זהו הפרק השלישי מתוך יומנה של אתי הילסום, אישה שחיה באמסטרדם בתקופת מלחה"ע השניה. 
אתי הילסום עסקה בפסיכולוגיה ובשפות, וביומנים שלה היא חושפת רוח אצילית ומשוחררת, כזו שמעיזה לראות את האור והתקווה גם בימים החשוכים ביותר. 
ספרה מעורר מחשבה והשראה והוא הדגמה לאיך אנחנו יכולים לבחור איזה סוג של בני אדם נהיה, למרות כל הנסיבות. אתי הילסום וכל משפחתה, נספו בשואה.