ד"ר ברק בר-זוהר משוחח עם ד"ר אמירה ארליך על חינוך מוזיקלי. בפרק המאה של פודקאסט תו חינוך, ד"ר ברק בר-זוהר משוחח עם ד"ר אמירה ארליך, דיקנית הפקולטה לחינוך מוזיקלי במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מרצה וחוקרת בעלת ניסיון של למעלה משני עשורים כמוזיקאית, מחנכת ומפתחת תוכניות לימודים. השיחה עוסקת במקומה של המוזיקה במערכת החינוך הישראלית, באתגרים המרכזיים של הוראת החינוך המוזיקלי כיום ובהצדקות הפדגוגיות והתרבותיות להוראת מוזיקה בכל גיל.   ד"ר ארליך מציגה את גישתה לחינוך מוזיקלי כתחום חיוני ולא רק העשרתי, ומתייחסת לתרומתו להתפתחות רגשית, קוגניטיבית וחברתית של תלמידים. היא מפרטת מה מציעה הפקולטה למתעניינים בהכשרת מורים למוזיקה, החל מהגיל הרך ועד התיכון, ומדברת על השפעת הטכנולוגיה על ההוראה, על גבולות הלמידה מרחוק ועל השאלה האם כל מורה למוזיקה חייב להיות מוזיקאי מקצועי. בנוסף, ד"ר ארליך משתפת בתפיסותיה על אופן ההוראה בכיתה, התמודדות עם תלמידים שמתקשים או מתביישים לשיר, המוזיקאים החשובים בעיניה, והדמויות בחינוך המוזיקלי המשפיעות עליה. לסיום, היא מעניקה מסר משמעותי למורים מתחילים ולמורים ותיקים בתחום.   צילום ועריכה: איתי שלם, סטודיו TLV1      לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/    לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם ד"ר אפרת פירסט על הקשר בין מדעי המוח לחינוך. ד"ר פירסט, ראשת צוות פדגוגיה דיגיטלית בערוץ המו"פ במכון מופ"ת, היא בעלת רקע במחקר במדעי המוח הקוגניטיביים (חקר זיכרון בבני אדם), וניסיון עשיר וייחודי בפיתוח תכנים המבוססים על מדעי הלמידה ומיועדים לפיתוח מקצועי לנשות ואנשי הוראה בכל הרמות. בראיון איתה היא מגלה מה מספרת לנו הנוירולוגיה, על הדרך הנכונה ללמוד וללמד, לזכור ולהבין, להסיק וליישם. לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/    לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר-זוהר, על אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. לפי פרק זה, המפתח להצלחת בית הספר טמון בידי המורים. לפני מאזיני ומאזינות פודקאסט מוצג ומנותח מאמר מתוך כתב העת Educational Management Administration & Leadership. לפיו, אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש בית ספרית צריכה לאזן בין צרכים אישיים של מורים לבין יעדים מוסדיים, ולא להציב יעדים מוסדיים כערך עליון לפיהם חובה להתיישר. בנוסף, רצוי לספק למורים כר פורה לצמיחה, להשקיע במשאבים עליהם המורים נסמכים, להעניק להם אוטונומיה ותמיכה ולהתייחס אליהם כבני אדם עם צרכים, שאיפות ומטרות אישיות.   לסיכום הפרק בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/strategic-human-resource-management/ לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ Tuytens, M., Vekeman, E., & Devos, G. (2023). Strategic human resource management in primary and secondary schools: An explorative study in Flanders (Belgium). Educational Management Administration & Leadership, 51(3), 711–732.  

ד"ר אבי גרפינקל, על איך ללמד תלמידים לחיות בעולם של פוסט אמת. מצב של פוסט-אמת מאופיין בפירוק של הבחנות קטגוריות ברורות כמו אובייקטיבי/סובייקטיבי ועובדה/ערך. מאחורי המחלוקות סביב עובדות עומדות מחלוקות סביב ערכים. מעצם טבען, מדובר במחלוקות שונות בתכלית: ערכים ועובדות הם שונים יותר מתפוחים  ותפוזים. הפתרון הוא אפוא להבחין בין ערכים לעובדות וללמוד להתייחס לערכים של הזולת בכבוד, גם אם הם שונים משלנו. רקע: דמוקרטיה  מבוססת על הנגשת מידע מהימן לציבור, ואיומים על מהימנות המידע באמצעות הטעיות כאלה ואחרות הם  סכנה ישירה לעצם קיומה. בנוסף לכך, בני אדם נוטים להתעלם מנתונים שאינם עולים בקנה אחד עם הדעות הקדומות שהם מחזיקים בהן. הפרט אינו מחפש נתונים אלא סיפורים. האתגר טמון לא רק באימות הנתונים, אלא גם  במתן משמעות להם לאור מה שהוא רואה כחשוב. במאמר זה נבחנים שני מקרים שזעזעו את המרחב הציבורי: הרפורמה המשפטית ומגפת הקורונה.   לסיכום הפרק בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/hinuch-lehitmodedut-im-amimut/   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/   טלנקר, ס' (2024). "חינוך להתמודדות עם עמימות בעולם של פוסט-אמת". עיונים בחינוך, 24, עמ' 88-75.

ד"ר ברק בר-זוהר, על תמיכה במוכנות בית ספרית של ילדי גן חובה פרק חשוב זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, עוסק בנושא החשוב של מוכנות לכיתה א' ורכישת אוריינות שפה וכישורי קרוא וכתוב בכיתה א'. הקצרמר מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת, Education, על ידי קרלי סטיין (Kerli Stein) ועמיתות ודן באופן בו תופסות גננות את הנושא של מוכנות בית ספרית בקרב ילדי גן חובה. הספרות המחקרית מצביעה על נתק מסוים בין גני ילדים לבין בתי הספר היסודיים הקולטים את אותם לומדים רכים, ועל כן, לפי פרק זה, ראוי להמשיך ולהעמיק את הדיון בנושא.   לסיכום הפרק בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/school-readiness/ לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/   Stein, K., Veisson, M., & Tammemäe, T. (2018). Estonian preschool teachers’ views on supporting children’s school readiness. Education, 47, 3-13.  

ד"ר ברק בר-זוהר, על תפיסות של ChatGPT בקרב מורים ומחנכים: ממצאים מקדמיים. מאז השקתו בנובמבר, 2022, הצית ה-ChatGPT דיון סוער במגזר החינוכי. מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילתו על הסף. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ה-ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו. נכון שעדיין אין תחליף למוח האנושי. אך, אין להתעלם מנכונותם של מורים ומחנכים לאמץ את ה-ChatGPT, או לכל הפחות להכירו ולהבינו. שכן, בכוחו לייעל מטלות, לחסוך זמן יקר שיוקדש לתלמידים ולתפקד כעוזר הוראה וכמורה פרטי וירטואלי.   מקור: Ogurlu, U., & Mossholder, J. (2023). The Perception of ChatGPT among Educators: Preliminary Findings. Research in Social Sciences and Technology, 8(4), 196–215.

ד"ר אבי גרפינקל על כתיבה באקדמיה ובמערכת החינוך בעידן הבינה המלאכותית. היתרונות והחסרונות של השימוש בבינה המלאכותית בכתיבה אקדמית. ניתן לעודד את הלומדים להשתמש בבינה המלאכותית כדי לרכוש שפה חדשה ולנתח טקסט כתוב בעזרת הבינה המלאכותית.   איפה עובר הגבול שבין התנהגות אקדמית מקובלת, להתנהגות אקדמית פסולה? מה הן הסכנות שהשימוש בבינה המלאכותית לצרכי כתיבה?     לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/   לסיכומי פורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/  

ד"ר ברק בר-זוהר, על שימוש בבינה מלאכותית בחינוך.   פרק זה סוקר מחקר שפורסם בכתב העת  Childhood Education שעניינו הוא ChatGPT בפרט ומנועי בינה מלאכותית יוצרת בשדה החינוך וההכשרה להוראה בכלל. הפרק מבהיר מהי בינה מלאכותית בחינוך ומהי בינה מלאכותית יוצרת? האם וכיצד מורים משתמשים בבינה מלאכותית (בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא)? ובאילו כלי בינה מלאכותית כדאי למורי הדור הנוכחי להשתמש וכיצד? והכי חשוב, המאמר מכיר בחשיבות הגדולה של המגע האנושי והאינטליגנציה הרגשית בשדה החינוך, ועל כן מבהיר:  איך להישאר אנושיים בעידן של בינה מלאכותית?   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/   לסיכום פרק זה בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/leveraging-ai/

ד"ר אבי גרפינקל על תולדות המתמטיקה בעת העתיקה. מתי התחילו בני האדם לעסוק במתמטיקה ומה הניע אותם לעשות זאת? ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על כך שכפי הנראה המתמטיקה החלה להתפתח לפני כ-50 אלף שנה, עקב הצורך לספור, למנות ולתעד כמויות. לפני כעשרת-אלפים שנה התחילו להשתמש במספרים לצורכי מסחר, ולפני כארבעת אלפים שנה החלו להופיע במסופוטמיה ובמצרים העתיקה טקסטים מתמטיים הכוללים בעיות אריתמטיות וגאומטריות ופתרונות לבעיות. קו ישר מחבר בין הגילויים הקדומים ויישומיהם לבין המצאות שקשה לדמיין את חיינו בהווה בלעדיהן, כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות, מטוסים ומערכות ניווט לווייניות. שריקי, ע' (2024). פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה מצרים, בבל והודו. תל אביב: מכון מופ"ת. לסיכום פרק זה בפורטל מס"ע. https://portal.macam.ac.il/article/prakim-nivcharim-betoldot/  

ד"ר ברק בר-זוהר, על מנהיגות בית ספרית. האם מנהיגות בית ספרית היא מיומנות מולדת או נרכשת? ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת מתעמק בשאלה זו בקצרמר נוסף מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך. בקצרמר זה מוגדרת תופעת המנהיגות בחינוך על שורשיה ההיסטוריים, האנושיים, המבניים, המחקריים והפסיכו-סוציולוגים, מנותחת המדיניות המנחה מנהיגים בית ספריים ומוצעות לבסוף הצעות יישומיות ופרקטיות לרכזים, מנהלים, מפקחים ומנהלי אגפים.

בפרק זה של פודקאסט תו חינוך, ד"ר אבי גרפינקל ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, מדבר על שילוב בינה מלאכותית במוסדות להשכלה גבוהה. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מהפכת ה-AI באקדמיה? כיצד להתמודד עם הסיכונים? איך למקסם את הפוטנציאל? האם הבינה המלאכותית עלולה לייתר את האקדמיה או דווקא להפוך אותה למקום מסעיר של למידה ויצירה?

ד"ר ברק בר-זוהר, על כישורים אקדמיים-מחקריים נחוצים עבור סטודנטים לתואר ראשון בחינוך.   פרק זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך, ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, מציע זרם בלתי-פוסק של המלצות בנושא של כישורים אקדמיים ומחקריים נחוצים עבור סטודנטים לתואר ראשון בחינוך. הפרק מצביע על הכישורים הבאים כהכרחיים עבור צמיחתם האקדמית של דור הסטודנטים הנוכחי: כתיבה אקדמית, אנגלית אקדמית, שיטות מחקר, סקירת ספרות, מצגות, ניהול זמן, אתיקה מחקרית וחשיבה ביקורתית.   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' צבי טאובר על ספרו עיונים בחינוך: מאמרים בפילוסופיה של החינוך. הספר והשיחה עוסקים בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.   צבי טאובר הוא פרופסור בגמלאות מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. עוסק בפילוסופיה חברתית-מדינית, בעיקר בהגות של הגל, מרקס ואנשי אסכולת פרנקפורט וברעיונות החברתיים העולים מיצירות המשוררים שילר והיינה.   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר-זוהר, על עתידו של הספר המודפס בעידן הדיגיטלי. קשה לחזות את עתידו של הספר המודפס בעידן בו השימוש בספר האלקטרוני הולך וגובר. ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, בוחן את פריצתו והתמסדותו של הספר האלקטרוני, את התחרות הסמויה והגלויה בינו לבין הספר המודפס, את יתרונותיו וחסרונותיו של כל מדיום ואת אשר צופן העתיד עבור קהלי הקוראים. בתוך כך, מתאר הקצרמר את הקסם הנוסטלגי החבוי בספרים המודפסים, לצד הסרבול והמגושמות הכרוכים בהם. זאת, אל מול חוויית הקריאה הנגישה, המיידית והחסכונית שמציע הספר האלקטרוני.   לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' עמי וולנסקי על ספרו מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל 2023-2000: פוליטיזציה, מדע וחברה הספר עוסק במדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בשני העשורים הראשונים של המילניום. בכך הוא משלים את ספרו הקודם של המחבר, אקדמיה בסביבה משתנה (הקיבוץ המאוחד, 2005), שסקר את מדיניות ההשכלה הגבוהה משנותיה הראשונות של המדינה ועד ראשית המאה ה-21. הספר סוקר שורה של תחומים החיוניים להמשך התפתחותה של האקדמיה בישראל: משברי "העשור האבוד" בתחילת המילניום וההיחלצות מהם; המלצות ועדות המומחים לשיפור מעמדם של 61 תחומי דעת שנבדקו ביסודיות, ובפרט מדעי הרוח והחברה שהיו ערש תרבותה של מדינת ישראל וכעת נמצאים בשקיעה מדאיגה; פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לפני האוכלוסייה החרדית והחברה הערבית; תהליכי פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה; המלצות ועדת המשילות שמינתה הממשלה לשיפור והתחדשות הגופים הרגולטוריים; וניצני שינוי הכרחיים במתודות ההוראה והלמידה.     לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר זוהר בשיחה עם ד"ר אלונה פלג בשיתוף מרכז מהות, על תקשורת בין הורים לבין מורים וגננות במערכת החינוך. תקשורת בין מורים לבין הורים, מקוונת או פנים-מול-פנים, מעסיקה רבות גננות, מורים, מחנכים, הורים, מנהלים ויועצות חינוכיות. ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, ביקש להתעמק בסוגיה זו ולהבין: מדוע חשוב לטפח תקשורת בין מורים לבין הורים? כיצד נכון להתנהל מול הורים? ומהם הקשיים העיקריים שעולים בתקשורת בין הורים לבין מורים? לשם כך, הגיעה לאולפן ד"ר אלונה פלג, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בשיתוף מרכז מהות, השיבה על השאלות ושיתפה במשנתה ובתפיסותיה. חומרי למידה מבוססי תרחישים בנושא השותפות שבין צוותי חינוך להורים: https://mahut.levinsky.ac.il/wp-content/uploads/sites/15/2023/07/maarah_shiur_hamevusas_model_tikshoret_hinuhit_mugenet.pdf לפודקאסט תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/ לפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/  

ד"ר אבי גרפינקל, על העדפה מתקנת באוניברסיטאות. סטודנטים רבים במוסדות אקדמיים אליטיסטיים מרגישים טיפשים על אף שאינם טיפשים כלל, משום שההשוואה לכל התלמידים המבריקים האחרים מערערת את הביטחון העצמי. תלמידים אלה חווים "נחיתות יחסית". הם משווים את עצמם עם התלמידים שלומדים איתם באותה כיתה, ולא עם כלל התלמידים במדינה או בעולם לכן סטודנטים במוסד אליטיסטי – למעט, אולי, התלמידים הטובים ביותר בכיתה – יתייצבו מול נטל שלא היה מעיק עליהם באווירה תחרותית פחות. בארצות הברית יש מחלוקת אדירה בשאלה אם מכללות ובתי ספר מקצועיים צריכים להנמיך את תנאי הקבלה למיעוטים מקופחים. תומכי ההעדפה המתקנת אומרים כי מוצדק לעזור למיעוטים להיכנס לבתי ספר בררניים בשים לב להיסטוריה הארוכה של האפליה נגדם. המתנגדים אומרים כי הנגישות לבתי הספר הבררניים חשובה כל כך שיש לספק אותה רק על יסוד היכולת האקדמית. קבוצה באמצע אומרת כי השימוש בגזע כבסיס להעדפה הוא מוטעה — ומה שעלינו באמת לעשות הוא לתת העדפה לעניים. מה שכל שלוש הקבוצות מקבלות כמובן מאליו הוא שהיכולת להתקבל לבית ספר אליטיסטי היא יתרון חשוב כל כך ששווה להילחם על המקומות המעטים בצמרת. אבל מדוע בעצם אנשים משוכנעים שערכם של המקומות בצמרת גבוה כל כך ששווה להילחם עליהם? על כל זאת, בפרק המרתק שלפנינו. מקור: Sander, R. and Taylor, S. (2012). Mismatch – How Affirmative Action Hurts Students It's Intended to Help, and Why Universities Won't Admit It. New York: BASIC BOOKS לקריאה בפורטל מס"ע בנושא: https://portal.macam.ac.il/article/mismatch-how-affirmative-action-hurts-students/ לאתר תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/  

 ד"ר אבי גרפינקל, על ארבע דרכים להתמודד עם טראומות שעברו תלמידים.   לאירועי חרום ומשבר, ולטראומה שעלולה לצוץ ולצוף במהלכם או אחריהם, יש פוטנציאל לפגום בתפקודם השוטף של תלמידי בית ספר. לכן, על מחנכים ומורים להצטייד בכלים הדרושים כדי לזהות תסמינים של טראומה בקרב תלמידיהם, לגלות הבנה, לתמוך בהם ולנסות להפיג את המתחים והחרדות. בקרב תלמידים אשר עברו טראומה קיימים סימפטומים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים, שפתיים-תקשורתיים ולמידתיים שכיחים של טראומה. הפרק שלפנינו עוסק בדרכים להתמודד עם הטראומות.   לקריאה בפורטל מס"ע בנושא: https://portal.macam.ac.il/article/common-trauma-symptoms/   לאתר תו חינוך: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/    

בפרק זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, דן ד"ר ברק בר-זוהר בקשיי ההסתגלות של סטודנטים לתואר ראשון בחינוך. המאמר מתייחס למעבר מלימודי התיכון ללימודים אקדמיים, לשנה הראשונה במכללה או באוניברסיטה, לנטל המונח על כתפי הסטודנטים ועל המנעד הרחב של הרגשות שהם צפויים לחוות. הדיון מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת Romanian Journal for Multidimensional Education פרי עטם של Speranta Farca ו-Oana Gheorghe. לקריאה נוספת בנושא בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/difficulties-in-accommodating-students/ לפודקאסט תו חינוך באתר מכון מופ"ת: https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/  

ד"ר ברק בר-זוהר, על פיתוח מקצועי של מרצים להוראה: בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. בקצרמר זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך, מסביר ד"ר ברק בר-זוהר כיצד ניתן להפוך סדנאות פיתוח מקצועי ליעילות, מספקות ומוצלחות. ההקלטה מבוססת על מאמרם של צוות מחקר מפורטוגל מתוך כתב העת Education Sciences. לקריאה נוספת בנושא בפורטל מס"ע: https://portal.macam.ac.il/article/teacher-professional-development/     מקור: Fernandes, S., Araújo, A. M., Miguel, I., & Abelha, M. (2023). Teacher professional development in higher education: The impact of pedagogical training perceived by teachers. Education Sciences, 13(3), 309.  https://doi.org/10.3390/educsci13030309