רן ואיתי מדברים על DLP (Data Loss Prevention) וכיצד ניתן לשלב טכנולוגיות AI ו-Machine Learning כדי לשפר את ההגנה על מידע רגיש בארגונים. איתי משתף את ניסיונו בחברת Mind, מסביר על האתגרים וההזדמנויות בתחום הסייבר סקיוריטי, ומדבר על תהליך הפיתוח והאימון של מודלים שונים. בפרק זה נדונה השפעת ה-AI על תהליכי פרודקשן, היתרונות של NVIDIA Triton בניהול מודלים שונים, שיפור ביצועים עם מודלים שונים, תהליכי סריקה ו-classification, ניהול תהליכים בזמן אמת, אתגרים בניהול משאבים, שימוש בטכנולוגיות לניהול תהליכים וזיהוי סוגי מסמכים שונים. כמו כן, הוצגה החברה Mind והזדמנויות הגיוס שלה.נקודות מפתח:DLP היא תוכנית קריטית במניעת דליפת מידע רגיש.AI יכול לשפר את יכולות ה-DLP בצורה משמעותית.האתגרים בתחום הסייבר סקיוריטי הולכים ומתרבים עם הזמן.החלטות טכנולוגיות צריכות להתבסס על צרכי הלקוח והסביבה.אימון מודלים הוא תהליך מתמשך שדורש פידבק מתמיד.שימוש בכלים קיימים יכול לחסוך זמן ומשאבים.הבנת סוגי המידע הרגיש היא קריטית לפיתוח פתרונות DLP.הבחירה בין AI in-house לבין צד שלישי היא קריטית.הכנת דאטה איכותי היא שלב חשוב בפיתוח מודלים.היכולת של מודלים קטנים לזהות מידע רגיש יכולה להיות גבוהה. עשינו מחקר גדול על איך עושים AI בפרודקשן.בחרנו להריץ את המודלים מעל NVIDIA Triton.Triton יודע להריץ סוגים שונים של מודלים.היתרון של Triton הוא ניהול מודלים שונים בסביבת פרודקשן.הוספנו שכבה של מודל RNN לשיפור הביצועים.יש לנו תהליכים של סריקה בריל טיים.האתגרים שלנו כוללים ניהול משאבים בצורה יעילה.השתמשנו בטכנולוגיות לניהול תהליכים כמו Temporal.השתמשנו בוקטור סימילריטי לזיהוי סוגי מסמכים.זמנים:00:00 היכרות עם איתי ו-Mind02:00 מה זה DLP ולמה זה חשוב?04:43 אתגרים והזדמנויות ב-DLP עם AI07:18 החלטות טכנולוגיות: AI in-house מול צד שלישי10:18 מודלים של AI: איך לבחור ולפרוס?12:13 תהליך הפיתוח והאימון של מודלים19:05 סקל ויעילות: איך זה עובד בפועל?19:24 הבנת עולם ה-AI בפרודקשן21:28 היתרונות של NVIDIA Triton23:02 שיפור ביצועים עם מודלים שונים25:54 תהליכי סריקה ו-classification28:29 ניהול תהליכים בזמן אמת30:39 אתגרים בניהול משאבים31:59 שימוש בטכנולוגיות לניהול תהליכים35:08 זיהוי סוגי מסמכים שונים36:54 הזדמנויות גיוס בחברת Mind[קישור לקובץ mp3] האזנה נעימה!

פרק מספר 505 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 89, שהוקלט ב-13 בנובמבר 2025, רגע אחרי כנס רברסים 2025 [יש וידאו!]: רן, דותן ואלון (והופעת אורח של שלומי נוח!) באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט: הבלוגים, ה-GitHub-ים, ה-Claude-ים וה-GPT-ים החדשים מהתקופה האחרונה. 🎗️[00:36] הכוכבים (בשאילתות) של שלומי(רן) אז היום יש לנו אייטם מיוחד שמוקדש לידידנו שלומי, ואני מבקש מאלון - תתכבד להציג אותו. Go for it!(אלון) טוב, אז אני ראיתי את האייטם הזה - וישר נזכרתי בהרצאה של שלומי נוח מהרברסים הראשון [זו מ-2014, שזה תכל’ס השני  - Ignites - The query which is the peak of my career / Shlomi Noach - YouTube - אבל הייתה לו גם אחת מעולה באחרון - Consensus: Quorum, Minority Quorum, Administered Quorum, and Beyond / Shlomi Noach], על איך הוא עשה Pie Charts וגרפים ב-SQL, ואז מישהו כנראה גם שמע את ההרצאה והחליט להעלות רמה . . . .(אלון) והפרויקט ב-GitHub נקרא DOOMQL, וזה “a multiplier Doom-like shooter implemented entirely in SQL powered by CedarDB”. שלומי - אז הבמה שלך . . .  (שלומי) קודם כל, בשביל זה SQL נוצר, שיהיה ברור, כן? כל הקטע הזה של שאילתות, Join-ים של טבלאות -זה סתם, זה לחלשים [לחזקים באמת - ?Will it run DOOM]טוב, אני מסתכל ומשתאה - הבנאדם מימש פה משחק מעל SQL . . . . אני עוד מנסה להבין אם זה Stored Routines וכאלה, או שזה באמת שאילתה כמו שצריך.כאילו, שאילתה אחת עם 50,000 שורות . . . (דותן) אני מציע שנעבור שורה-שורה, ותסביר לנו את השאילתות . . . .(רן) בוא נתחיל ב-gameloop.sql, ה-Loop של ה-Game.(דותן) כן - כל אחד שיפתח וקדימה: אנחנו בשורה 6 . . . .(אלון) קודם כל זה מתחיל ב-Begin Transaction, שימו לב! זה מצב טוב, אפשר לעשות Rollback למשחק.(שלומי) מטורף. אז למי שלא רואה, יש פה משחק ASCII Chart, שמונע על ידי שאילתת SQL בת . . . האמת, 157 שורות - זה קטן, ה-SQL Pie Chart שלי קצת יותר ארוך מזה . . . . מטורף. (דותן) רגע, איך אנחנו יודעים שזה לא AI כתב את זה?(רן) AI לא כותב היום הכל? מה השאלה? אבל מה שכן, נראה שהוא לקח השראה מפרויקט אחר, דומה, שנקרא DuckDB Doom.שזה גם כן מימוש של Doom - רק מעל DuckDB . . . . הוא לא הראשון בנישה.(אלון) וואו, יש הרבה כאלה . . . (דותן) רגע, אבל יש פה מה להסביר. מה, כאילו, איך זה מוציא החוצה את ה... זה לא, מה זה מוציא החוצה? זה לא אמור להוציא החוצה טבלה?  זה SQL, לא? מוציא Characters ככה . . .(שלומי) ה-Output הוא יכול להיות טקסט שמג'ונרט (Generated) על ידי SQL.כלומר, הרעיון של לייצר ASCII Chart או ASCII Graphic.זה פשוט, לצורך העניין, שורה אחת, עמודה אחת, שהיא ה-Image הזה.ואת ה-Image הזה אתה יכול לג'נרט (Generate) ב-SQL.(דותן) רגע, אם כבר אנחנו רציניים - אז כל הדבר הזה זה כאילו שאילתה, שהיא לוקחת . . . . שאילתה אחת שהיא לוקחת זמן, ואיך זה עובד? או שזה כמה שאילתות? כאילו... (רן) זהו, איך עושים את זה אינטראקטיבי? זאת השאלה. (שלומי) כן, זה עוד חדש לי. אני עוד לא נכנסתי לזה. אפשר לשער שזה כמה שאילתות שרצות אחת אחרי השנייה, כמו Stop Motion. זאת ההנחה שלי.(רן) זה כנראה Loop כזה, אוקיי. לגבי השאלה שלך, דותן - נגיד לגבי ה-Renderingאז נגיד תסתכל בקובץ renderer.sql, נגיד בשורה 130.ואתה תראה שיש שם כל מיני Characters - שאיתם מרדנדרים (Render) את המסך, לפי איזשהו תנאי.אבל לגבי ה-Loop של ה-Game והאינטראקטיביות ותגובה לחיצים וכל זה, או לא יודע, אולי זה מקשים אחרים?(אלון) יש פה Python שמקבל את ה-Input-ים - ואז לפי זה עושה את ה-Queries.אז הוא מקבל, נגיד, “ימינה” - ואז מריץ את ה-Query, מרנדר (Renders) ב-SQL ומחזיר.בסך הכול נשמע לי יעיל ואפקטיבי . . . . אני צריך להתחיל ככה להעביר הכול לשם.(דותן) בעצם כל שאילתה ב-30 Frame-ים לשנייה צריכה לקחת כמה זמן, במקסימום?(רן) לא, שנייה. אלון - זה לא Python. רגע, יש גם Server ויש גם Client.ה-Client ב-Python וה-Server כתוב ב-Bash. (אלון)  . . . כיאה ל-Server-ים . . . (רן) כן . . . . אבל יש פה Loop כלשהו, כן, נכון.(שלומי) דרך אגב, יש אלמנט של זמן בשאילתות - אפשר להכניס כזה דבר.יצא לי לכתוב שאילתות שמג'נרטות מטריקות (Generate Metrics) Rate כאלה.כלומר, שאילתות שמחולקות לשתיים - עושות איזשהו Select אחד על מטריקות (Metrics), ואז Union Sleep, Union לשאילתה נוספת שקוראת מטריקות . . . .ובעצם שני החלקי…

פרק מספר 504 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-11 בנובמבר 2025 - פרק ראשון אחרי כנס Reversim 2025, שהיה מוצלח מאוד (גם בסטנדרטים הגבוהים ממילא). בזמן הקלטת הפרק עדיין לא פורסמו ההקלטות, אבל עכשיו כבר כן - Reversim Summit 2025 - YouTube - שווה לפנות כמה שעות טובות. בינתיים, ואורי ורן (וניק!) מארחים את דניאל בסקין כדי לדבר על תכנות פונקציונלי. 🎗️[01:27] דניאל(רן) אז קצת לפני שניכנס לתכנות פונקציונלי - קצת עליך, דניאל. (דניאל) אז אני כבר שנים עם תכנות פונקציונלי - הוא רודף אותי, אני רודף אותו.בזמן האחרון אני עצמאי ומנסה להתפתח בכיוון של לייעץ, מתכנת - למכור לארגונים וחברות איכות קוד, בגדול.ותכנות פונקציונלי זה הדרך שבה אני בוחר לעשות את זה - ואני גם מאוד אוהב ללמד אותו.לכן אני פה - הייתי רוצה למצוא קהל יעד רחב לזה, ואני מקווה שהציבור שמקשיב ומאזין לפודקאסט הוא חד-משמעית קהל שיכול להתאים לזה.ואני עצמי, אם ניקח קצת אחורה לאיך שהגעתי לכל העולם הזה, אז בכלל התחלתי כמישהו שלמד פיזיקה, ותוכנה היה ממני והלאה.ועל הדרך לקחתי כמה קורסים באוניברסיטה בתכנות - וחשבתי שיום אחד אולי זה יהיה שימושי, משהו שם בפיזיקה, אני לא יודע.מפה לשם, גיליתי שאני ממש נהנה מזה - נהנה בעיקר מלסדר קוד, לעצב קוד, לעשות אותו ליפה ואלגנטי - ומשם התפתחתי לעולם התוכנה, עשיתי Java מספר שנים . . .  ואז בטעות, סתם ניגררתי לאיזה בלוג שהראה “איזה שפה מוזרה עם חיצים”, ולא הבנתי מה זה . . . וזה כזה הציק לי, ואמרתי “טוב, יאללה, אני אשב רגע, אני אלמד מה זה החצים האלה ומשם נראה אם זה מעניין”.הסתבר שזו השפה שקוראים לה Scala, שרצה על-JVM - ומשם נבלעתי לחור שחור של תכנון פונקציונלי, ומאז זה הדביק אותי.הייתי עושה Java בסגנון הזה - כשזה עוד היה מאוד קשה ולא נוח.היום Java הרבה יותר “נחמדה” לזה, אבל עכשיו למעלה מעשור אני כבר מתכנת וכותב קוד בסגנון הזהועוזר לאנשים אחרים לעשות את זה, מרצה ברחבי העולם גם, בכנסים וכדומה.ועכשיו הייתי רוצה - אז הייתי בעיקר בעולמות של Scala - עכשיו הייתי רוצה קצת להרחיב את קהל היעד, ולראות איך אני יכול לעזור לאנשים ב-JVM, Python, JavaScript, TypeScript, בכל מקום.להפעיל את אותם עקרונות שבעצם הם אוניברסליים יחסית - תכנון פונקציונלי זה לא משהו מאוד פרטני לשפה ספציפית, והייתי רוצה להרחיב את קהל היעד.לראות ולהביא לאנשים את הידע הזה עד כמה שאפשר.[03:32] פונקציונליות טהורה - למה?(רן) לפני שבועיים פחות או יותר, יונתן ממן  מ-Teads [PKA Outbrain] פרסם Twit ושאל “מהי השפה שלמדתם  ואף פעם לא השתמשתם?” . . . . והיו כל מיני תשובות משעשעות. וסתם סקרן אותי, האמת שלא עשיתי סטטיסטיקה, אבל כמה מבין השפות האלה הן פונקציונליות או “Pure Functional” ואחרות. אני אישית רשמתי שפות אחרות, האמת שגם ML . . .  כן, אבל טוב, פשוט לא משתמשים בה הרבה בתעשייה.(אורי) אני רשמתי Logo . . . (רן) Logo, נכון . . . היו כאלה שרשמו “חזקאל” [hasql], אבל גם היו Prolog ואחרים, כלומר שפות אחרות שהן אולי פחות פרקטיות. יפות, אבל פחות פרקטיות ויותר נישתיות.אבל יש לא מעט שפות שמתהדרות במינוח “Pure Functional”, נכון? - ואולי כמעט כל השפות, יש בהן איזשהו אספקט פונקציונלי . . . .(דניאל) כן, חד משמעית. אני חושב שתכנות פונקציונלי הצליח . . . (רן) . . . .אולי חוץ מ-C, אני לא יודע - אבל כמעט כל השפות היותר-מודרניות, יש בהן איזשהו אספקט פונקציונלי. (אורי) האמת שבסוף ה-Processor עובד ככה - יש Interrupt-ים, מגיבים ל-Interrupt-ים . . . . (רן) כן, למרות שאני חושב שאם אתה רוצה להיות קרוב לחומרה, אתה כנראה תהיה כמה שיותר אימפרטיבי (Imperative) - שפות כמו C או ++C - והפונקציונלי, דווקא הוא קצת מתמטי, הוא קצת יותר אבסטרקטי.(דניאל) אם כי פעם היה איזה ניסיון היסטורי לעשות Lisp Machine, אני חושב . . .  מכונה שספציפית הייעוד שלה היה לעבוד בצורה ש-Lisp עובד.לא תפס, לצערנו, אבל כן - קרוב לחומרה אנחנו פחות . . . (רן) כן, אז אולי בתור התחלה נבוא ונגיד שתכנון פונקציונלי זה לא רק Lisp ולא רק Clojure ולא רק ML, אלא זה כנראה נמצא כמעט בכל השפה שאתם משתמשים בה היום. זאת אומרת, הזכרת את Scala שהיא חזקה בזה, אבל זה גם קיים ה-Java, זה גם קיים ב-Python וזה קיים הרבה מאוד ב-JavaScript וב-Ruby וכנראה בכל שפה אחרת שנמצאת פה באזור. (אורי) אני חייב להגיד שאני עשיתי קצת ב-++C  . . . (דניאל) תנחומיי. אני לא יודע אם זה . . . (אורי)  . . .  עוד פעם, באמת, מ…

פרק מספר 503 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 88, שהוקלט באוקטובר 2025, רגע לפני כנס רברסים 2025: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט ודברים שפגשנו בחודש ומשהו האחרונים - פרוייקטים בקוד פתוח, הכרזות מעניינות, בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub, דוחות וספריות וכל מיני דברים מעניינים (והפעם - במה רק של דותן ואלון!) 🎗️[00:32 - אלון](רן) אז קדימה, בואו נתחיל בספונטני - מי רוצה ראשון?(אלון) בוקר טוב, איזה כיף - בית בלי הורים היום . . .  מה זה? דותן, אפשר להתפרע!(רן) יאללה, לך על זה אלון - אייטם ראשון.  (אלון) אני אתחיל מאייטם ראשון, שהכינותי מראש - בקיצור, Python - מכירים? אז הנחש הזה הוא גם שפת תוכנה, מסתבר.(אלון)  אז בגרסה 3.14 של Python סוף סוף שחררו לנו את ה-GIL - שמה שזה אומר זה שאפשר לעבוד ב-Python ב-Multi-Threading!(רן) הופה! Multi-Threading ב-Python!(אלון) Multi-Threading ב-Python - אחרית הימים, הגענו לשנות התשעים.(רן) כן . . . בוא נסביר, שנייה - GIL זה ראשי תיבות של Global Interpreter Lock.זה איזשהו “מנעול” שיש על ה-Interpreter של השפה, כי השפה היא עצמה היא “מאינטרפרטרת”, אם אפשר לומר כך [עדיף שלא…]בכל אופן, זה יוצר בעיה במקביליות - זאת אומרת, זה יוצר צוואר-בקבוק ב-CPU כל עוד יש לך Thread אחד, הצוואר-בקבוק הזה הוא סבבה, הוא לא מפריע; ברגע שיש יותר מ-Thread אחד, זה יכול להשפיע.יכול להשפיע לרעה, בעיקר בדברים שהם CPU-bound.ויש כל מיני Workarounds לזה, ב-Python, כן? - Workaround אחד זה פשוט להריץ דברים ב-C . . .דברים שדורשים הרבה מקביליות, אז להריץ אותם ב-C.אז לא עשינו בזה הרבה, כי צריך אז לכתוב ב-C . . .ו-Workaround אחר זה לעשות את זה ב-Multi-Processing - אבל אז אתם מריצים הרבה Processing, וגם זה נורא בזבזני מבחינת משאבים.ו-Workaround נוסף זה לעשות async - דברים ב-async, שלפעמים זה קצת עוזר, אבל לא תמיד זה מאוד עוזר  . . . אבל זה גם קצת מעיק.והאשם בכל זה זה ה-GIL, כמו שאמרנו.(אלון)  גיל לא פה, למה אתה מאשים אותו?(דותן) רגע, אני לא מאמין . . . .(אלון) אוקיי, זכותך . . .(רן) . . . אתה יכול להישאר סקפטי . . . (דותן) . . . . בכל מה שקשור ל-Python, יש כמה דברים שגורמים לי לחשוד . . .אחד, יש עדכון גרסה מינימלי, יש 3.13 ו-3.14 - וב-3.14, פתאום אפשר לרוץ “חופשי על הבר”.(רן)  ב-3.13 זה ניסיוני, דרך אגב . . . ב-3.14 זה כבר - אני לא יודע אם הוא Default-י, אבל לפני . . .(דותן) הייתי מצפה שזה יהיה Python 4, לצורך העניין - זה היה כזה מטורף . . .(אלון)  די, די . . .  מה ארבע? הם צריכים לשבור . . . קודם כל, Python - הם גרועים.כמה שנים לקח לעבור מ-Python 2 ל-3? איזה 20 שנה, לא יודע.בקיצור, הם לא יכולים לעבור.קודם כל, אם זה לא Breaking Change, למה לשים Major? זה אחד.ושתיים - הם ממש יפחידו את הקהל שלהם, שגם ככה פוחד ומפחד ממיגרציה (Migration).אז יעשו לו “בקטנה” כזה . . . (דותן) אתה אומר שהם מחליקים שבירה מתחת לזה? (אלון)  אבל זה לא שובר . . .(רן)  זה לא שובר . . .  זאת אומרת, לפחות אנחנו מקווים שזה לא שובר . . .(דותן) אם מנתקים את ה-GIL, ומריצים את כל הקוד שיש בעולם עכשיו בחוץ - אתה חושב שהוא לא יישבר, כל הקוד הזה?(אלון)  בתיאוריה, זה פשוט גרם ל... הוא לא GIL, הוא פשוט לא צריך את ה-Lock.פתרו את בעיית ה-Locking . . .(רן)  כן, זה כמו להריץ משחקים - זה כמו שפעם הרצת משחקים, והיה לך כפתור שהיה צריך ושהיה יכול להאט אותם, כי המעבדים התחילו להיות מהירים מדי.(רן)  אז כן, אולי דברים לוגית יישברו, אבל לא אמורים, לפחות . . .  (דותן) אני בטוח שיש קוד בחוץ שסמך על ה-GIL . . . . קוד, שבעצם סומך על זה שאין פה Concurrency אמיתי, ושעכשיו צריך לתקן אותו.(רן)  זה Fair Enough - אבל בעיה של מי זה? של המפתחים או של הפלטפורמה? של הפלטפורמה של Python, או של ה...(דותן) תשמע, אני לא יודע - שאלה טובה.כי אם עכשיו אתה 80% מה-Open Source Libraries הן ככה, וה-Standard Library שלך - אתה תיקנת אותו, אבל הוא מהווה אחוז קטן מהסיפור.והקהילה, De-Facto, מסתמכת על Standard Libraries, שהוא ספריות Open Sourceאז מה תעשה? זה אשמתך או אשמת ה... מה תעשה?(רן)  לא, אבל מצד שני, כמו שאלון אמר - לקח 10 שנים לעלות מ-Python 2 ל-Python 3. אתה רוצה עכשיו עוד 10 שנים מ-3 ל-4?עכשיו, תחשוב על זה כעל אמצעי שיווקי - זה “רק 3.14”, “אין פה הרבה שינוי” . . . .(דותן) אני חושב שאם…

פרק מספר 502 של רברס עם פלטפורמה - קרבורטור מספר 39, שהוקלט ב-19 באוגוסט 2025. אורי ורן מארחים את נתי שלום לשיחה על מיתוסים, מציאות והדרך ל-AGI. 🎗️(רן) שלום נתי, אז איזה כיף שאתה פה איתנו, שוב. נתי הוא איש תשתיות ותמיד רואה למרחוק את כל הטרנדים. והיום הטרנד המדובר . . .  ברגע שכל ה-AI הזה פרץ לחיינו, הבטחתי לאורי שלא נדבר על זה יותר בפודקאסט, ומאז אנחנו מדברים רק על זה.(אורי) רק על זה . . . .01:00 על AI, יעילות ומכבסות מילים(רן) אז יאללה - בואו נדבר על AI. נתי - כמה מילים ו-Let's go.(נתי) אני חושב שמה שרצינו לדבר עליו היום זה מיתוס לעומת מציאות, סביב הנושא של Productivity, של Development, של Code.(רן) מיתוס זה מיוונית? דרך אגב, המילה? מאיפה זה מגיע?(אורי) זו בירה יוונית . . . (רן) מאיפה המילה?(אורי) מיתולוגיה . . . [ד”ש ל-Stephen Fry] (נתי) אז באמת יש הרבה Hype סביב זה, ויש כל מיני ציפיות - ואני, בתור חברה שמדברת על זה לא מעט - אתה שומע את הדרג הניהוליאז המנהלים מצפים שאפשר יהיה לחתוך בכוח אדם, בגלל שעכשיו צריך פחות מפתחים.ואנחנו גם שומעים על הצהרות של חברות ציבוריות כמו Microsoft, מן הסתם עם Copilot, ו-McKinsey וכל מיני דברים כאלה.זורקים הרבה מספרים לאוויר, שמראים שבאמצעות AI הולכים באמת לשפר את הפרודקטיביות.כשבדרך כלל המילה . . . הצד השני של “Productivity” זה “פחות אנשים” . . . (אורי)  . . . לא בהכרח . . . (נתי)  . . . . בדרך כלל, בטח בגלים הראשונים של הטרנד, זו בדרך כלל הציפייה . . . .הציפייה היא “Efficiency” = “פחות אנשים”.(רן) כן, אפילו Satya Nadella הצהיר שניתק הקשר בין כמות כוח האדם לבין ה-Revenue או ההצלחה העסקית - ויום לאחר מכן . . .  אולי לא היום, אבל מייד לאחר פרסום דוחות מאוד מאוד מוצלחים של החברה, אלפי עובדים פוטרו בחברה . . . .(נתי) אז אני חושב שגם מן הסתם הרבה יודעים את זה גם, אבל זו קצת מילה מכובסת לזה שפשוט רוצים להתייעל ולקצץ, כי צברו הרבה מאוד שומנים בתקופה שבה, בטח אחרי הקורונה, היו הרבה שומנים שנצברו בהרבה מאוד חברות ועוד לא ניקו אותם.אז משתמשים בזה כתירוץ מאוד טוב להסביר לבורסה למה עושים את זה, ואז נראה לא כמשהו שעושים רק בשביל לפגוע באנשים, אלא עושים את זה כי “החברה הולכת ל-AI”.זה הרבה יותר נכון להגיד את זה מאשר להגיד “אני מייעל את זה כי היו לי הרבה שומנים” . . . .(רן) יחד עם זאת, ציניות בצד - יש דברים בגו.(נתי) כן . . .  כן ולא, אני חושב שזו התשובה הנכונה. אני חושב שהצד ש... (אורי) . . . כשאומרים “כן ולא”, זה אומר...(נתי) הכן יותר חשוב מהלא . . . (אורי) . . . . לא - מתכוונים להגיד “לא, אבל...”(נתי) אז זהו, אז אני אגיד שאני, ממרום גילי, מסתכל על זה טיפה אחרת.ואני מנסה גם לראות ב-Retrospect מה קרה בעולם ה-DevOps, למשל, כשאמרו דברים מאוד דומים.זה  “ייתר את כל אנשי ה-IT”, והיתה כתבה, אני חושב, אז, בזמנו, מאוד מפורסמת - “The End of IT”, כשהתחיל ה-Cloud.זאת אומרת, בוא נגיד - גדלנו ועברנו גלים כאלה שבהם ההבטחה לכאורה נראית כאילו היא מייתרת משהו אחר, אבל בעצם היא ייצרה הרבה יותר מקומות עבודה והרבה יותר הזדמנויות.ואני אתחיל מהנימה האישית, זאת אומרת - בהחלט החיים שלי בעולם ה-AI הם נראים אחרת - אני מדבר על חיי היום-יום, אני לא מדבר אפילו על העבודה - הם שונים לגמרי מ-Pre-AI בכמעט כל דבר שאני עושה.בין אם זה בכתיבת תוכניות, בין אם זה כתיבת בלוגים, בין אם זה ביצירת תוכן, בעבודה עם אנשים . . .כמעט כל דבר השתנה - בכל חזית.ומהבחינה הזאת, אני חושב שה-AI מייעל הרבה מאוד דברים - אבל הוא גם מאפשר לך לעשות דברים שלא עשית בעבר.והיום אני יכול להגיד לבן שלי, שהוא בכלל לא מתכנת והוא למד כלכלה ושמאות, לכתוב Agent-ים, ולהתחיל לחשוב על סוכנים ולהתחיל לחשוב על איך זה . . .ואותו דבר הבת שלי, שבכלל למדה אמנות, והיא עכשיו כותבים סוכנים בשביל לעשות לימוד.אני מלווה סטארטאפ אחר שמתעסק בעולם הלימוד - ומדבר על איך אנחנו בעצם פותרים בעיה של Knowledge Transfer.שזה מקומות שבהם באמת נהיות טריטוריות חדשות שנוצרות . . .  של לעשות Training, למשל, שזה Overhead יחסית גדול וזה Overkill ל-Knowledge Transfer, אז הרבה פעמים Knowledge Transfer היה מין תחום אפור כזה שאף אחד לא התעסק איתואבל ברגע שאתה יכול לשים Agent, שיכול לקחת חומרים כאלה ולעשות מזה משהו שהוא נראה כמו Training, אבל עם Effort הרבה יותר קטן, אז זה פותר את כל אלה שצריכים את ה Knowledge Transfer…

פרק מספר 501 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 87, שהוקלט ב-31 ביולי 2025, אמצע הקיץ: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי עם סדרה של קצרצרים מרחבי האינטרנט - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub, דוחות וספריות וכל מיני דברים מעניינים - כולל פינת המצחיקולים שחוזרת בגדול. 🎗️00:53 רן(רן) אז האייטם הראשון שבו רציתי לפתוח היום זה דוח של חברת BOND, או של ארגון שנקרא BOND, שזה למעשה ארגון שמדי פעם - פעם בכמה שנים, לא הרבה - מייצר דוחות: דוחות אימתניים.והדוח הנוכחי הוא על “מצב ה-AI".(אלון) מפתיע!(רן) כן . . . עכשיו, הדוח הוא בן 340 עמודים - כלומר, בלי AI אי אפשר לקרוא אותו בכלל . . . הדבר ראשון שעשיתי זה שזרקתי אותו על NotebookLM וביקשתי ממנו שיסביר לי ויתקצר לי - ושיעשה ממנו פודקאסט.ודרך אגב, היום ב-NotebookLM גם אפשר לעשות וידאו! עוד לא ניסיתי, אבל ככה Google פרסמו.ומה שיש בדוח הזה, זה למעשה המון נתונים והרבה מאוד גרפים - הוא מאוד מאוד ויזואלי - על “מצב ה-AI" בימים אלו.למי שמכיר את BOND מהעבר, אז הם פרסמו לא מעט . . . זאת אומרת, קודם כל זה ארגון מחקר די רציניהם פרסמו לא מעט דוחות על מצב האינטרנט ולאן האינטרנט הולך וכל זה - וכל אחד מאלה היו איזשהן אבני-דרך משמעותיות.זה באמת ארגון מחקר מאוד . . . אני חושב שזה מורכב בעיקר משני אנשים, ששכחתי את שמם, אבל הם עושים מחקר מאוד יפה ויסודי.ומה שמראים בדוח זה את קצב הגידול של AI מכל מיני זוויות - אם זה מבחינת Adoption, אם זה מבחינת Compute, אם זה מבחינת Spend של דולרים, אם זה מבחינת Reach של משתמשים - זאת אומרת, מכל מיני אספקטים.הם מראים את כולם - והכל כזה בגרפים מאוד יפים.ובכולם אנחנו פחות או יותר רואים "מקל גולף”  - אנחנו רואים גרף שעולה בצורה אקספוננציאלית, נכון לתאריך זה, כמעט מכל זווית - וזה יפה ומעניין ונחמד לראות את זה.הם מראים איזשהו Timeline גם לפי מודלים שפורסמו, גם לפי גדלים ומספר הפרמטרים, גם לפי יכולות מחשוב שהתפתחו עם הזמן . . . זהו - דוח יפה כמו שאמרתי, מאוד-מאוד-מאוד ארוך, אבל אפשר גם למצוא תקצירים שלו.אז למי שקצת רוצה לקבל איזשהו Overview של אנליסט מאוד “קפדני”, מוזמן לקרוא את דוח BOND - הוא יצא במאי 2025, עשה לא מעט גלים לא מעט דיברו עליו ב-Twitter ובאינטרנט בכלל, אז אני חושב שזה מאוד מעניין, ככה לקבל איזושהי תמונת מצב של איפה ה-AI נמצא היום.(אלון) יצא מהדוח הזה, אני אם אני לא טועה, יצא “החוק מור של ה-AI” - כאילו, הגדילה של ה-AI, שהוא מכפיל . . .  איך זה הולך? כל שנה בפי 1.5 משהו כזה? אני אנסה לחפש את זה בדוח הענק, הזה אין סיכוי שאני אמצא . . . (רן) אני חושב ששהחוק הזה נאמר לפני, אבל הם פה הם באמת מראים במספרים - לפחות בחלק מהמספרים  - הם מראים שכן, זאת אומרת, יש לזה ביסוס.למרות שברור לכולם שזה לא תמיד יישאר ככה - אבל בינתיים כן, זה המצב, וזה מעניין.(דותן) אולי אפשר להמציא “חוק Bond” . . .  זה שדוחות על AI יגדלו פי 10 מהגדילה של AI.(רן) כן, כן . . .  זה 340 עמודים, כמו שאמרנו מקודם.עכשיו, כל עמוד זה זה משהו לעכל, כן? זה לא מילה . . . כל עמוד זה גרף או אוסף של Bullet-ים מעניינים.זאת אומרת, זה לא שסתם מורחים.לפני ההקלטה שאלנו את עצמנו כמה מזה הם כתבו בעצמם וכמה הם נתנו ל-AI לכתוב, או אולי Interns . . . אבל זה לא חשוב - בסופו של דבר יצא דוח מעניין ומאוד מקיף, ואני חושב שזה נחמד לראות את זה.(דותן) רגע . . .  אם AI מרושע היה כותב דוח על AI מה הוא היה עושה? אם AI היה משתלט על BOND שם על הסיפור? הוא היה הרי באמת כותב דוח שאי אפשר להבין, שהוא ארוך, נכון?(רן) תראה, אפשר לחשוב על כמה קונספירציות:אחת - אולי הוא היה מנסה להקטין את עצמו, כדי שלא . . . אתה יודע, שלא נערך לקראתו.שתיים - אולי באמת היה מבלבל, אתה יודע, כמו שעושים בפוליטיקה - נותן הרבה מאוד נתונים, כדי שאף אחד לא יראה את התמונה המלאה.או לא יודע - מה?(דותן) אני חושב שלהעסיק את כל בני אדם, להעסיק את כל בני אדם - זה מפרסם 340 עמודים של דוח.(רן) כן . . . דרך אגב, אהבתי פה את הרפרנסים - יש פה רפרנס למהפכת הדפוס, יש פה רפרנס לתחילת המחשוב והאינטרנט, ורואים פה גם . . . .רואים פה בית דפוס ישן, משנת 1440, וגם רואים פה מסך ירוק יפה מ-1993, שמציג דפדפן טקסטואלי - לא יודע איזה גרסה זה - אבל שמציג את האינטרנט בגרסה טקסטואלית, ירוק על גבי שחור.זאת אומרת, יש פה רפרנסים נחמדים לעבר - אבל כמובן רוב הדוח הוא על התפתחות של AI.(אלון)  טוב, מגניב  - מה ה…

פרק מספר 499 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-27 ביולי 2025 - אמצע הקיץ, סחוניה דל מות, עדיין בלי רעיונות לפרק 500 (יש זמן, אין לחץ*), ואורי ורן מארחים את הדר וקרן מחברת Myop כדי לדבר על חדשות מעניינות מעולם ה-Frontend.*סתם, יש. רעיונות בקצה הפרק.🎗️00:49 הדר, קרן ו-Myop(רן) אז תיכף נצלול פנימה ונבין את הצורך ואת הפתרונות - אבל לפני זה קצת היכרות. קרן, בבקשה:(קרן) אז נעים מאוד, קוראים לי קרן פנאן, מייסדת-שותפה והמנכ״לית של Myop.אני מגיעה מרקע לא-טכני: בעברי VP Product בחברה שנקראת Moon Active, פלטפורמה לפיתוח משחקים.ולפני זה הרבה מאוד שנים ב-Gett, או GetTaxi. זה מצחיק, אפילו שכל כך הרבה שנים שזה Gett, ועדיין אני אגיד Gett - GetTaxi,  זה קטע . . . שם הובלתי את ה-Marketing, את ה-Sales, בתור Chief Revenue Officer.וזהו - והיום ב-Myop.(רן) מגניב. תודה. הדר?אני הדר גבע - CTO ו-Co-Founder ב-Myop.ל-Myop אני מגיע מ-Wixאם Gett זה GetTaxi, אז Wix זה Wix.com . . . גם לא יודע למה מוסיפים את זה תמיד, אבל Wix.com.(רן) עכשיו אני מתבלבל עם Wix-נקודה-Whatever-אחר . . . (הדר) כן . . . (רן) . . . למרות שהם בטח קנו את כל הדומיינים, אני מנחש, את כל ה-”dots”. זה מה שאני הייתי עושה . . .(הדר) היו כמה, לא את כולם.בשנים האחרונות שם ניהלתי את גילדת ה-Frontend - הקבוצה הטכנית שאחראית על פיתוח ה-Front.גם בהקשרים של Soft Skill - גיוסים, הכשרות, הרצאות שאנחנו נותנים החוצה ומביאים פנימה.וגם ממש בליווי הטכני של ארכיטקטים בתוך Wix’ בתוך הקבוצות השונות.לפני זה הייתי ארכיטקט בעצמי ב-Wix כמה שנים. ולפני זה, לפני Wix, עבדתי בחברה שנקראת Jive Software - חברה אמריקאית.גם שם ניהלתי את ה-Frontend בשנתיים-שלוש האחרונות; לפני זה כל מיני תפקידי פיתוח.(רן) Jive התחילה מרכישה של החברה שלך? נכון, מ-OffiSync . . . (הדר) אותי הביאו ל-Jive-ישראל, אני כבר לא עבדתי ב-OffiSync, חברים שהקימו את OffiSync.(רן) כן. אוקיי. Wix בגדול היא כמעט הכל Frontend, לא? זאת אומרת, כמה אנשי Frontend יש, נגיד, בגילדה?(הדר) ב-Wix בשיא היו 720, בשיא שלי, אולי משהו יותר, אולי פחות . . .  700 ומשהו Frontend(רן) Frontend,  לא בסך הכל . . .(הדר) כן, סה”כ 1500-1600 בפיתוח זה, כולל את ה-QA, Mobile, Backend, כל ה...(רן) כן. עכשיו, עובדים על מוצרים שונים - אבל ה-Stack הטכנולוגי הוא משותף או שדומה לפחות, ואתה בין השאר היית אחראי גם על לפתח אותם ולדאוג שיעבדו בצורה דומה, כל אותם 700. (אורי) . . . וזוהי גילדה . . . (רן) כן, רק רציתי להזכיר.(הדר) כן, הייתי אומר ב-Wix’ שבעצם ה-Companies השונים או הקבוצות השונות אומרות את ה-”מה”, והגילדה אומרת את ה-”איך”.זה בעצם מה שעשינו שם.לגילדה גם היה גוף טכני, שתיכף נרחיב ונדבר - תשתיות וכל הדברים האלו.(אורי) רגע, אז אה, “שאלה של סבתא” - איך נפגשתם?(רן) . . . איך הכרתם? ראיתי את זה מתבשל . . .(הדר) אז רגע, בשביל זה אני צריך לסיים את ה... לפני Jive הייתי ברפא”ל ו-8200זה גם השירות הצבאי שלי וגם קצת אחרי.תפקידי ניהול ופיתוח - זה בגדול.ואז זה מגיע לאיך הכרנו - אני, קצת אחרי השביעי לאוקטובר, בעצם הגעתי למילואים ביחידה, לאיזה ארבעה חודשים ברצף, משהו כזה.אני עושה מילואים כל התקופה - 13-14 שנה - כמה ימים בחודש, פחות או יותר.מלווה שם קבוצות פיתוח ועוזר להם.ואז בעצם השותף השלישי שלנו . . . (קרן) כן - אז אנחנו בעצם שלושה שותפים, ואמיר ואני ככה התחלנו לגלגל את הרעיון שמאחורי Myop, והבנו שאנחנו צריכים צלע לשלישית, שתוביל את הטכנולוגיות.וככה התגלגל אלינו השם של הדר ומה שנקרא עשינו לו Hunting.05:09 מה זה Myop?(רן) אז בכמה מילים - מה זה Myop ואולי גם איך זה מתקשר להיסטוריה שלך, שהזכרת, ב-Wix?(קרן) אז מה זה Myop? קודם כל, הדר ואני באים לשנות את העולם.זה מה שפאונדרים באים לעשות - לערער את הקיים עם פתרון שאנחנו מאמינים שהוא יותר טוב.בעצם, Myop היא מערכת UI או מערכת Frontend פלאגבילית (Plug-able).מה זה בעצם אומר? זה אומר שאנחנו מאפשרים לחברות טכנולוגיה לחבר לתוך המוצר הקיים שלהן חתיכות UI חיצוניות, בשיטה שאותה אנחנו פיתחנו, בשיטה שאנחנו קוראים לה “השיטה הפלאגבילית”.כלומר, אנחנו לא מכניסים את החתיכות קוד החיצוניות האלה לתוך ה-Stack, אלא מאפשרים איזושהי תקשורת עם החתיכה הזו ב-Runtime, ועל ידי זה מאפשרים גם עוד כל מיני יכולות סביב זהשל ניהול ב-Production, היכולת לעשות שינויים, היכולת גם להריץ A-B Testing…

פרק מספר 498 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-22 ביולי 2025 - חם טילים בחוץ, עדיין מחפשים (גם בבריכה) רעיונות נחמדים ופחות שגרתיים לפרק 500, ואורי ורן מארחים את ניב מחברת Hailo ומדברים על חומרה ומודלים בקצה. 🎗️01:00 ניב ו-Hailo(רן) אז ניב - קצת עליך וקצת על Hailo, ואחר כך נצלול פנימה. שוט.(ניב) יאללה - אז נעים מאוד: אני ניב, בן 39 נשוי עם שניים, מרמת-גן. יש לי כלבה, חשוב מאוד . . . (רן) איזה?(ניב) קטנה, מעורבת, שחורה, חמודה . . . תואר שני בהנדסת חשמל.עבדתי לפני ב-Broadcom ובאלביט - ובשש וחצי השנים האחרונות אני ב-Hailo.וכמה מילים על Hailo - אז חברת סטארטאפ, Semiconductors, שמייצרת צ'יפים שמאיצים רשתות נוירונים למכשירי קצה.בעצם, מכשירי-קצה (Edge) זה כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו שהוא לא רץ ב-Cloud - אז זה יכול להיות רכב אוטונומי, מצלמה חכמה, אפליקציות שונות ומשונות.אנחנו מייצרים את הצ'יפים, מוכרים לחברות . . .(אורי) היום טלפון נחשב למכשיר-קצה . . . (ניב) חד-משמעית כן, כמובן. למרות שלטלפון  - אולי אפשר לדבר על זה קצת אחרי זה - יש צ'יפים ייעודיים לפלטפורמה הזאת.אנחנו מוכרים פלטפורמה, בעצם - חומרה שמלווה בהמון המון תוכנה.כמו כל חברת Semiconductors, גם אצלנו יש יותר מהנדסי-תוכנה מחבר'ה שעושים את החומרה . . . יושבים בתל אביב . . . (רן) ותפקידך בחברה?(ניב) אני מנהל קבוצת תוכנה גדולה, Software Director שבעצם אחראי על כל “ה-Core הנוירונלי” - בעצם ה-IP של החברה.זו חברה שמורכבת מכמה סגמנטים (Segments) -יש לנו גם קבוצת Machine Learning, שאחראית יותר על החלק ה-High-Level-י  של התוכנה, של החבילה שאנחנו מספקים.גם קבוצת Embedded, שממש אחראית על החלק היותר Low-Level-י - -++ C - ובאמת כותבת את התוכנה שממש רצה על ה-Edge Device עצמו.ועוד קבוצת תוכנה שהיא קצת יותר ייחודית - שהיא קבוצת Complierשזה Complier שאנחנו בונים In-house, שבעצם יודע לקחת רשתות נוירונים ולקמפל (Compile) אותם לאיזשהו קובץ בינארי,  שיודע לרוץ על החומרה הייעודית של Hailo.(אורי) אני חייב להגיד שקבוצת “ה-Core הנוירונלי” זה נשמע לי כמו . . .(רן) . . . שם של מחלה . . . (אורי) . . .  לא לא - מין שבט כזה של Game of Thrones, של משהו כזה . . . (ניב) כן, אבל בתור חברה שמה שהיא עושה זה מאיצה רשתות נוירוניים, אז “ה-Core הנוירונלי” הוא באמת חלק מרכזי.(רן) . . .  יש לכם את הריקוד המיוחד שלכם ואת לחיצת-היד הסודית?(ניב) כן, בשביל להתקבל אתה חייב להכיר אותנו.(רן) כן, אז בעצם תיכף נדבר על התוכנה - אבל רק שנייה על חומרה: אז המערכות שאתם בונים זה GPUs של ממש?כלומר, כל המאפיינים של GPU - רק בקטן?(ניב) ממש לא - בעצם, GPU הוא חומרה שהיא גם יודעת לעשות רשתות נוירונים, אבל היא חומרה הרבה יותר גנרית (Generic).החומרה של Hailo היא ממש ASIC ספציפי, למטרה ייעודית, שנבנה From Ground-up - כל מה שהוא יודע לעשות זה להאיץ רשתות נוירונים.כתוצאה מזה, הוא עושה את זה ביעילות הרבה יותר גבוהה.זה מיועד למכשירים דלי-הספק - אופטימיזציות הרבה יותר גבוהות, בביצועים יותר גבוהים וכן הלאה. (רן) הבנתי. כלומר, זה לא CPU וזה לא GPU - אבל זה יודע לעשות בדיוק את מה שהוא מיועד.(ניב) אכן. לצורך העניין, אתה יכול לדמיין אפליקציות ב-Edge שרצות ודורשות . . . דלות-הספק ברמות הרבה יותר נמוכות ממה שאתה מכיר מ-GPU.אז לא לסרברים או למחשבים גדולים שאתה יכול לדמיין.(אורי)  יש לי הרגשה שכאילו היה CPU, ו-GPU בא בכלל מהמקום של הגרפיקה - ואמרו “וואלה, זה יכול לעשות גם טוב ל-AI ורשתות נוירונים בכלל”. אתם נתמכים במכשירי-קצה אבל כנראה שיש דור שאומר “רגע-רגע, בואו נראה מה בדיוק ה-AI צריך או הרשתות נוירונים צריכות” - ואז בונים להם משהו.(ניב) נכון. אחת הדרכים להבין את זה זה לצורך העניין ב-Cloud - שאחד הדברים שהכי מאפיינים היום את ה-AI זה שהוא לא רק יודע לעשות Inference אלא גם Training, שזה נניח איזשהו צורך מאוד מאוד נפוץ באפליקציות ומוצרים של GPU.אבל במכשיר-הקצה אנחנו מתעסקים נניח רק ב-Inference, שזה איזשהו הבדל שהוא מאוד מרכזי בין המוצרים האלה. (רן) . . . הוא כזה שאני, נגיד, מייצר ארכיטקטורה, מאמן את הרשת - בסופו של דבר הגעתי לרשת מאומנת, ואז אני משתמש ב-Complier שאותו הזכרת כדי לקמפל (Compile) לחומרה שלכם - ומטמיע את זה שם.(ניב) ממש ככה - ופשוט עושה Deployment באיזשהו Embedded Device. (רן) אוקיי. יש, ככה בגדול, איזשהן מגבלות? כלומר, נפחים מסוימים שאתם יכולים …

פרק מספר 497 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-1 ביולי 2025 - עוד מעט פרק 500 ובינתיים עדיין מלחמה [634/50], ואורי ורן מארחים את רומה [טימושפולסקי] מ-YozmaTech כדי לדבר על כוח אדם מהזוית של AI ועל השפעות הדדיות על חברות, על צוותים ועל אנשים. 🎗️01:22 רומה ויוזמה-טק(רן) רומה - יזם, בעלים של YozmaTech - אז כן, תן לנו את “השפיל” . . . (רומה) טוב, אז קודם כל - מדהים להיות פה, מדהים שאנחנו יושבים בשקט, למרות שבדרך היה ההבזק של חץ . . . החות’ים עשו לנו הפתעה.שתי מילים עליי - אז השם משפחה טימושפולסקי: אפילו בטקס הסיום של הבת שלי אתמול המנהל בית ספר התבלבל, אבל בסדר, רגילים לזה.בגדול, אני מגיע מהעולם של היזמות - תוך כדי האוניברסיטה התחלתי להקים כבר חברה ראשונה, וזאת החברה החמישית שלי - YozmaTech.בדרך הצלחתי למכור שתיים, שתיים הצלחתי לסגור.ו-YozmaTech נולדה ב-2018, שנתיים אחרי שהגעתי למזרח אירופה.ומה ש-YozmaTech היום נותנת זה חברת שירותים - שירותי טכנולוגיה, מתמחים ב-Out-staff בכמה Layer-ים של Service.גם הקמת צוותים, גם הקמת מרכזי Excellence ו-Local R&D Centers, בעשר מדינות שונות.עובדים בעיקר עם חברות ישראליות בשלבי Scale.בכל מיני Domain-ים, אגנוסטי לחלוטין.אני עובד אישית, מאוד נהנה לעבוד עם פאונדרים ועם מנהלי פיתוח - בסופו של דבר יש פה אסטרטגיה ויש פה איזושהי השפעה מאוד מעניינת.כשבאתי לדרור אמרתי לו “תקשיב, יש פה איזשהו Game Changer בשוק בשם AI” . . .בדיוק נזכרתי פה, ישבתי עם מישהו שמפליג איתנו ואמרתי לו “בוא’נה דניאל, תקשיב - איך ה-AI משפיע עליכם?”, במפגש האחרון שעשינו של הקהילה.הוא אמר לי “תשמע, אתה לא מאמין הוא עשה לי! Game Changer, כאילו, לטובה”.יש השפעות, אבל כשהפלגנו בספטמבר, “בסדר, AI - זה לא אפילו בעיה במפת דרכים שלנו קדימה”.ופתאום עכשיו, בשנה הזאת, כל כך הרבה שינויים.הנה עכשיו מאור שלמה עם Base44 ו-80 מיליון מכירה ל-Wix - זה מזעזע את השוק.גם מזעזע את עולם ה-VC's וגם מזעזע את הקונספט - כולם חיים “בטיקטוק של AI” אני קורא לזה, ב-FOMO.אבל יש את המציאות.זה מה שקורה, אלה הדברים שאני רואה בשוק היום.(רן) כמה מילים על YozmaTech?(רומה) אוקיי. אז YozmaTech - חברת בוטיק, כמו שאמרתי, חברה טכנולוגית, מתמחים ב-Service.כמו שאמרתי, המוצר המרכזי, השירות המרכזי זה Out-Staff: זה הרחבת הצוותיים בחו״ל, בעשר מדינות שונות.50% באוקראינה - שם הצוותים, שם התחלנו, ב-2015.אני הגעתי לשם ב-2015 - לא ידעתי איפה זה אוקראינה, אבל הגעתי לשם, ללבוב - במקרה, כי היתה לי איזושהי יזמות, וככה זה התגלגל.פתאום בקורונה בא לקוח די גדול, שלא רוצה לעבור משרדים.הוא אהב את המשרד שלו בלילנבלום, והוא אמר לי “תקשיב, אני לא רוצה, אני רוצה לגייס עכשיו צוותי Unity”. אמרתי “טוב, גם ככה יש לך אופרציה שם, בוא תעזור לי, תגייס לי וכו’”.וככה זה התגלגל.ראיתי שיש לזה ערך, ושאנחנו יודעים באמת גם לגייס וגם לשמר, גם לעשות את כל האופרציה - ונהנים מזה.יש אנשים שלא אוהבים אופרציה ותפעול - אנחנו טובים בזה.(רן) אני . . . . אשתי יודעת, זה בסדר.(רומה) כן, רוב המנהלי-פיתוח לא אוהבים את זה - והיזמים רצים מהר.והקורונה האיצה את השוק בצורה מטורפת. אתה יודע, תהליכים שהיו תקועים שנים, אתה זוכר את זה בטח, פתאום יש לך תהליכים שהם “טסים".וכסף נשפך, וכולם מדברים על Scale.ובאה 2021 - שאתה יודע, הבורסה עולה, והכול יורה, “רק תביא לי מפתחים”.אמרתי “טוב, יש פה . . .  אנחנו כבר שמה, אז בואו נעשה משהו עם זה”.וככה זה התגלגל - החברה היום מונה 150 עובדים, צומחים.(אורי) צומחים?(רן) מעולה. (רומה) צומחים. כל שנה בשלוש שנים האחרונות צומחים. 05:41 צומחים עם AI(אורי) אז בואו שנייה, נכניס את ה-AI למשוואה - הוא משנה לכם משהו בשנה האחרונה?(רומה) חד-משמעית, כן. עכשיו הייתי... (אורי) הוא משנה בקצב הצמיחה?(רומה) הוא משפיע . . . השוק זז מהר, כן? לפי שאני יושב עם אנשים, והם אומרים “שמע, אני לא מספיק, לא מספיק, לא מספיק”, כי המימד של הזמן - יש מחקרים שהזמן התכווץ . . . מה שה-24 שעות היו פעם, הם לא באמת 24 שעות, כי הזמן רץ.התהליכים מאוד מהירים. ה-AI האיץ את השוק.בסופו של דבר, המלחמה היא על Go-To-Market: כמה מהר אתה מייצר כניסה לשוק.הרי למה החברות יוצאות לחו״ל? מה, אין מספיק מפתחים טובים בארץ? מה, זה עניין של כסף? לא. זה עניין של Go-To-Market.זה עניין של טאלנטים?הסיבה המרכזית שחברות חושבות על Scale זה Time to Market. זו הסיבה המרכזית. לא כסף.…

פרק מספר 496 של רברס עם פלטפורמה - באמפרס מספר 86: רן, דותן ואלון באולפן הוירטואלי (באמצעות Riverside.fm - תודה!) עם סדרה של קצרצרים שתפסו את תשומת הלב בתקופה האחרונה (והפעם קצת יותר) - בלוגים מעניינים, דברים מ- GitHub או Twitter וכל מיני דברים שראינו, לפני שהכל יתמלא ב-AI. 🎗️00:43 רן, אלון(רן) אז לפני שהכל יתמלא ב-AI, כי אתם יודעים זה מה שקורה היום, נתחיל בכמה דברים שהם לא - או לפחות שהם גבוליים-AI. אז אני אתחיל באיזשהו סט קצר של דברים מעניינים שמצאתי.והאייטם הראשון זה משהו שנקרא GPU Glossary, שזה בעצם איזשהו אתר די מגניב.קודם כל - כולו בירוק, בצורה של Terminal כזה, ירוק על שחור - שבא ומתאר מושגים ב-GPUs.אם אתם רוצים להכיר איך GPU עובד - איך הוא בנוי, קצת אלגוריתמיקה של איך עושים מקבול וכל זה.אז אתר ממש נחמד, שמראה לכם בצורה גם טקסטואלית וגם ויזואלית, מעוצב מאוד יפה.אם אתם אנשים שמתכננים GPU זה כנראה לא יחדש לכם שום דבר - אבל אם אתם רק ככה רוצים לעבור וקצת להכיר מה קורה בתוך ה-GPU שלכם, אז זה נחמד, ממש מגניב, מעוצב יפה. אני אהבתי.זה נמצא תחת חברה שנקראת Modal.com, שאני חושב שהם עושים משהו ב-GPU hosting, אבל אני לא סגור על זה.וזהו, וזה נקרא GPU Glossary.כמובן - כל הלינקים לכל הדברים שאנחנו מזכירים יהיו ב-Show Notes [הי!]. כן, מגניב, אהבתי. ואם אתם עדיין ב-Mode לימודי, אז האתר הבא נקרא LLM Visualization.והוא בעצם בא ומראה לכם LLM-ים יחסית פשוטים - וישנים, יש לומר, כמו GPT-2, NanoGPT, GPT-3 - הוא מראה לכם איך הם בנויים.זאת אומרת, מציג את הארכיטקטורה שלהם - בצורה ויזואלית מגניבה, עם כל מיני Zoom-in ו-Zoom-out.וכזה אינטראקטיבי, שאפשר ללחוץ על השכבות השונות ולהבין מה קורה שם, ועם הסברים של מה האחריות של כל שכבה, וכאלו ציורים קטנטנים חמודים שכאילו מראים לנו “ניורונים” . . .זה מגניב כדי ללמוד את ה-Basics של בעצם איך עובד LLM.זה לא מראה, נגיד, את השלב של הלימוד ואת כל השלבים של ה-fine-tuning וכל זה, אבל זה כן מראה את הארכיטקטורה.נחמד - שחקו עם זה.זה גם קצת מראה כאילו אינטראקציה של מה קורה כשמזרימים ערכים דרך, ואני לא בטוח לגבי ה-Back Propagation, אבל Forward בטוח.וכן, בקיצור - מגניב: תעבירו את העכבר מעל, תראו שהדברים זזים, תלחצו על דברים. כלי חמוד כדי ללמוד איך עובד LLM.(אלון) האמת שכן, זה כלי ממש חמוד, כבר שיחקתי איתו פעם.הוא באמת מסביר את העקרונות ממש טוב, כי ה-Play הוא ממש ויזואלי, טוב ויפה.ממש רואים איך השלבים - הטוקניזציה (Tokenization) והכל, אז זה ממש חמוד. מה שהכי מטורף בזה זה שכשמסתכלים על מודל כמו GPT-3, שהוא הכי גדול שמופיע פה - והוא כבר עצום, הוא כאילו “זה לא הגיוני”, כן? כי אנחנו . . . . אנחנו לא קולטים כמה עשינו פה מהפכה.“עשינו” - אני, בתור צרכן, עשינו, כן? לא כתבתי אף מודל.אבל התעשייה עשתה ממש מהפכה, וזה פשוט עצום. אני רק מדמיין אם היו שמים שם איזה GPT-4, זה היה תופס לך . . .  היה נגמר לך המקום בדפדפן מרוב הזיכרון שהוא צורך . . .(רן) כן, לגמרי, לגמרי.  . .  GPT-3 זה בעצם הדגם הכי גדול שהם מציגים פה - והוא בסדר גודל יותר קטן מהמודלים הנוכחיים. אולי אפילו שני סדרי גודל, אני לא זוכר . . .אבל כן, הם כנראה לא ייכנסו פה בתמונה, המודלים של היום. זהו, זה מגניב. אז כמו שאלון אמר, אפשר ממש ללחוץ Play ולראות איך ה-Token-ים הופכים לערכים נומריים וזורמים דרך המערכת, בסופו של דבר עד ל-Output מלא של השלמת Token-ים וחזרה למילים.כן, מגניב - לא צריך . . .  בוא נאמר, לא חייבים את זה כדי להשתמש ב-GPT או אחרים, אבל זה נחמד להבין.אוקיי, האייטם הבא שלי זה בעצם Machine Learning “קלאסי” - אבל מה זה” קלאסי”? שנות ה-80 או ה-90, יש לומר. האייטם הבא בעצם זו כתבה מאוד ארוכה של Bloomberg - קראתי את כולה, קודם כול אני גאה בזה שהצלחתי - אבל היא ממש מעניינת, והיא נקראת The Gambler Who Cracked the Horse-Racing Code, “המהמר שהצליח לשבור את קוד מרוץ הסוסים”.זה בעצם סיפור על כמה אנשים - קבוצה, וספציפית הם מתרכזים באחד - שבעצם ניסה להפעיל למידת מכונה לפני הרבה זמן, אני לא זוכר אם זה היה בשנות ה-80 או ה-90, בהונג קונג, על מרוצי סוסים - והוא הצליח, והוא עשה מיליארד דולר, בגדול.עכשיו, הסיפור הזה מתפרסם בערך 20 שנה אחר כך, כן? הוא שמר את כל זה בסוד זאת אומרת, אני מניח שהיו עוד אנשים שהכירו את הסיפור, אבל זה לא התפרסם במשך משהו כמו 20 שנה.ובסופו של דבר זה כן התפרסם ב…