הקשר בינה לבין אקס בכיר של מכבי תל אביב כדורסל.  פרק על החיים בין אימהות לקריירה, בין מלחמה לשלום עם המון רגישות, חכמה וקסם.

אסף גרניט הוא לא רק שף. הוא דמות. הוא איש טלוויזיה. הוא דוגמן. הוא אחד שלא יודע להפסיד. הוא חי את החיים בלי מסכות. הוא רוקסטאר. כלומר, הוא פאקינג אסף גרניט.  לרגל פרק 40 החגיגי של היידה, בשיחה על בקבוק יין (לא באמת חשבתם שאפשר אחרת, אה? ולא באמת נשארה ממנו טיפה בסוף, כן?) הוא יושב עם האוזמן לשיחה על האימפריה שבנה, על כוכבי מישלן, על הטלוויזיה, על המקצוע (המחורבן), על אהבה, על כסף ואפילו על סקס. כן כן. ולמי שתהה, שמאחורי הדמות הקשוחה והסמכותית מסתתר גבר רגיש, מורכב עם המון כנות ורצון עז (לפעמים עז מדי, לנצח). השניים, שלא מסתירים עד כמה הם מתרגשים מעצם הפגישה, מנהלים שיחה גברית וצפופה על החיים שמאחורי ההצלחות. על הלחץ להיות תמיד הכי טוב, ועל המחירים שגובים חלומות גדולים. על כוח, על אוכל, על חולשה, התמודדויות ופחדים. וברור שגם על כדורסל. הקיצר, על מה שבאמת חשוב בחיים.

ים מדר הוא לא עוד שחקן כדורסל. הוא הרוקסטאר של הספורט הישראלי. ילד/גבר מלא שמחת חיים וחוצפה (בריאה?) שנע בין כדורסל ועבודה בלתי פוסקת לקורקינטים, קריוקי ומסיבות. הרבה רגעים אסף השחקן בקריירה הקצרה שלו. הוא היה חלק בכיר בזכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20. הוא נבחר בדראפט ה NBA. הוא שיחק בשלוש קבוצות יורוליג שונות וארבעה מאמני על שונים. רגע לפני שהוא תופס רשמית את תפקיד הרכז המוביל של נבחרת ישראל ביורובסקט 2025 ורגע לפני עונה היסטורית של הפועל תל אביב ביורוליג, תופס אותו שי האוזמן לשיחה אישית וצפופה. הפגישה הזאת היא מעבר לשני אנשים שאוהבים מאוד מאוד כדורסל. ים מדר מספר בגילוי לב על ההתמודדות עם הפציעה שמאיימת, על פי הרופאים, לגדוע לו את הקריירה בשלב מוקדם. ובגילוי לב לא פחות, מבהיר את הכללים והעקרונות הפשוטים והחד משמעיים שמנחים אותו בחיים בכלל ובהתמודדות הזאת בפרט. על המסע הקסום שעבר עד כה, על החלומות שטרם הגשים (רמז: זה קשור בבוסטון), על הסיפורים הקטנים עם ז'לקו אוברדוביץ', על החיים בטורקיה אחרי ה 7.10, על מערכת היחסים עם דני אבדיה, על הביף (?) עם תמיר בלאט, על הסיבה שבה בחר לחזור להפועל תל אביב והעדיף אותה על פני מכבי תל אביב והפועל ירושלים. על משפחה. על צניעות. על בטחון עצמי. על שחקן אחד שחייב תמיד ללכת עד הסוף, ולא משנה מה המחיר ועד כמה גדול הסיכון, כי הוא יודע שבסוף, כשהכדור אצלו, הכול יהיה בסדר. שי האוזמן פוגש את ים מדר – לשיחה על החוצפה, התעוזה, החלומות, ההצלחות הבלתי רגילות, ועל מה שמחכה לו בהמשך הדרך. חובה לכל מי שאוהב כדורסל וגם למי שאוהב רוק סטארים.

לפני שנכתוב על, נתחיל באתגר: אנחנו מאתגרים אתכם להאזין לפרק הזה בלי להתאהב בללי דרעי. נסו בעצמכם, ותראו שאין לכם סיכוי. ללי דרעי מכירה את עולמות הפוליטיקה והתקשורת מקרוב, מבפנים. עד לשבעה באוקטובר היא הייתה חלק פעיל במקהלה הקולנית. אחרי השביעי באוקטובר היא הפכה לבנאדם אחר לגמרי. היא, בניגוד לאנשים החשובים, לוקחת אחריות מלאה. היא, בניגוד לאחרים, מדברת אחרת: פחות אגרסיביות, יותר רכות, ומעל הכול יותר אהבה ואחדות. במהלך המלחמה מצאה את עצמה ללי כחלק ממשפחת השכול, אחרי שאיבדה את בנה האהוב סעדיה ז"ל בלחימה בעזה, ו הכאב הפרטי שלה השתלב בכאב הלאומי ובאישיות שלה. בשיחה חשופה ומצמררת היא משתפת במחשבות, בכאב ובמטרות שלה בכל הנוגע לשיח הציבורי, בחיים שלנו כאן ואיך זה בא לידי ביטוי בעשייה שלה בשטח בזמן המלחמה. היא מספרת על האובדן הקשה מנשוא ועל ההבנה שהכאב האישי שלה אינו נפרד מהכאב של עם שלם. היא מספרת על המפגש עם החברה הישראלית ברגעי המשבר, על האור שהיא מבקשת להפיץ, וגם על מציאות יומיומית של כאב שאינו מרפה. מתוך הכאב הזה היא מקדמת סדר יום ציבורי חדש ובראשו חוק גיוס שוויוני לכולם. ללי מתייחסת גם לחטופים, לשאלת ההתיישבות בעזה ולמשמעות האחדות הלאומית. פעם, כשניסתה להתמודד בפריימריז בליכוד, נכתב עליה שהיא "האופציה המזרחית": דוסית מסורתית, בת למשפחה קומוניסטית טוניסאית, ילידת צרפת. והיום... היום היא מבקשת משהו עגול הרבה יותר. היא מבקשת שיהיה לנו טוב.

יועז הנדל מילא הרבה תפקידם בחייו הבוגרים: סופר, פוליטיקאי, מרצה, איש תקשורת, אבל הג'וב האהוב עליו מכל הוא להיות מג"ד גדוד בארי. הנדל, למוד אינספור ימי מילואים וקרבות אמיתיים ופוליטיים, מגיע לשיחת גברים כנה עם שי האוזמן. הנדל מדבר על רגע צלילות הדעת שהביא עימו טבח השבעה באוקטובר. משם, במעבר טבעי, לפלטפורמה הפוליטית הנוכחית שלו, אג'נדת הגיוס ואומנות הפוליטיקה. האם יש לו משנה סדורה לפתרון בעזה? לסכסוך עם הפלשתינאים (סיפוח?)? מהי התשובה לשאלת בנימין נתניהו? איפה טעינו מול איראן וקטאר והיכן הוא עצמו נכשל? פרק עם ניחוח עז של בחירות.