בפרק הזה אנחנו צוללים לאחד הנושאים הכי עמוקים ומשמעותיים בספורט סיבולת ובעולם הניהול: חוסן מנטלי.
זה הפרק שבו אנחנו שמים את כל הקלפים על השולחן על המשברים, על הקולות בראש, על הפעמים שנשברנו ועל הרגעים שבהם הראש היה זה שסחב אותנו לקו הסיום כשכל השאר כבר ויתר.
נדבר על ההבדל בין משבר רגעי לשחיקה אמיתית, על למה אגו הוא לפעמים האויב מספר אחד של מנהלים וספורטאים, ועל איך שני עולמות שנראים רחוקים ריצה למרחקים ארוכים וניהול עסקי בעצם עובדים בדיוק על אותם שרירים מנטליים.
בין הסיפורים מהמסלול, רגעי התפיסה בקילומטר שלושים ומשהו, השיחות עם עצמנו בחלקים הקשים של הדרך וההחלטות הלא טובות שקורות כשאין חמצן במוח תמצאו גם כלים פרקטיים. איך לתרגל חוסן מנטלי, איך לנהל סטרס, איך לקבל החלטות תחת עומס ואיך לזהות מתי הראש עובד נגדכם.
בסוף אנחנו חוזרים לאותה אמת בסיסית שעוברת בין שני העולמות
את מה שיש לנו שליטה עליו אנחנו מנהלים. את מה שאין אנחנו לומדים לקבל.
ואם אתם לא רצים מתחילים בצעד אחד.
ואם אתם מנהלים מתחילים במשימה אחת.
מחר אתם כבר במקום אחר.
ברוכים הבאים לפרק הראשון של ניהול למרחקים ארוכים.
כשהתחלנו לחשוב על הפודקאסט הזה – רצינו לדבר על שני עולמות שאנחנו חיים ונושמים: ניהול וספורט סיבולת. לא כי זה טרנדי, אלא כי גילינו על בשרנו שהם דומים הרבה יותר ממה שחשבנו.
בפרק הזה אנחנו משתפים:
למה בכלל יצאנו לדרך הזו
איך ספורט סיבולת חידד לנו תובנות על ניהול
למה גיוס צוות זה כמו להכין את עצמך למרתון
איך שומרים על עקביות גם כשאין תוצאות מיידיות
ואיך נראית החלטה אמיצה כשאתה כבר על קו הזינוק
נדבר גם על התמודדות עם פציעות, עם כישלונות, עם אגו – ובעיקר עם המשחק הארוך: איך לרוץ (ולנהל) בלי להישרף בדרך.
אם אתם מנהלים, יזמים, ספורטאים חובבים או סתם אנשים שרוצים להבין איך להיות טובים יותר – המסע הזה הוא גם שלכם.