בפרק הזה אירחתי את ד"ר עופר מונר לשיחה על אחד הנושאים שמעסיקים היום מעצבים, אנשי מוצר ובכלל - החשש מהיעלמות המקצוע בעידן הבינה המלאכותית. במקום להתמקד בכלים או בתחזיות טכנולוגיות, דיברנו על השאלות העמוקות יותר: מה באמת מבדיל בין אדם למכונה, והאם אפשר לצמצם חוויה אנושית למערכת חכמה של חוקים ופרדיקציות. נגענו ביצירתיות, בקבלת החלטות ובפער שבין מה שנדמה לנו שאנחנו חושבים לבין מה שמניע אותנו בפועל.
בלי לפרט את כל התובנות, השיחה הציעה זווית אחרת ואפילו מרגיעה על העתיד. דיברנו על המקום של רגש, אמפתיה ופגיעות בעולם שהולך לאוטומציה, ועל האופן שבו דווקא האנושיות הופכת ליתרון מקצועי. זה פרק שמזמין לעצור לרגע ולחשוב מחדש על התפקיד שלנו כמעצבים - לא דרך הטכנולוגיה, אלא דרך החוויה האנושית שמאחוריה.
בפרק הזה אני מארח את תומר פיליין לשיחה עמוקה על קופירייטינג, מיתוג ופרסונה בעולם שבו AI הפך לשחקן מרכזי. תומר משתף מניסיונו בעבודה עם מותגים גדולים ומסביר למה Content Writing הפך לקומודיטי, ואיפה מתחילה באמת כתיבה קריאייטיבית - במקום שבו אסטרטגיה, תחושת בטן ואמת מוצרית נפגשות. דיברנו על Truthtelling מול סטוריטלינג, על למה אי אפשר לזייף קול מותג, ואיך סיפור חזק לא יושב בפיצ'רים אלא בשינוי שהמותג מביא לחיי הלקוח.
בהמשך צללנו לבניית פרסונה עגולה דרך המטאפורה של קונסולת דיג'יי - משחק חכם בווליום של תכונות שונות לפי הקשר, מסע רגשי וסיטואציה. שוחחנו על מיקרוקופי כניהול מערכת יחסים ארוכת טווח, על מחקר שטח אמיתי שמתחיל באנשים ולא בבריפים, ועל המקום המדויק של בינה מלאכותית בתהליך. המסקנה ברורה - AI עובד הכי טוב כמגבר, רק אחרי שבני אדם הגדירו כוונה, רגישות ואמת. אחרת, גם התוכן הכי מהיר ויעיל נשאר גנרי, ריק ובעיקר שוכח שיש בני אדם בצד השני.
בפרק הזה אני מארח את ערן זהבי, אנחנו צוללים לעולם של עיצוב אמפטי - כזה שלא מסתפק ב”פונקציונלי” אלא מחפש לייצר חיבור רגשי אמיתי. דרך הסיפור של ׳אליקיו׳, רובוט חבר לגיל השלישי - ערן מספר איך מעצבים חוויה למשתמשים שחווים בדידות, פחד מטכנולוגיה ומגבלות פיזיות, כשאין לנו כמעט מסך לעבוד איתו. במקום עיצוב ממשק קלאסי, הוא מתאר איך בונים שפה שלמה רק מתנועה, סאונד ואור: החל מהנהון קטן שמסמן “אני איתך”, דרך נשימות מודרכות שמסייעות להרגעה, ועד רגעים מרגשים שבהם המשתמשים ממש מפתחים קשר רגשי לרובוט פלסטיק.
מתוך הניסיון שלו כמעצב שעבר כמעט כל טייטל אפשרי, ערן מדבר על ורסטיליות, סקרנות אינסופית, ועל איך האישיות והתשוקה של המעצב מחלחלים לתוך המוצר. אנחנו מדברים על ההבנה שהמגבלות של המשתמש, של המדיום, של הטכנולוגיה - דווקא יוצרות מיקוד ויצירתיות.
בפרק הזה אני מארח את ענבר עדות, מעצבת רב-תחומית שחיה על התפר בין חוויות פיזיות, ועיצוב דיגיטלי ומראה איך אפשר לחבר בינה מלאכותית לתהליך העבודה של מעצבים בלי לאבד את הניצוץ האנושי.
אנחנו מדברים על המוח האנושי כמנוע היצירתי שמביא את ההברקות, ההשראה, תחושת הבטן והניואנסים מהעולם האמיתי. ועל ה-AI כ"סיידקיק" עם אנרגיה אינסופית שמבצע, ממיין, מסכם, עושה מחקרי מתחרים, מדייק ניסוחים ומקצר שלבים שלמים בתהליכי UX, דיזיין ספרינט ומיתוג. במקום לפחד ש AI יחליף מעצבים, ענבר מציגה גישה אבולוציונית: אנחנו הופכים ל"מעצבי־על" כשאנחנו מבינים מה אנחנו שומרים אצלנו (השראה, קונספט, שפה ויזואלית, ברנד פרסונליטי) ומה מוציאים החוצה ל AI כעבודה שחורה.
דרך קייס סטאדי אנחנו צוללים לפרקטיקה: ענבר משתפת איך היא בונה תהליך היברידי - לוח ופתקיות, פגישות צוות וסיעור מוחות מצד אחד, ומצד שני עבודה חכמה עם כלים כמו ChatGPT, Midjourney, Runway ו-Kling כדי לתרגם חלומות, השראות וזיקי יצירתיות לדמויות, עולמות ויזואליים וחומרים שיווקיים.
בסוף הפרק יוצאת תמונה מאוד ברורה: אין תחליף למוח האנושי, אבל למי שמוכן לשתף פעולה עם AI - מחכה קפיצה מקצועית ואישית מטורפת.
פרטים של ענבר בלינקים:
לינקדאין
https://www.linkedin.com/in/inbar-edut-339473b/
אינסטגרם
https://www.instagram.com/dragons_can_fly_/
אתר
https://www.dragonscanfly.com/
שואוריל
https://youtu.be/VzCv8Iiaa8I?si=LgF6x_6HyBbVZP0p
לינקדאין של הסטודיו
https://www.linkedin.com/company/dragonscanfly/
בעולם קר ומנוכר שנשלט על ידי האלגוריתם, שני מעצבים קשוחים מהאסכולה הישנה יוצאים למסע - למצוא אם נשארה בכלל תקווה לאנושות.
רן אביב, ארט דירקטור בחברות גיימינג ומעצב רב תחומי תמיד לקח לקצה את הכלים כדי להוציא החוצה את מה שיש לו בראש. עוד בימים בהם אדובי ומקרומדיה שלטו. אבל עם כניסתם של כלים כמו מידג׳רני, וסורה בשילוב של מודלי שפה וכלי אוטומציה בכלל נפרצו כל הגבולות.
בפרק הזה אנחנו נכנסים לראש של רן כדי להבין איך שומרים על חתימה אישית בעידן שבו הכל נראה גנרי, איך משכללים את הפרומפטים, ואיך משתמשים במודלים ובאוטומציה כדי לייצר יותר בזמן קצר ובלי לאבד את הדיוק והסטייל.
דוגמאות לעבודות של רן אפשר למצוא באתר שלו
https://ranaviv.com/
קורס דיגיטלי חינמי של מתי מריאנסקי ׳ממילה לתמונה׳
https://youtube.com/playlist?list=PLgSyvmjqGGWLEhAPqcHdt5W6jv6UFSZcl&si=xsiTaIUgul1RJH7j
לינקים לכלים שהזכרנו
https://openai.com/sora/
https://openai.com/index/dall-e-2/
https://www.midjourney.com/
https://stablediffusionweb.com/
https://www.comfy.org/
https://pika.art/
https://fal.ai/
https://replicate.com/
https://suno.com/
https://nanobanana.ai/
https://www.vo3ai.com/
https://n8n.io/
https://www.weavy.ai/
בעולם שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, חברות כמו אלמנטור כבר חיות את העתיד ומראות איך AI משנה מהיסוד את תהליכי הפיתוח, העיצוב והחשיבה על מוצר. בפרק הזה נקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של הצוותים שכבר עובדים עם מודלים, אסיסטנטים ו־LLMs, ונבין איך בונים אמון, מגדירים חוקים חדשים, ונותנים למשתמשים להרגיש שהם עדיין בשליטה גם כשהמכונה עושה את רוב העבודה.
מעבר לטכנולוגיה עצמה, נדבר על המיינדסט החדש שנדרש כדי לבנות מוצרי AI - איך נראים היום בריפים, איטרציות, ואפילו פגישות קיק־אוף בעולם שבו הכול קורה במקביל ומהר. מה קורה כשמעצבים, פרודקט ומפתחים רצים יחד באותו קצב? ומה אפשר ללמוד מזה על העתיד של כולנו, כש-AI כבר לא “תוסף” אלא חלק בלתי נפרד מה־workflow.
בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר עם יובל קשטכר על איך מעצבים לא רק מסכים, אלא מערכות שלמות.
אנחנו צוללים לעולם האוטומציות ומדברים על איך לבנות לעצמנו “כפיל דיגיטלי” שעובד בזמן שאנחנו ישנים, מה אפשר ללמוד מכלים כמו n8n, Make, Zapier, ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בכל זה.
במהלך הפרק אנחנו מדגימים שורה של יוזקייסים פרקטיים: מפוסט שמתפרסם אוטומטית ונכנס לפאנל, דרך בוט שמסכם לנו טיקטים שבהם תוייגנו, ועד עוזר תוכן שמבין את ה-Style Guide של הארגון ויודע להציע מיקרוקופי רלוונטי.
אנחנו מראים איך אנחנו מחברים בין הכלים האלה לבניית תהליכים שמבצעים בשבילנו את העבודה האפורה - סיכומי טיקטים מג’ירה, עדכונים לסלאק, יצירת מסמכים אוטומטית, וחיבור פשוט לדאטה דרך איגוד נתונים ב-Airtable או אפילו ב-Excel.
דיברנו גם על המעבר ממעצבים למעצבי מערכות, על איך מתחילים מאוטומציה קטנה שחוסכת חמש דקות ומגיעים למערכת שלמה שמנהלת תהליכים בעצמה.
ולבסוף, שוחחנו על סיפור מעורר השראה במיוחד: איך אותם עקרונות וכלים סייעו ליובל לפתח כלים לאיתור נעדרים בשביעי באוקטובר. ולמה מהירות, אינטגרציות חכמות ועיצוב נכון של מערכת יכולים באמת לשנות מציאות.
זה פרק שמחבר בין יצירתיות, טכנולוגיה והיכולת לעצב תהליכים.
הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות.
דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים.
לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים.
קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס.
טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום)
1. קונטקסט קודם כל
- פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו.
- במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI.
2. צרו קשב ואמון
- ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי.
- קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג.
3. התאמת המסר לקהל
- בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר.
- בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה.
4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי
- לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות.
- קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“).
5. בנו נרטיב עם עוגנים
- פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step.
- השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”.
6. סגירה ברורה
- סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).
בפרק הזה אני מארח את יוסי גוואטה, ואנחנו עוברים יחד שלב־אחר־שלב על איך לחבר דיזיין סיסטם מפיגמה לקרסר.
נדבר בצורה פשוטה וברורה על כל מה שצריך לדעת – מההכנה בפיגמה, דרך החיבור עצמו, ועד איך לבדוק שהכול עובד חלק.
המטרה שלנו היא שתוכלו לעשות את זה בעצמכם בקלות, בלי תסכולים ובלי קיצורי דרך מעורפלים.
אם רציתם להבין סוף סוף איך סוגרים את הפער בין עיצוב לקוד – זה בדיוק המקום להתחיל ממנו.
הדרכה בוידאו + מסמך שמסביר ומדגים את התהליך נשתף בפרופיל הלינקדאין של יוסי
https://www.linkedin.com/in/yossi-guetta-075775181/
בפרק בועט במיוחד אני מארח את דניאל בוארון לשיחה סופר-פרקטית על הגבולות שנמחקים בין דיזיין לפרודקט והפיתוח.
דיברנו על איך לעבוד “עמוק ולא רחב” עם כלים כמו Figma Make, Cursor ו-FigJam , למה MCP הוא ה-API של עידן ה-AI, ואיך בונים Pipeline של אוטומציות שמחבר ג’ירה, סלאק, פיגמה וגיטהאב – עד Pull Requests שמעצבים פותחים בעצמם.
דניאל משתף טקטיקות לוייב קודינג מבוססות דיזיין סיסטם, שימוש בטמפלטים לטסטים מהירים, ו-Human-in-the-Loop שמבטיח דיוק בלי לאבד מהירות. נשמע גם קייסים מהשטח שמראים איך צוותים לא-עיצוביים מייצרים פרוטוטייפים שעוברים ולידציה אמיתית. אם מעניין אתכם לשדרג את תהליך העבודה, לדבר “קוד” בלי לוותר על חוש העיצוב, ולהפוך למעצבים שמובילים החלטות—זה הפרק בשבילכם.
פרוטוטייפים מהירים שנבנו על ידי מעצבים ומנהלי מוצר בכלי וייב-קודינג ו־AI שימשו לוולידציה בלבד—ולבסוף נזרקו לפח כי לא השתלבו עם הקוד הקיים. Myop משנה את כללי המשחק: המערכת עוטפת אלפי שורות קוד שנוצרו בכלי חיצוני והופכת אותן ל־3 שורות שמתחברות ישירות לפרודקשן. כך אפשר להריץ ניסויים, לשנות קומפוננטות ולהוציא פיצ'רים חדשים תוך שעות או ימים, במקום שבועות וחודשים.
אבל זה לא נגמר כאן. החזון של קרן הוא עולם שבו מעצבים ומנהלי מוצר מקבלים אייג’נסי אמיתי: הם בונים את חוויית המשתמש ישירות בפרודקשן, מריצים A/B, ומבצעים התאמות בזמן אמת, בעוד המפתחים מתמקדים בלוגיקות העסקיות המורכבות והייחודיות. התוצאה: קצבי פיתוח מהירים, מוצר גמיש יותר, והזדמנות אמיתית לסגור את הלופ בין רעיון לאימפקט עסקי.
שווה בדיקה
https://www.myop.dev/
בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים.
נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים.
הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.
מה אם קונפליקטים לא היו בעיה – אלא הזדמנות להבין לעומק את הצרכים של מי שמולך?
בפרק החדש דיברתי עם בועז בראל מהמעבדה לסימולציות על פתרון קונפליקטים בדרך קצת אחרת – דרך חקירה, הבנה וסימולציה של מצבים אמיתיים מהחיים המקצועיים (והאישיים).
במקום לראות אנשים כ"קשים" או "בעייתיים", הגישה שמציעה המעבדה היא להבין את הלחצים, התפקידים והצרכים שמתנגשים מאחורי הקלעים.
שחקנים מקצועיים יוצרים סצנות המבוססות על קונפליקטים אמיתיים – המשתתפים חווים את הסיטואציה, מנתחים את ההתנהגות, שומעים משוב מהקבוצה ומהשחקנים, ומגלים איך הם באמת פועלים תחת לחץ.
התוצאה? פיתוח יכולות כמו הקשבה פעילה, אמפתיה, אסרטיביות, רגישות ויכולת תגובה מדויקת – גם כשזה מורכב.
לא כדי "לפתור" את הקונפליקט – אלא כדי ללמוד איך להתמודד איתו בצורה אפקטיבית, מודעת, ולא שיפוטית.
מי שרוצה לשמוע עוד פרטים אפשר לפנות לבועז דרך האתר:
https://www.thesimulab.com/
תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה.
הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות.
דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו.
בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.
היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨
רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון.
https://vimeo.com/1083800315/ab05e48b90
אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם.
https://vimeo.com/1083800184/ee2af3aa13
ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד.
תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶
📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא
תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב.
מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!
בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם.
היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש.
בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי:
היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח.
היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים.
והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת.
דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.
הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד.
בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה.
נושאים שדיברנו עליהם:
הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX.
איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש".
שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה.
איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות.
למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי.
המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות.
המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר.
איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש.
החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך".
יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמו
Ideogram & Midjourney
הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.
אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:
יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקד
עיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטים
שילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.
לינק להדגמה בוידאו:
https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSS
לינק להתנסות באנימה:
בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר.
נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת.
נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.
לינקים לכלים שסקרנו בפרק:
וזה הלינק לפלאגין של בילדר בפיגמה שדרכו אפשר להעביר דברים מפיגמה ישירות ללאבאבל
הייתם רוצים להעלות את החשיבות של עיצוב ויואיקס באירגון שבו אתם עובדים?
לקבל מקום בשולחן מקבלי ההחלטות ולהטמיע את חוויית המשתמש בתהליכים החשובים באירגון?
בפרק הזה נכיר את המודל של נילסן-נורמן להתפתחות ה-UX בארגונים, נלמד כיצד לזהות את שלב ההתפתחות בו נמצא הארגון שלכם, ונטמיע כלים וטיפים פרקטיים שיכולים להוביל אתכם לשלב הבא.
הצטרפו לשיחה עם דורון אגוזי, Director of Design ב-Viber, שמביאה ניסיון עשיר וטיפים שיעזרו לכם להעלות את רמת ה-UX בארגון ולהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות.
לינק למודל: