ישראל צריכה מנהיגות אמיצה שתחזיר את הכוח מהקצוות אל המרכז, ותציב את הממלכתיות מעל שיקולים שבטיים או מגזריים. אנחנו מאמינים שישראל יכולה להיבנות על נאמנות כפולה – גם למורשת ולזהות היהודית וגם לערכים הדמוקרטיים-הומניסטיים. המתח ביניהם אינו כשל שיש לפתור, אלא חלק מאופייה הל המדינה מיום היווסדה.

בפרק זה, האורחים גיורא חמיצר ומרב חורב משתפים על המסע האישי שעברו ועל החזקת המתח המאפשרת שותפות בלי למחוק, לפחד או להכריע בכח בין היסודות הערכיים שמגדירים כל אחד מהם.

מה בכלל אומר המושג “ברית ציונית”? האם מדובר בסיסמה פוליטית חולפת או ברעיון עמוק שיוציא אותנו מהמשבר אליו נקלענו?

בפרק זה נצלול אל תוך הרעיון של הברית הציונית – קואליציה רחבה המורכבת ממפלגות המחויבות באופן מלא לזהותה של ישראל כמדינה יהודית–דמוקרטית–ציונית–ליברלית.

נדבר על איך הברית יכולה לשמש מסגרת מחברת לישראל המפולגת של היום, למה היא בשורה אמיתית לחברה הישראלית, ואיך היא נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו – לא משנה מאיזה מחנה פוליטי או זהות חברתית אנחנו מגיעים.

הצטרפו לשיחה עם חברת הכנסת לשעבר תהלה פרידמן, כיום ראש מרכז ליבא למנהיגות מבית יוזמת המאה, וננסה יחד לפרום את המושג, לפרק את הקונספציות, ולהראות איך הברית הציונית יכולה להיות תקווה אמיתית לעתיד הקרוב.

ישראל נולדה כדי להיות גם יהודית וגם דמוקרטית – אבל בין החזון למציאות יש לא מעט סדקים.

לאורך השנים, המתח הזה בין זהותה היהודית של המדינה לבין המחויבות שלה לערכים דמוקרטיים הפך לשדה מוקשים פוליטי, תרבותי וחברתי. מה זה אומר לנהל מדינה יהודית ודמוקרטית? ולמה כל צד במתח הזה מרגיש שהוא נאבק על עצם קיומו?

בפרק החדש של "במרכז הסערה", אנחנו צוללים אל תוך המתח שמטלטל את החברה הישראלית, מנסים להבין את השורשים שלו – ולשאול: איך אפשר לקיים מדינה שהיא גם וגם?

כשליש מהישראלים מגדירים את עצמם מסורתיים – ובכל זאת, זו אחת הזהויות הכי פחות מדוברות במרחב הציבורי. לא דתיים, לא חילוניים – אלא זהות יהודית אחרת, שלא נגזרת מרב, שולחן ערוך או ישיבה, אלא מסבתא, מאמא, ומהשאלה איך אני רוצה לגדל את הילדים שלי.

דווקא עכשיו, כשכל שוני נחווה כאיום וזהויות נדחקות להתבצרות – כשחילונים ודתיים פוחדים שהכרה באחר תוביל לכפייה – המסורתיות מציעה שפה אחרת: שייכות רכה, קבלה וגמישות; זהות שמחזיקה בגם וגם.

בפרק הזה נביט במסורתיות לא רק בעיניים אישיות אלא נשאל: האם היא יכולה להוות השראה למשבר הקיטוב שאנחנו חווים?

אורח: אופיר טובול, משפטן, יזם תרבות ועורך הספר "קול התור" שעוסק בהגות הציונית המזרחית, ו"המהפכה של שמחה" על המוזיקה הישראלית-מזרחית.

פעם, מדדנו את מקצועיותם של עיתונאים לפי היכולת לשמור על אובייקטיביות ולדבוק בעובדות. אבל בעשורים האחרונים, העיתונות השתנתה מהיסוד – הסיקור האובייקטיבי הלך והיטשטש, והמאבק על תשומת הלב שלנו התעצם. אנחנו חיים היום בג'ונגל תקשורתי שמקצין עמדות ומעמיק את השסעים בתוכנו.

הצטרפו אלינו לפרק שבוחן: האם עדיין נותר סיכוי לתקשורת אחרת – כזו שאינה שבויה בידי אינטרסים פוליטיים וכלכליים מכל עבר?

מנחים: פולי ברונשטיין ותם אהרון, והפעם מתראיינת – רוית הכט עיתונאית ועורכת בעיתון "הארץ".

מערכת החינוך בישראל מורכבת מארבעה זרמים נפרדים: חרדי, דתי, ערבי וממלכתי-עברי. הזרם הממלכתי-עברי הוא הגדול שבהם, ולמרות זאת – דווקא הוא מצוי כיום במשבר עמוק.

במשך שנים נתפס החינוך הממלכתי-עברי כברירת המחדל, כ״ממלכה״ – לא סקטור. לא היה לו צורך להילחם על זהות, על תקציבים או על ייצוג. אבל השנים האחרונות הבהירו: בלי עמוד שדרה ערכי ובלי תשתיות מתאימות – גם הרוב נדחק לשוליים.

הצטרפו אלינו לפרק שמנתח את מה שעובר על זרם החינוך הממלכתי-עברי – למה הוא במשבר – ולמה זה צריך להעסיק את כולנו.

מנחים: פולי ברונשטיין ותם אהרון, והפעם מתראיין - ד״ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי עברי, מבית יוזמת המאה.

אורחת: ד"ר מיכל טביביאן-מזרחי

״הכספים הקואליציוניים גדלים שנה אחרי שנה - ויהיה לזה מחיר...״

אנחנו כציבור מצפים שגופי המקצוע והפקידות הציבורית ישארו מקצועיים ובמקביל ישמרו על ממלכתיות ולכל הפחות לא יאפשרו מגה-סקטוריאליות. ואולם, תקציב המדינה - הכלי המשמעותי ביותר לניהול המדינה משקף לא פעם את ההיפך. במקרים רבים, כיום מי שיותר מגזרי בישראל - זוכה ליותר, והממלכתי בהגדרתו זוכה לפחות.

ערכנו שיחה על התנהלות הממשלה והאוצר בבניית תקציב המדינה, מקומם של הכספים הקואליציוניים, סקטוריאליות וממלכתיות ועוד.

אם אתם בעד חלוקת ישראל לאוטונומיות, קנטונים או שבטים, הפרק הזה לא בשבילכם. רוצים להבין איך בכל זאת ניתן להמשיך לחיות כאן ביחד? יש לנו כיוון לפיתרון. הכירו את 50-30-20 - מודל שנמצא בהתפתחות מתמדת, ומטרתו לחזק את יסודותיה של המדינה, מתוך ההבנה שכדי להמשיך לחיות כאן יחד, עלינו מצד אחד למצוא את המשותף לנו, ומצד שני להכיר בחשיבות השלטון המקומי והקהילתי, לכבד ולתת כלים וסמכויות לקבוצות והזהויות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי.

מנחים: פולי ברונשטיין ותם אהרון, והפעם מתראיינת ומעמיקה במודל - ד״ר רעות פינג דסברג, מנהלת המרכז הרעיוני ביוזמת המאה.

״אני כמעט בטוח שבממשלת השינוי ה-7 באוקטובר לא היה קורה - ואני בטוח ב-100% שה-8 באוקטובר בוודאי לא היה נראה כמו שהוא נראה פה עכשיו״

בפרק הזה פולי ותם מארחים את יאיר זיוון, יועצו של יאיר לפיד ומי שערך את הספר ״מרכז״ ובו מאמרים ורעיונות מפי מנהיגי מרכז בעולם.

בפרק דיברנו גם על ההיסטוריה של תנועות מרכז בישראל ובעולם, והאם בתוך עולם שאנחנו חווים אותו כקיצוני וקרוע לקצוות פוליטיים, בוודאי בישראל ובארה״ב - ישנן הצלחות למתונים?

האם המרכז נוסק או מתרסק? צפו.

התפרקות האתוס המרכזי המכונן של כל מדינה והתחזקות המגמות המגזריות והבדלניות שקרו בגלל כמה שינויי ענק שעבר העולם המערבי באופן מואץ החל מתחילת המאה ה-21 - שינויי ענק בדמוגרפיה, ההתפתחויות הטכנולוגיות, השינויים הכלכליים האדירים שבאו עם צמיחתן של חברות הענק הטכנולוגיות והגלובליות וצמיחת מעמד המגה-טייקונים. כל אלו דורשים מערכת פוליטית חדשה שתקום במרכז המפה הפוליטית במדינות הלאום המערביות.

הפרקים יבין איך מרכז עובד, איך הוא פועל בתוך משברים עצומים וקיטוב שהולך וגובר וכיצד מתקבלותהחלטות קשות תוך התחשבות בקשת של אוכלוסיות ורעיונות?

כמה אנשים בישראל מגדירים את עצמם מרכז - וכמה מגדירים את עצמם דווקא בקצוות?

מה צריך לעשות המרכז הפוליטי בישראל כדי לצלוח את המשברים הגדולים?

האם יש דוגמאות למחנה מרכז מוצלח בעולם - וכיצד הוא עשה זאת?

פרק ראשון בפודקאסט של יוזמת המאה ו-99FM שחוקר את האתגרים הגדולים בפוליטיקה ובחברה הישראלית - דרך תפיסת מרכז חדשנית