בפרק זה של ההסכת "מה החזון שלך?" מתארח ח״כ לשעבר משה פייגלין, יו״ר מפלגת זהות, לשיחה על חזונו למדינת ישראל: זהות יהודית, חירות, ריבונות, ביטחון, כלכלה והעתיד המשותף של החברה הישראלית.במהלך השיחה נידונים, בין היתר, הנושאים הבאים:- תפיסת המדינה היהודית והיחס בין יהדות לדמוקרטיה- הר הבית ומשמעותו בתפיסה הלאומית־דתית- ביטחון, תפיסות אסטרטגיות והשלכות השבעה באוקטובר- כלכלה, חירות אישית וחוסן חברתי־כלכלי- יחסים בין קבוצות בחברה הישראלית: חרדים–חילונים ומתחים עדתיים- גבולות הארץ והשאלה הערביתבחלק האחרון של הפרק השיחה מופנית לעתיד:מה ניתן להשיג בטווח של עשור? כיצד עשויה להיראות ישראל בעוד עשרים שנה? מהו התרחיש השלילי שמדאיג במיוחד את פייגלין והאם הוא אופטימי?

בפרק הזה של „מה החזון שלך?” אנחנו צוללים אל אחת התופעות המרתקות והמורכבות בחברה החרדית בישראל:נשים חרדיות שמפרנסות את המשפחה — בזמן שהבעלים לומדים בכולל.ד"ר יעל פישמן משתפת אותנו בממצאי הדוקטורט שלה, שנכתב בהנחייתן של פרופ' אסתר שלי ניומן ז"ל וד"ר רבקה נריה-בן שחר, על אימהות חרדיות, נשות אברכים, שהקימו עסקים עצמאיים והפכו למפרנסות העיקריות של הבית. בשיחה ננסה להבין:מה היקף התופעה?כיצד מסבירים נשים וגברים חרדים לעצמם מציאות שמאתגרת דפוסים מסורתיים של מגדר, פרנסה ולימוד?האם מדובר בהעצמה נשית, בוויתור, או בשילוב ייחודי בין אידיאל האימהות לבין אידיאל „חברת הלומדים”?נדבר על יחסי כוח ומגדר, על פמיניזם דתי וחרדי, על יזמות, קפיטליזם וטכנולוגיה — וגם על המחירים: עומסים נפשיים, כישלונות עסקיים, מתחים משפחתיים והגבולות שבין אמונה, עבודה והחיים עצמם.ולבסוף נביט קדימה:האם זהו מודל בר־קיימא?וכיצד עשויה להיראות החברה החרדית בעוד עשור?#נשים_חרדיות#חברה_חרדית#פרנסה#חברת_הלומדים

למה כל כך רבים מאמינים בקונספירציות? בשיחה מרתקת עם ד"ר אדם קלין־אורון ננסה להבין מה עומד מאחורי המונח 'קונספירציה', ננסה להבין איך תאוריות קונספירציה נולדות, למה הן כל-כך משכנעות, ומה הן באמת אומרות עלינו כחברה.במהלך השיחה נגענו במספר בנושאים מרכזיים: - מהי בכלל קונספירציה, ומתי היא דווקא מתארת מציאות?- למה אנשים נמשכים להסברים קונספירטיביים דווקא בזמני משבר?- מדוע בברית המועצות פרחו תאוריות כאלה, ואיפה ישראל נמצאת על סקלת הקונספירציות?- אילו קונספירציות מוכרות במיוחד בישראל?- למה יהודים משמשים שוב ושוב כשעיר לעזאזל בתאוריות קונספירציה ברחבי העולם?- האם קיצוניות פוליטית מגבירה את הנטייה לאמונות כאלה?ומהן הסכנות הטמונות לחברה האנושית ולדמוקרטיות מערביות במקרים שבו הקונספירציות מתפשטות?

מה עומד מאחורי המשחק הכפול של קטר? בשיחה עם ד״ר אריאל אדמוני, מכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון, ננסה להבין כיצד כסף, שחיתות, תיווך פוליטי ומימון טרור הופכים את קטר לגורם שמאיים על ישראל והמערב.במהלך השיחה נבחן לעומק:- כיצד הפכה קטר ממדינה קטנה לשחקן מרכזי המתווך בין כולם — ישראל וחמאס, איראן וארה״ב, רוסיה ואוקראינה?- האם קטר מתווכת "הוגנת", ומה הסכנה שביחסיה עם ארגוני טרור?- מה משמעות כישלון ניסיון חיסול הנהגת חמאס על אדמת קטר?- איך נראה המשולש ישראל–קטר–איראן, ומהן ההשלכות האסטרטגיות שלו?- כיצד קנתה קטר את השפעתה על ארה״ב? ומה הסיכוי לשינוי ביחסים הללו?- מה טיב היחסים של קטר עם טורקיה וסין?

מערכת היחסים בין ישראל ללבנון היא מן המורכבות במזרח התיכון. בשיחה מרתקת עם ד"ר יוגב אלבז, ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אנו צוללים להיסטוריה, לפוליטיקה, למלחמות האזרחים של העבר וההווה, ולמלחמות ותוצאותיהן בין ישראל לאש"ף בזמן מלחמת לבנון הראשונה ולחיזבאללה.מהלך השיחה אנו נוגעים במספר נושאים מרכזיים:- היווצרות לבנון המודרנית וההשפעות של החלטות מדיניות של מעצמות העבר מן המאה הקודמת.- הקשרים בין התנועה הציונית לבין מדינת לבנון לפני הגעת אש"ף.- השפעת כניסת אש"ף לשטח הלבנוני ועל השינוי במאזן הכוחות בתוך לבנון.- הדרך למלחמת לבנון הראשונה, תוצאותיה והולדת חיזבאללה.- יציאת ישראל מלבנון בשנת 2000 ומה היו השלכותיה על האזור.- חיזבאללה והציר האיראני: התעצמות, הערכות שגויות ומצב הדרום הלבנוני כיום.- הקשר בין סוריה של אסד ולבנון — מי באמת קבע את הטון בצפון?וגם: מה יכול להיות חזון עתידי ליחסי ישראל–לבנון?

מה המשמעות של פמיניזם דתי בתוך מסורת שצמחה בעולם פטריארכלי? האם ניתן לחתור לשוויון מגדרי בתוך מערכת הלכתית שמעצבת זהויות, היררכיות וסמכות דתית במשך אלפי שנים? ובאיזו מידה המאבק לשינוי הוא התנגשות בלתי-נמנעת — או דווקא הזדמנות להתחדשות עמוקה של היהדות?בפרק זה אני משוחח עם ד"ר חנה פנחסי, מן הקולות הבולטים בשיח על מגדר ודת בישראל, על אחת מן הסוגיות הנפיצות ביותר בשיח הציבורי־דתי. השיחה נפתחת בהצגת יסודות הפמיניזם הדתי: מה מייחד אותו לעומת פמיניזם חילוני, אילו מטרות הוא מבקש להשיג, ומדוע חיבור המילים "פמיניזם" ו"דת" איננו פרדוקס אלא בחירה מודעת ואידיאולוגית.מכאן אנו עוברים אל מוקדי המתח: שאלת הפטריארכיה היהודית — האם היא תוצר היסטורי שניתן לפרקו, או יסוד מבני של הדת? מקומו של האל בדיון על שוויון; גבולות ההלכה לעומת פרשנות מתחדשת; והפער בין פמיניזם דתי לבין זרמים רדיקליים יותר של הגל השלישי המערערים על עצם מושגי המגדר.השיחה מתייחסת גם לממד הסוציולוגי: האם פמיניזם דתי הוא תופעה מגזרית של נשים דתיות־לאומיות, או קטגוריה רחבה יותר? כיצד נשים בזרמים אחרים — רפורמי, קונסרבטיבי או חילוני־מסורתי — משתלבות בתוך השיח הזה?בחלקה האחרון של השיחה מתווה ד"ר פנחסי חזון עתידי — מהו מודל אפשרי של שוויון דתי־יהודי בישראל, אילו שינויים מוסדיים ותרבותיים נדרשים כדי להגיע אליו, מהי "מדידת הצלחה" בעולם שאין בו שוויון מוחלט, ומהו תרחיש הבלהות אם השינוי לא יתרחש.

דיבייט עומק על עתיד כלכלת ישראל בין ד"ר מיכאל שראל (פורום קהלת) לעמית בן־צור (פורום ארלוזורוב–יסודות). שיחה חדה על מה היא הגישה הנכונה לאתגריה הכלכליים של מדינת ישראל בנושאים כגון אי־שוויון, תעסוקה וזכויות עובדים, וחזון ארוך־טווח למשק הישראלי.בפרק זה של "מה החזון שלך?" אני עורך דיבייט עומק בין שניים מהקולות המשפיעים ביותר בשיח הכלכלי בישראל:ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, המייצג גישה כלכלית ליברלית, ו־עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב–יסודות, המציע מודל סוציאל־דמוקרטי מעודכן המתמקד בחיזוק השירותים הציבוריים.זהו דיבייט אינטלקטואלי, חד ובהיר, אבל גם נגיש וסוחף על השאלה הגדולה:איזו כלכלה תבטיח את חוסנה, שגשוגה ויציבותה של מדינת ישראל בשנים הבאות?

שיחה לנשים ולגברים על פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל – עם החוקרת והסופרת ד"ר מירי כהן־אחדות בעקבות ספרה 'מה זה אם לא אהבה: מסות על פמיניזם בזמן הזה.'בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אני משוחח עם ד"ר מירי כהן־אחדות, חוקרת וסופרת, על סוגיות של פמיניזם, מגדר ופטריארכיה בישראל.השיחה מיועדת לנשים ולגברים כאחד, ומנסה לברר מה משמעותו של שוויון מגדרי בעידן הנוכחי – בין בית לעבודה, אהבה לקריירה, זהות לחירות.ד"ר כהן־אחדות, מחברת הספר "מה זה אם לא אהבה", משתפת תובנות אישיות וחברתיות על מאבקי נשים בישראל, על היחסים בין פמיניזם ותרבות, ועל המקום שבו גברים יכולים ואף צריכים להיות חלק מהשיח.נדבר גם על השפה כמכשיר של כוח, על גבולות השוויון, ועל החזון הפמיניסטי לעתיד החברה הישראלית.

מאז ה־7 באוקטובר נדמה שהמילה “ציונות” חזרה למרכז הבמה.אבל מה אנחנו באמת מתכוונים כשאנחנו אומרים “ציונות”? ואיך מחנכים אליה דור צעיר?בפרק זה אני מארח את שירה צחי, שמובילה פרויקט חינוכי עבור תלמידי המכינות הקדם-צבאיות המבקש להציג את הציונות כתופעה חיה ומתפתחת, הממשיכה לעורר שאלות על זהות, חברה ומשמעות. התוצר הראשון של הפרויקט הוא יצירת מקראה ללימודי ציונות בשם “אידיאל שאין לו סוף”. הפרויקט עצמו הוא פרי שיתוף פעולה בין יד בן-צבי והמכון למדיניות העם היהודי.המקראה זמינה בקישור הבא:https://jppi.org.il/he/jppi-center/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%95-%D7%A1/במהלך השיחה דברנו על:- למה דווקא עכשיו צריך מקראה ציונית חדשה?- הקשר בין הציונות ליהדות- השאלה הערבית והגישות ללימוד הסוגיה- ציונות כאידיאל אינסופיועוד נושאים רבים נוספים.ארגונים ואנשים שמעוניינים להעמיק בלימודי ציונות / לעיין במקראה, מוזמנים ליצור קשר עם שירה.https://jppi.org.il/he/staff-member/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%97%d7%99/

שיחה מעוררת מחשבה עם ד״ר דן שיפטן על אתגרי מדינת ישראל במאה ה־21 – היחסים בין חרדים לחילונים, בין יהודים לערבים, משבר האמון הפוליטי, יחסי ישראל והתפוצות, והחזון שלו למדינה חזקה, מאוחדת ובטוחה.בפרק זה אני משוחח עם ד״ר דן שיפטן, אחד המומחים הבולטים לביטחון, מדיניות וחברה בישראל, על החזון שלו לעתיד המדינה ועל האיומים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפניה.השיחה נעה בין ניתוח חד של יחסי חרדים–חילונים והחברה הערבית בישראל, דרך דיון מעמיק במערכת הפוליטית ובמשבר האמון הציבורי, ועד שאלות רחבות על ציונות במאה ה־21, יחסי ישראל עם יהדות התפוצות והעולם, ומקומה של ישראל במזרח התיכון המשתנה.ד״ר שיפטן מציע מבט מפוכח ולעיתים ביקורתי, אך גם אמונה בחזון של מדינה יהודית ודמוקרטית איתנה, השומרת על זהותה, על ערכיה ועל אחריותה לעתיד העם היהודי.

שיחה עם אחד ההיסטוריונים הבכירים באקדמיה הישראלית, פרופ’ אבי בראלי, על האתגרים הביטחוניים והפוליטיים של ישראל ועל החזון שלו למדינת ישראל.בשיחה מרתקת זו מתארח פרופ’ אבי בראלי – אחד ההיסטוריונים הבכירים באקדמיה הישראלית – לשיחה מעמיקה על האתגרים הביטחוניים, הפוליטיים והערכיים של מדינת ישראל, ועל השאלה הגדולה שממשיכה להעסיק את החברה הישראלית מאז הקמתה: מהו החזון הלאומי שלנו לעתיד המדינה?השיחה נוגעת בשורה של נושאים מרכזיים:- ביטחון לאומי ותפיסת האיומים במציאות משתנה- ניוון המערכת הפוליטית ומשבר האמון הציבורי- אליטה משרתת מול אליטה משתלטת - הסכסוך הערבי-יהודיועוד נושאים רבים נוספים!זהו פרק חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, מדיניות וחזון ישראלי לעשורים הבאים.

שיחה מרתקת עם הסופר והמדריך שלום בוגוסלבסקי על תור הזהב של היהדות במזרח אירופה – התקופה שבה האזור עמד במרכז העולם היהודי והשפיע על מחשבה, תרבות וחזון יהודי עד ימינו.

בפרק זה של מה החזון שלך? משוחח ד"ר ניקולאי טבך עם הסופר וההיסטוריון שלום בוגוסלבסקי על התקופה שבה מזרח אירופה הייתה לב העולם היהודי. במשך כחמש מאות שנה – מפולין וליטא דרך אוקראינה, גליציה ורוסיה – נוצרה שם תרבות אדירה: ישיבות ומרכזי תורה, חסידות וההשכלה, תנועות פוליטיות ורעיונות חברתיים ששינו את פני היהדות והעולם.

בוגוסלבסקי מציע מבט רחב על “תור הזהב” של מזרח אירופה היהודית: כיצד חיו שם מיליוני יהודים בקיום עשיר של לימוד, צדקה, רוח וקהילתיות; כיצד נולדו שם אידיאולוגיות מהפכניות כמו הבונד, הסוציאליזם והציונות; ואיך דווקא הקרבה בין דת למסורת, עוני לתרבות, אמונה לחילון – הולידה יצירה אינטלקטואלית אדירה.

השיחה עוסקת גם בשאלת הקריסה: כיצד מפגש עם המודרנה, הלאומיות והשואה סיים עידן שלם בתולדות העם היהודי, ומה נותר מאותם חזונות בתרבות ובזהות שלנו היום.
זהו מסע אינטלקטואלי והיסטורי מרתק בעקבות אחד הפרקים הגדולים והכואבים בתולדות היהדות – העולם היהודי שניצב במרכז, ויום אחד נעלם כמעט כליל.

בפרק מיוחד של מה החזון שלך? – שיחה עם עו"ד מירב ישראלי-אמרנט, מנכ"לית הנציבות האזרחית לפשעי חמאס, על חשיפת הזוועות, המאבק בהכחשה והמאמצים להביא צדק.בפרק זה אנו משוחחים עם עו"ד מירב ישראלי-אמרנט, המנכ"לית ומייסדת שותפה של הנציבות האזרחית לפשעי חמאס לצד ד"ר כוכב אלקיים לוי. הנציבות קמה מתוך תחושת שליחות היסטורית לאחר ה־7 באוקטובר – להיאבק בהכחשה, לחשוף את האמת, ולהביא צדק לקורבנות.נדבר על המשימה המרכזית של הנציבות: תיעוד פשעי חמאס נגד נשים, ילדים ומשפחות. הנציבות אוספת עדויות אישיות קשות, חוקרת ומקימה ארכיון ייעודי כדי שהסיפורים לא יישכחו, ויוכלו לשמש בעתיד בזירה המשפטית, המחקרית והחינוכית.נרחיב גם על פעילות ההסברה והמאבק הבינלאומי: העלאת מודעות בקרב קהלים בעולם, קידום חקיקה ושינויים מבניים, והובלת השיח סביב המושג החדש Kinocide – הגדרה משפטית המתארת פשע ייחודי שבו משפחות שלמות הופכות למטרה מתוכננת.בשיחה זו נעסוק באתגרים של גביית עדויות והבאתן לעולם, במנגנוני ההכחשה בארץ ובעולם – גם מצד גופים בינלאומיים וארגוני נשים שנדרשו ללחץ ציבורי כדי להכיר במציאות ובתפקידם של התקשורת, מערכת החינוך והזירה המשפטית.ולבסוף נשאל על החזון האישי: איך מודדים הצלחה במאבק הזה? מהו חלום הבלהות של מי שעומדת בחזית המאבק לצדק? והאם אפשר להישאר אופטימיים אל מול המציאות הקשה?הצטרפו אלינו לאחת השיחות המשמעותיות והחשובות ביותר שהתקיימו בערוץ עד כה.אשמח לשיתוף, תגובות והערות מכבדות.#פשעי_חמאס #הנציבות_האזרחית #מירב_ישראלי_אמרנט #Kinocide #עדויות #7באוקטובר #מה_החזון_שלך #עו"ד #ישראל #צדק #משפט_בינלאומי #חמאס #זכויות_אדם #הכחשה #תיעוד #נשים #ילדים #משפחות #מלחמה #תודעה_בינלאומית

בפרק מיוחד עם ח'ליפה ח'ליפה, יוצר ערוץ מרד החליפים, אנו צוללים לעתיד העדה הדרוזית בסוריה, בלבנון ובישראל.דיברנו על החזון, האתגרים והפערים בין הקהילות – והאם ייתכן חזון דרוזי משותף.דנו בהיסטוריה ובמעמד הפוליטי של הדרוזים לפני השינויים הדרמטיים של השנים האחרונות, במקומה של ההנהגה הדתית והפוליטית בכל מדינה, ובקשרים בין הקהילות השונות. התעמקנו גם בשאלות הגדולות:מה היה חזון הדרוזים בסוריה לפני נפילת משטר אסד, ואיך השתנה מאז?מהן השאיפות של הדרוזים בלבנון על רקע היחלשות חיזבאללה?האם בכלל קיים חזון דרוזי משותף לשלוש הקהילות, או שמדובר בזהויות מובחנות?מה מחבר ומה מפריד בין הדרוזים בישראל, בלבנון ובסוריה?בסיום השיחה ביקשתי מחליפה להציג את חזונו האישי לעדה הדרוזית ולעתידה, לצד "חזון הבלהות" האפשרי אם המגמות הנוכחיות יימשכו.פרק מעמיק על המשמעות להיות דרוזי שחי בין שלוש מדינות ושואל את עצמו שאלות של זהות, נאמנות ועתיד.

"האם ישראל מסוגלת לפתור את אחת הסוגיות הנפיצות – גיוס החרדים לצה״ל?"דיבייט מעמיק עם אלי אדלר, חרדי, רס"ן במיל', טנקיסט, רב צבאי ומרצה על החברה החרדית ודוד שירז, ממייסדי תנועת אל הדגל, על הפתרונות, המכשולים והעתיד של צה״ל והחברה הישראלית.בפרק זה של מה החזון שלך? אנחנו צוללים לעומק הסוגיה שמטלטלת את ישראל כבר עשרות שנים – גיוס חרדים לצה״ל.יחד עם הרב אלי אדלר ודוד שירז, ממייסדי אל הדגל, אנחנו מתמודדים עם השאלות הקשות: האם ניתן באמת לשלב חרדים בצה״ל מבלי לוותר על ערכים, מה המחיר של המשך המצב הקיים, ואיזה עתיד מחכה לצבא העם ולחברה הישראלית אם לא יימצא פתרון.✅ כמה חרדים באמת מתגייסים היום ומה הנתונים האמיתיים❓ מהם החסמים המרכזיים – לימוד תורה, אורח חיים חרדי, סוגיות שבת ונשים⚡ למה צה״ל עצמו מתקשה לגייס חרדים ומה המחיר החברתי-ביטחוני🔎 אילו פתרונות קיימים – יחידות ייעודיות, התאמות הלכתיות, שילוב הדרגתי⚖️ האם ההתאמות פוגעות בממלכתיות ויוצרות "שני צבאות"?🚀 מה החזון לעתיד – ואיך אפשר למדוד הצלחה לאורך הדרך

בפרק זה של ההסכת מה החזון שלך? אני משוחח עם פרופ' גד יאיר, סוציולוג מהאוניברסיטה העברית ומחבר הספר החדש: 'זו היא אמריקה? דיוקנה של אומה.' בשיחה אנו צוללים אל עומק הסיפור האמריקאי ומנסים להבין את הייעוד ההיסטורי והחזון שמלווים את האומה מאז הקמתה.נדבר על הרגע המכונן של "יציאת מצרים" האמריקאית, על ערכי היסוד – חירות, דמוקרטיה, קפיטליזם ונשיאת נשק – ועל השאלה האם אמריקה רואה את עצמה כ"ציון החדשה" וכ"אור לגויים".נבחן את המתח בין פתיחות לעולם לבין נטייה להסתגרות פנימה, ואת נקודות המחלוקת שמעצבות את הפוליטיקה האמריקאית בימינו.בנוסף נעסוק בקשרים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית והאם קיימים ערכים משותפים לשתי האומות ואם כן, מה הם?זהו פרק מרתק על האומה האמריקאית, אך במובנים רבים גם עלינו.

בפרק הזה אני מארח את לאון שוורץ, מהאנשים שהפכו את ירושלים לבירת תרבות השתייה בישראל. משנותיו הראשונות עם Glen Whisky Bar, דרך ההקמה של בירתנו-מרכז הבירה הירושלמי ויוזמות רבות נוספות.דיברנו על למה בכלל לבחור בעולם הפאבים והאלכוהול? איך מגדירים "תרבות שתייה"?האם אפשר לחנך קהל לבירה ואלכוהול איכותיים? מה מיוחד בקהל הירושלמי? איך שורדים משברים כמו הקורונה?על יזמות והצלחה עסקית, ומה לדעתו האתגר הכי גדול בלנהל פאב בירושלים?🎧 אם אתם אוהבים בירה, ויסקי, תרבות ירושלמית או פשוט סיפורי יזמות עם נשמה – זה פרק שאתם לא רוצים לפספס.קרדיט תמונה: Dor Pazuelo

בפרק זה של "מה החזון שלך?" אני משוחח עם עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב-יסודות, על המשמעות האמיתית של סוציאל-דמוקרטיה בישראל – מהערכים המנחים ועד לפתרונות פרקטיים.נעסוק בשאלות הגדולות:האם ישראל יכולה להפוך למדינת רווחה מודרנית?מה עושים עם יוקר המחיה ומחירי הדיור הגואים?איך מחזקים את העבודה המאורגנת ומצמצמים אי שוויון?מה החזון לעתיד הכלכלי-חברתי של ישראל – ומה חזון הבלהות?שיחה מעמיקה על מדיניות, חזון, ואתגרים – עם מבט לעתיד שבו הצמיחה מכלילה והשירותים האזרחיים נגישים לכולם.תמונה: שבתאי טללפי רישיון ויקיפדיה CC BY-SA 4.0

בפרק הזה של "מה החזון שלך?" אני מארח את נרי שוטן, מנכ״ל קרן השיקום של התנועה הקיבוצית, לשיחה כנה ומעמיקה על ההתמודדות של הקיבוצים בדרום ובצפון מאז השביעי באוקטובר – ועל הניסיונות שלהם לשקם, לחדש ולבנות עתיד למרות הכול.⬅️ 🎧 מה תגלו בפרק?🔹 מה באמת קרה לקיבוצים ביום שאחרי השביעי באוקטובר?הפרק נפתח בתיאור המציאות הקשה שנחתה על קיבוצי הדרום והצפון בעקבות מתקפת הטרור – הפגיעה הפיזית, הטראומה האנושית, האובדן, וגם תחושת הנטישה. 🔹 מהם האתגרים המרכזיים שניצבים כיום בפני הקיבוצים?נכנסים לעומק השיקום – לא רק בתשתיות, אלא בעיקר ברובד האנושי והקהילתי. נעסוק בקשיים הכלכליים שמאיימים על ההישרדות של חלק מהקיבוצים, באתגרים במערכת החינוך ובגידול הדור הבא, ובמאמצים לחיזוק החוסן הנפשי של קהילות שנפגעו באופן קשה.🔹 איפה המדינה בכל זה – ואיפה היא פשוט לא קיימת?נבחן את תפקוד המערכת הממשלתית – מה נעשה, מה הובטח, ומה קרה בפועל. איך נראה המפגש בין הביורוקרטיה לתושבים בשטח? ואיך זה גורם לאנשים לקחת יוזמה ולפעול בכוחות עצמם?🔹 מה עושה קרן השיקום של התנועה הקיבוצית – בפועל?נרי שוטן מציג את עבודת הקרן שהוא עומד בראשה – משלב גיוס המשאבים ועד למיפוי צרכים והעשייה בשטח. 🔹 מה החזון של נרי שוטן לעתיד – וגם: מה חזון הבלהות שהוא חושש ממנו?זו שיחה על מציאות לא פשוטה, אך גם על הכוח לחלום, לפעול, ולבנות תקווה חדשה מתוך ההריסות.

אתגרי הסייבר של מדינת ישראל – מה באמת קורה במרחב הקיברנטי?

בפרק זה של הפודקאסט "מה החזון שלך?" אנו צוללים לעולם הסייבר יחד עם ד"ר דורון פלדמן – מומחה בתחום המודיעין ולוחמת הסייבר.

נדבר על המשמעויות האסטרטגיות של לוחמה התקפית והגנתית במרחב הקיברנטי, נבין כיצד מדינות וארגונים פועלים בזירה זו ונשאל מה הסכנות המרכזיות המאיימות על מדינת ישראל.

בין הנושאים בהם נעסוק:

מהם סוגי לוחמת הסייבר – התקפי, הגנתי, ריגול והנדסת תודעה – ואיך הם מתבצעים בפועל?

האם ישראל נחשבת מעצמת סייבר ומה היתרון שלה על פני מדינות כמו רוסיה, איראן וסין?

עד כמה מסוכן איום של תקיפת תשתיות קריטיות או הנדסת תודעה ברשתות החברתיות?

מה מלמדות דוגמאות מהעולם כמו המלחמה באוקראינה, פעולות סין בתשתיות קריטיות, או התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב?

כיצד בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות כמו קריפטו ישפיעו על שדה הקרב העתידי?

ומה צריך לקרות כדי שהציבור יהיה מוגן גם מבחינה טכנולוגית וגם תודעתית?

שיחה עמוקה על האיומים, ההזדמנויות והחזון לעתיד, בעידן שבו כל מדינה וארגון חשופים למתקפות דיגיטליות מורכבות מאי פעם.