*אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח ב 19/1/2026, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 30/11/2025, יום ה-786 למלחמה. 2 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
הרקע של אביב יונס ו-Team8אביב יונס, סמנכ"ל משאבי אנוש Team8
אביב יונס עוסקת בתחום ה-HR והגיוס הטכנולוגי מעל 20 שנה, ובשש השנים האחרונות מנהלת את תחום ה-HR והגיוס בקרן הגלובלית Team8. הקרן בונה ומשקיעה בסטארט-אפים, ובעלת מבנה ייחודי הכולל צוותים מקצועיים (R&D, מרקטינג, ביזנס, פייננס, HR) שתומכים בהקמת החברות ממש מאפס. כיום יש לקרן כמעט 50 חברות בפורטפוליו.
אתגרי הגיוס ב-Team8רוב העובדים ש-Team8 מגייסת הם עובדים ראשונים בסטארט-אפים – בעיקר מפתחים. מדובר באוכלוסייה מאוד מבוקשת, שכולם מתחרים עליה, גם בתקופות קשות במשק. כל שנה מתקבל רק 1% מהמועמדים – כלומר, מתוך 16,000 מועמדים רק כ-150 מתקבלים.
על החשיבות של מערכות יחסים בגיוסTeam8 משיגה 70% מהגיוסים שלה דרך מערכות יחסים – עובדים קיימים, עובדים לשעבר ("אקסים") ומועמדים שלא התקבלו אך שמרו קשר. זה מתאפשר בזכות טיפוח מתמיד של הקשרים, ומתוך הבנה שיחסים ארוכי טווח מייצרים אמון ומקצרים תהליכי גיוס.
מה זה "מערכות יחסים ואקסים"?הכוונה ליחסים שמתמשכים מעבר לתקופת העבודה – עם עובדים לשעבר, מועמדים לשעבר, וחברים של עובדים. אביב שיתפה דוגמאות אישיות כדי להמחיש את חשיבות הקשרים שנמשכים לאורך שנים, ואת הערך שהם מביאים לתהליך הגיוס.
חבר מביא חבר – מודל רחב ויעיללא רק בתוך אותה חברה אלא בין חברות שונות בפורטפוליו של Team8. עובד מחברה אחת יכול להמליץ על חבר שיתאים לחברה אחרת. כך מתבצע גיוס אפקטיבי מתוך המלצות אישיות שמבוססות על אמון.
הקמת קהילות מקצועיות ("גילדות") ככלי גיוס והעצמהTeam8 הקימה קהילות מקצועיות פנים-ארגוניות לפי תחומים (למשל: Frontend, AI, DevOps). העובדים נפגשים פיזית אחת לחודש-חודש וחצי, משתפים Case Studies, מקבלים השראה ותמיכה מקצועית. כל קהילה מנוהלת ע"י מנהלי פורום, וה-HR תומכים בלוגיסטיקה ובתוכן.
הגילדות מאפשרות לעובדים להרגיש שייכים, ללמוד ולתרום. הן גם מקור משמעותי להמלצות על מועמדים, ויוצרות מעורבות עמוקה עם הארגון.
איך יוצרים תרבות שמאפשרת חבר מביא חבר?Team8 הקימה קבוצת וואטסאפ לעובדים לשעבר, בה משתפים חדשות, עדכונים והזדמנויות עבודה. הקשר נשמר בצורה יזומה ולא פורמלית. המטרה: לשמר את הגישה לרשת הקשרים של העובדים לשעבר ולהחזיר "בומרנגים" – עובדים מצטיינים שרוצים לחזור בעתיד.
מועמדים שלא התקבלו – גם הם נכסאביב מדגישה ש-99% מהמועמדים לא מתקבלים, אך חשוב לשמור על קשר עם המתאימים שבהם. ב-Team8 יש כוונה לבנות מערך מובנה לשמירה על קשר עם מועמדים איכותיים. מועמדים שחוו תהליך חיובי אף ממליצים לאחרים להגיע.
מה עושים ארגונים שאין להם גילדות?אפשר להתחיל בקטן:
הגילדות והאירועים החברתיים של Team8 תומכים בעובדים חדשים שחשים בדידות. העובדים יודעים שיש להם רשת חברתית ומקצועית גם אם הם עובדים לבד בחברה צעירה.
כלים טכנולוגיים לניהול קשריםמלבד קבוצות וואטסאפ, הוזכרו כלים כמו ג'וני (לשליחת הודעות אישיות בקבוצות), Mailchimp, ActiveTrail, ועוד. הקשר האישי – ברכות, מחמאות בלינקדאין – גם הוא חלק מהאסטרטגיה.
סיכום: מערכות יחסים הן תשתית גיוס אסטרטגיתאביב מדגישה שמערכות יחסים דורשות זמן, אך התשואה (ROI) גבוהה ומשמעותית. ההשקעה הזו הופכת את תהליך הגיוס ליעיל, אנושי ונעים יותר. זוהי אלטרנטיבה חכמה לקמפיינים יקרים או הסמה חיצונית. מי שמשקיע בקשרים – קוצר פירות גם שנים אחרי.
*אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 23/11/2025, יום ה-779 למלחמה. 3 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
הצגה עצמית של המשתתפיםיערה פתאל (VP HR, Anecdotes): החלה ב-Talent Acquisition (כולל סקייל בסימילר ווב), עברה לתפקידי HR רחבים. כיום מנהלת HR, גיוס ומשרד בחברת Anecdotes (~100 עובדים גלובלית) בתחום GRC (Governance, Risk & Compliance). רואה בגיוס את “כאב הליבה” של הביזנס ולכן שמה עליו דגש.
יותם צוקר (מייסדTeamme.io): יזם, מגיע ממשפחת צוקר שהקימו את חברת ההשמה להייטק “נישה”. הקים את Teamme.io – סטודיו תוכן + פלטפורמה טכנולוגית לחוויית מועמד Career site, אימיילים, לינקדאין), וכחצי שנה מוביל פעילות Agents מבוססי-AI לסינון ושיחות ראשוניות עם מועמדים.
מה היה האתגר העסקי-גיוסי?ליצירת קשר עם יותם צוקר:
0547332004
yotam@teamme.io
https://www.linkedin.com/in/yotamtzuker/
או ישירות ללינק לקביעת זמן לשיחה:
https://cal.com/teamme/30min
ליצירת קשר עם יערה דרך הלינקדין:
https://www.linkedin.com/in/yaara-fatael-85165b122/
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 16/11/2025, יום ה-772 למלחמה. 3 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
הצגה עצמית של המשתתפיםעו"ד צביקה קן-תור – עוסק מעל 30 שנה בתחום הניידות הגלובלית. יחד עם פרופ' רביד הקים את Global Mobility Studies. לדבריו, תופעת הניידות הגלובלית משפיעה דרמטית על כלכלה, דמוגרפיה, טכנולוגיה ופוליטיקה.
פרופ' גדי רביד – דיקן בביה"ס למנהל עסקים ובנקאות באקדמית נתניה, עוסק שנים רבות בתחום HR וייעוץ. מדגיש את הפערים הגלובליים שמעודדים תנועת עובדים בין מדינות, ואת חשיבות הנגישות למידע כיום.
מהם הצעדים הראשונים כשארגון ישראלי מגייס בחו"ל?1. שלב ההגדרות – לפני תחילת תהליך הגיוס:
2. הגדרת ה-Owner של התהליך – מי מקבל החלטות בתוך הארגון לגבי הגיוס והניהול השוטף. חשוב לקבוע זאת כדי למנוע בלבול או חיכוכים עתידיים, במיוחד מול עובדים או לקוחות במדינת היעד.
3. סקר מקומי – לברר נהלים, מגבלות, זמני תגובה, נהוגים בתעשייה הספציפית ובמדינה הספציפית. בשלב זה חשוב לרתום יועצים מקומיים או מנהלי גיוס מקומיים המכירים את התרבות והרגולציה.
4. קבלת החלטות – להגדיר שכר, סמכויות, מודל ההעסקה, אחריות מקצועית וסדרי דיווח. יש להסכים על כל אלה באופן מסודר ומתועד.
5. ביצוע – רק לאחר כל השלבים הקודמים, ניתן לצאת לפועל עם תהליך הגיוס.
דגש: על כל אחד מהשלבים להיות מתועד, ברור ומתואם עם ההנהלה כדי להימנע מבלבול, חיכוכים והשלכות כלכליות.
טעויות נפוצות בתהליכי גיוס גלובלייםציטוט מסכם של צביקה קן-תור:
"רק המתאימים שורדים. תפקידנו לבדוק את ההתאמה – שלהם אלינו ושלנו אליהם"
ליצירת קשר עם עו"ד צביקה קן-תור ופרופ' גדי רבידhttps://www.gmstudies.org – אתר העמותה
office@gmstudies.com – מייל העמותה
אימייל של צביקה: tsvi@gmstudies.com
אימייל של גדי: gadiravid@gmail.com
טלפון של המשרד של צביקה: 03-6138202
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 11/11/2025, יום ה-767 למלחמה. 4 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
רעיה אפרתירעיה שיתפה את מסלול ההתפתחות המקצועי שלה שהחל בלימודי תואר שני והכניסה לעולם הייעוץ הארגוני. משם עברה לעבודה בגיוס ומשאבי אנוש, תחילה בחברת נור מקרופרינטר (שבהמשך הפכה ל-HP), שבה היא מגדירה את בית הספר שלה ל-HR. בהמשך, עברה לתפקידים נוספים בתחום HR בארגונים טכנולוגיים, עד שהפכה לעצמאית לפני כ-18 שנה. מאז היא מלווה חברות בתהליכי צמיחה, מתמחה בעבודה עם מנהלים ופיתחה כלים ושיטות המבוססים על אימון, פיתוח אישי, מיינדפולנס וגישה מערכתית. לדעתה, ההתנגדויות הן חלק בלתי נפרד מהעבודה עם אנשים – במיוחד מנהלים – ומערכת היחסים עם המנהלים קריטית להצלחת התהליך.
אילו התנגדויות נפוצות קיימות מצד מנהלים מגייסים?רעיה מפרטת מספר סוגים של התנגדויות וקשיים שהיא מזהה:
רעיה מציעה להתחיל מהקשבה לעצמנו – אם אנחנו מבולבלות, כנראה שגם המנהל לא ברור לעצמו. במקום לחשוש להיראות לא מקצועיות, היא ממליצה לשאול שאלות שמחדדות את הצורך.
הדגשים המרכזיים:
רעיה מביאה מספר עקרונות לעבודה עם התנגדויות:
רעיה מדגישה את החשיבות של חלוקת אחריות ברורה:
במצבים שבהם יש דרישות לא סבירות, רעיה ממליצה לומר בבירור: "לא נצליח להביא את מה שאתה מבקש" – ולפתוח יחד את האפשרויות. כל זאת תוך שמירה על טון רגוע, יציב ולא מבוהל.
שלושת הכלים המרכזיים לבניית מערכת יחסים עם מנהלים מגייסיםליצירת קשר עם רעיה אפרתי
Raayaefrati@gmail.com
054-5604570
www.Legatotrm.com
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 4/11/2025, יום ה-760 למלחמה. 8 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
רקע על המרצה – ד״ר שירן דנוךד״ר שירן דנוך היא פסיכולוגית ארגונית. לאורך הקריירה שלה היא בונה תשתיות מבוססות נתונים להערכה ומדידה של כישרונות בארגונים בארץ ובעולם. היא מנכ״לית ומייסדת Informed Decisions – פלטפורמת ראיונות שמשלבת שאלות מבוססות־כישורים, מתן ציונים למראיינים ומעקב אחרי הישארות וביצועים של עובדים שגויסו דרך הפלטפורמה. בעבר עבדה עם ארגונים גדולים כגון נייקי ונסטלה, ועם צה״ל, משרדי ממשלה, בנקים וחברות עסקיות בישראל. היא פיתחה מתודולוגיה למדידת Quality of Hire – מדד שבוחן את ערכו של עובד חדש עבור הארגון – והיא שיתפה את עיקריה בוובינר.
הגדרת איכות גיוס – מהו “Quality of Hire”?״איכות גיוס״ איננה מדד תפעולי של גיוס, אלא מדד עסקי המעריך את הערך המיידי וארוך הטווח שמוסיף מועסק חדש לארגון. שירן הדגישה כי המדד מתמקד בתוצאות: ביצועים בעבודה וותק/שימור. לתפיסתה, עובד איכותי הוא מי שמפגין ביצועים גבוהים ונשאר בארגון זמן מספק, כך שהארגון נהנה מההשקעה בהכשרה ובחפיפה שלו. אם נבחן את המונח דרך מדדים עסקיים – פרודוקטיביות, רווח ותקופת וותק – ניתן לתרגם אותם לערך כספי ולהראות כיצד גיוס נכון מייצר כסף ומונע עלויות מיותרות.
מדוע למדוד איכות גיוס? – ערך מוסף ותרומה עסקיתברוב הארגונים מדדי הגיוס מתמקדים ביעילות: זמן לגיוס, זמן לחפיפה ועלות לאיוש. שירן הסבירה כי מדידת איכות הגיוס מאפשרת להציג את ההשפעה האסטרטגית של פונקציית הגיוס על העסק. היא מראה כמה ערך מייצרים עובדים איכותיים וכמה כסף נחסך כאשר מצמצמים תחלופה לא רצויה. הגישה מדגישה שהגיוס אינו רק פעילות אדמיניסטרטיבית אלא מנוף עסקי – כלי שמביא אנשים שמעלים פרודוקטיביות ומצמצמים עלויות.
מי אחראי על איכות הגיוס? – אחריות משותפתשירן ביקשה מהמשתתפים לבחור: האם האחריות לאיכות הגיוס מוטלת על צוות הגיוס או על המנהלים המגייסים? התשובה הייתה ברורה – אחריות משותפת. המנהלים אחראים להערכת ביצועים, ניהול ושימור עובדים, אך צוות הגיוס הוא זה שבונה את התהליך, מגדיר כיצד נראית הצלחה בתפקיד, מכשיר מנהלים ומטפח חוויית מועמד. הדוגמה של מאמן כדורסל המחזיק בקבוצה אבל אינו קולע לסל ממחישה: גם אם המנהלים מבצעים את הריאיונות והניהול השוטף, הגיוס יוצר את תנאי המשחק ולכן נושא באחריות לתוצאה.
האתגרים במדידת איכות גיוסהשיחה הציפה כמה אתגרים נפוצים:
במהלך הוובינר הבחינה מרית בין שני מונחים שעלולים להתערבב: איכות תהליך הגיוס (candidate experience) ו-איכות הגיוס של העובד. איכות התהליך קשורה למשך התהליך, לחוויית המועמד ולתקשורת מולו; היא נמדדת באמצעות סקרי שביעות רצון ונועדה לשפר את ההתנהלות. לעומת זאת, איכות הגיוס נמדדת בהצלחת העובד בתפקיד ובמידת הישארותו. שירן הדגישה כי חשוב לעבוד על שני התחומים במקביל אבל להבחין ביניהם: גיוס מהיר ומכבד אינו בהכרח מביא אדם מתאים, והמדד Quality of Hire מתמקד בתוצאה העסקית וברמה האישית של המגויס/ת ולא בחוויה התהליכית.
סולם מדידת איכות הגיוס – חמש רמות בשלותשירן הציגה סולם בן חמש רמות שמאפשר לכל ארגון להעריך את איכות הגיוס לפי יכולת איסוף הנתונים שלו. ככל שמטפסים ברמות הבשלות, המדידה הופכת מקיפה ומדויקת יותר.
רמה 1 – אחוזי שימור ותחלופההרמה הבסיסית ביותר היא לבחון כמה מהעובדים החדשים עוזבים בשלבים מוקדמים: לאחר 3 חודשים, 6 חודשים או שנה. באותם תפקידים בהם יש תחלופה גבוהה באופן טבעי, יש חשיבות להסתכל במיוחד על עזיבות מוקדמות. מדידה של שיעורי השימור מאפשרת לזהות אם תהליך הגיוס הפך ל"דלת מסתובבת" ומאירה נורות אזהרה על התאמת התהליך.
בנוסף לשיעורי העזיבה ניתן להציג את אחוז המצטיינים (Top Performers) בקרב המגויסים החדשים ואת שיעור התחלופה בשנה הראשונה. הפלטפורמה של Informed Decisions, לדוגמה, מציגה את שני המדדים הללו על בסיס ההערכה של הארגון מי נחשב מצטיין ואת מספר העובדים שעזבו בתוך שנה. כך ניתן לזהות במהירות מה שיעור העובדים שמבצעים ברמה גבוהה ומאילו קבוצות מגיעות העזיבות המוקדמות.
רמה 2 – שימוש בהערכת ביצועים קיימתברמה זו משתמשים בהערכות ביצוע פורמליות (למשל הערכת שנתית, ציון בין 1 ל‑5 או חלוקה לקטגוריות של ביצוע גבוה/בינוני/נמוך). אפשר לבחור האם לבדוק רק את שיעור העובדים שנמצאים בקטגוריית "Top Performers" או לכלול גם מי שאינם מתויגים כמצטיינים אך אינם ביצועים נמוכים. בתחום בו קיימים נתונים אובייקטיביים – למשל יעדי מכירות, ציוני שביעות רצון או אחוזי השלמת משימות בפרויקטים – ניתן לשלבם ולהשוות בין הציון העקרוני ובין מדדי הביצוע.
רמה 3 – סקר יעודי למנהליםרמה זו מתמקדת ביצירת נתונים יעודיים כדי לסגור את הלולאה בין הגיוס לעבודה. מספר חודשים לאחר קליטת העובד, נשלח למנהל סקר קצר שבו הוא מתבקש:
כאשר משווים בין הציונים שהעובד קיבל במיון לציונים שהמנהל מעניק לו בעבודה, ניתן לזהות אילו כישורים מנבאים הצלחה. למשל, אם ציון גבוה לשיתוף פעולה בריאיון אינו משתקף בהערכת המנהל, ייתכן שהכישור איננו קריטי לתפקיד או שהשאלות אינן מודדות אותו היטב. לעומת זאת, כישור שבין ציון המיון לציון בעבודה יש התאמה גבוהה מעיד על מדד נכון שצריך לחזקו.
רמה 4 – פידבק רב־מקור וניתוח רשתות ארגוניותכדי להקטין את ההסתמכות על מנהל אחד, ניתן לאסוף פידבק מכמה מקורות – עמיתים, לקוחות פנימיים או חיצוניים וגורמים נוספים. שירן הדגישה כי היום קל לאסוף מידע כזה באמצעות כלים דיגיטליים (לדוגמה סקרים בסלאק). רמה מתקדמת של משוב רב־כיווני היא ניתוח רשתות ארגוניות (ONA): שואלים את חברי הצוות למי הם פונים לקבלת תמיכה מקצועית או חברתית ומציגים את הקשרים ברשת. כך ניתן לזהות מוקדי השפעה שאינם משתקפים בהיררכיה הפורמלית. שילוב של נתונים כאלה עם איכות הגיוס מעניק תמונה הוליסטית יותר.
רמה 5 – שילוב דאטה וניתוחים מתקדמיםהרמה המתקדמת ביותר משתמשת בכל הנתונים שנצברו בתהליך הגיוס ובעבודה כדי להבין מה באמת מנבא הצלחה. השילוב כולל:
ניתוחים כאלו מאפשרים לדייק את תהליך הגיוס: להדגיש שאלות יעילות, לאמן מראיינים, לשנות התערבויות בתהליך ולהוכיח את תרומת הגיוס לשיפור ביצועים.
תיאום ציפיות ו‑Realistic Job Previewאחד המסרים החשובים שעלו במהלך הוובינר היה הצורך בתיאום ציפיות ריאליסטי בין המועמד לתפקיד. לעיתים עובדים חדשים עוזבים מוקדם משום שהתפקיד בפועל שונה מההבטחות בתהליך הגיוס – למשל נדרש שיתוף פעולה נרחב למרות שהדגש הושם על עבודה עצמאית, או שהעבודה שגרתית יותר ממה שתואר. Realistic Job Preview הוא צעד שבו נותנים למועמד תמונה מדויקת של האתגרים והמשימות – דרך תיאור מפורט, סימולציה או שיחה כנה. גישה זו מאפשרת למועמדים להחליט בעצמם אם התפקיד מתאים להם ולנו לצמצם עזיבות מוקדמות.
גם כאשר התפקיד אינו דורש ניסיון או תעודה פורמלית, ניתן למדוד את איכות הגיוס. במקרה כזה שמים דגש על הערכת הכישורים וההתנהגויות הנדרשים ועל מדדים כמו ביצועי העבודה בפועל ושיעור ההישארות, ולא על ניסיון קודם.
תובנות לסיוםבסוף הוובינר שירן הבהירה כי מדידה של Quality of Hire איננה פרויקט חד‑פעמי אלא תהליך מתמשך. הצלחה מחייבת:
למי שמעוניינ/ת ללמוד עוד על מדידת Quality of Hire, מתודולוגיות מבוססות‑כישורים והטמעת כלי ראיונות מבוססי נתונים – ניתן ליצור קשר עם ד״ר שירן דנוך באמצעות:
שירן פתוחה לשאלות ומזמינה צוותי גיוס, משאבי אנוש ומנהלים המעוניינים לשפר את איכות הגיוס שלהם לפנות ולקבל מידע נוסף.
דמו – הדגמת הכלי Informed Decisions
https://youtu.be/h60yw4feQag?si=4Y3sbWqZoxmbKJaD
*לנהל גיוס זה באחריות שלך? אם מעניין אותך לשמוע על סדנת גיוס אסטרטגי, הסדנה החדשה והמושקעת שלי, עם הרצאות אורחות וכלים חדשניים לסמנכ"לי/ות מש"א ומנהלות/י גיוס, היא תתקיים ב 1+2/12. להרשמה עכשיו
הוובינר התקיים ב 28/10/2025, יום ה-753 למלחמה. 13 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
הנה סיכום מקיף ומובנה, לאחר שעברתי שוב על כל התמלול ודאגתי שכל החלקים קיבלו ביטוי:
רקע על נועה בראל ואור נולמן.נועה בראל – כ־13 שנים ב-HR. בוגרת מדעי ההתנהגות (בר-אילן) ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית (בן-גוריון). ניסיון באינטל (HRBP סטודנטיאלית), סטארטאפים בתחומי המדיה וה-Predictive Analytics לביטוח חיים, HRBP בפייבר. בשנתיים וחצי האחרונות ב-One Zero (הבנק הדיגיטלי בהובלת אמנון שעשוע), HRBP ובמקביל HRIS. מובילה אוטומציות, נגישות תהליכים וחדשנות HR, ובונה אייג’נטים תפעוליים לארגון.
אור נולמן – Talent Acquisition ב-Grip Security (סטארטאפ בתחום SaaS Security). אחראית על הגיוס בישראל, עם גיבוי צוות HR מצומצם. רקע: תואר ראשון במנהל עסקים ומשאבי אנוש (בן-גוריון), תפקידי HR וגיוס ב-Vicarius ו-Redefine (כולל התמודדות עם סגירת חברה). מגייסת מגוון רחב של תפקידים (פיתוח, עיצוב, דאטה, כספים ועוד). בנתה אייג’נט סורסינג ואף מכנה אותו “הקולגה/הסורסרית” שלה.
מה זה אייג’נטים ולמה הם שונים מצ’אט רגיל?נועה בראל: אייג’נט הוא “שכבה חכמה” מעל ה-LLM: לא רק שאלה-תשובה חד-פעמית, אלא ישות פעילה שמבצעת משימות, שואלת שאלות, מקבלת החלטות, מעדכנת סטטוסים ופועלת לאורך תהליך. יתרון גדול במשימות חוזרות וביישור-קו צוותי — כולם מקבלים שפה ותוצרים אחידים.
אור נולמן: האייג’נט הוא ה-Next Level של צ’אט. הוא “לומד אותך” דרך דיאלוג ופידבק מתמשך, מתחבר לממשקים חיצוניים ומבצע פעולות (פרסום, מיילים, זימונים). בפועל מרגיש כמו “עמית צוות” נוסף.
איך לשמור על עדכניות ואיכות – ומה תפקיד הביקורתיות?נועה בראל: העולמות והממשק משתנים תדיר. לא “שגר ושכח”: לחזור להגדרות האייג’נט, לבחון אם עדיין משרתות את המטרה, לעדכן ולשפר. קהילות לימוד AI עוזרות להישאר מעודכנים.
אור נולמן: לא להיות מוצפים; להתחיל מהבנה איפה הכאב/בזבוז הזמן. לפעמים הפתרון הוא אוטומציה פשוטה או אפילו שימוש בצ’אט/Deep Research — לא בהכרח אייג’נט.
עם איזה כלי עובדים ולמה?אור נולמן: הארגון עובד עם ChatGPT בתשלום (Agent Mode/Deep Research), בהלימה עם IT/אבטחת מידע/DevOps. לניסוחים טקסטואליים לעתים נוח להיעזר גם ב-Perplexity. העיקר: לבחור כלי שאושר ומותאם לארגון.
נועה בראל: בנתה את האייג’נטים ב-ChatGPT. ההמלצה: להתיישר עם הכלים והמדיניות של הארגון, ולבחור לפי צורך ולא לפי טרנד.
עברית או אנגלית – האם יש הבדל באיכות?נועה בראל: מקבלת תוצרים מצוינים גם בעברית וגם באנגלית — לא חווה מגבלה.
אור נולמן: לעיתים יש “הבלחות” ניסוחיות, לכן חשוב להגדיר בקרות ואישורים לפני שליחה/פרסום.
איך מתחילים בפועל? הגישה והצעדים הראשוניםנועה בראל: מתחילים מ־“מה היעד/מה מבזבז לי זמן”. אם מחליטים על אייג’נט — מגדירים בצ’אט קלט/פלט לכל שלב, תפקיד לאייג’נט (למשל “מנהל שיחה עם מנהלת מגייסת”), ודוגמאות זהב (מודעות/פוסטים מצוינים) כדי שיילמד את ה-Voice & Style. האייג’נט שואל שאלות, מציג סיכום ביניים, ורק אחר-כך מייצר תוצר בפורמט אחיד.
אור נולמן: לפרק את הצורך (למשל סורסינג): רשימת Must/יתרון/חלופה, מילות מפתח, חברות יעד/חברות פחות רלוונטיות וה-למה מאחוריהן, אזורי חיפוש. לתת פרופילים לדוגמה, לבקש חמש תוצאות ראשונות עם הסבר “למה זה מתאים”, ולדרוש מהאייג’נט לשאול שאלות אם חסר מידע. תמיד לתת פידבק מתמשך כדי שישתפר.
דוגמה 1 – אייג’נט לבניית תיאורי משרהנועה בראל: האייג’נט מנהל דיאלוג עם המנהלת המגייסת (בעברית/אנגלית), שואל שאלות עומק (שם תפקיד, צוות, מי האדם הנכון, “איך נראה היום-יום”) ומייצר מודעה בפורמט קבוע (About Us / Your Day-to-Day / Requirements). אפשר לבקש גם פוסט ל-LinkedIn וחומר ל”חבר מביא חבר”. העבודה: קיק-אוף קצר עם המנהל, הזנה לאייג’נט, קבלת טיוטה, אישור, ופרסום.
דוגמה 2 – אייג’נט סורסינג (איתור מועמדים)אור נולמן: האייג’נט סורק פלטפורמות (LinkedIn, GitHub, בלוגים) לפי קריטריונים, ומחזיר קישורים + נימוק התאמה. מתחילים מסט קטן (5 פרופילים), בודקים, נותנים פידבק מפורט על טוב/לא טוב ולמה — כך הוא מתחדד. הערות תפעול: ריצה עשויה לקחת מספר דקות; להשאיר מסך פעיל; ניתן להורות לו “ללא התחברות ל-LinkedIn” או לעבוד עם חיבור (אם מאשרים ומתחברים). לכל משרה – צ’אט/אייג’נט ייעודי כדי לשמר הקשר ולמידה.
דוגמה 3 – “רמזור” סטטוס גיוס שבועינועה בראל: איסוף אוטומטי של נתוני Pipeline מכל המשרות (CV Received / Phone Screen / ראיונות), יצוא לטבלה מסודרת ושיתוף קבוע. הגדרת ספי רמזור (למשל פחות משני מועמדים ב-Stage מסוים = אדום; תקיעות מעל X ימים = צהוב/אדום) מאפשרת שפה אחידה מול הנהלות וגיוס.
דוגמה 4 – צ’אט HR פנימי ואייג’נט “ספר נהלים”נועה בראל:
אור נולמן: לעבוד צמוד ל-IT/אבטחת מידע. להגדיר נקודות אישור חובה לפני שליחה/פרסום. אם יש התנגדויות (הרשאות LinkedIn, דרישת התחברות) — אפשר לנסח במפורש “חפש ללא התחברות”. לזכור שהכלים מציגים מקורות — להצליב ולבדוק.
נועה בראל: ביקורתיות מתמשכת: לחזור להגדרות, לעדכן ולשפר. לא לוותר אם בהתחלה פחות “מדויק”.
האם כל ארגון “חייב” אייג’נטים?נועה בראל: לא בהכרח. כן תמיד יש נקודות כבדות-זמן שאפשר לשפר — לפעמים בעזרת סוכן, ולפעמים באוטומציה/צ’אט פשוט. המפתח: להבין צורך אמיתי ולא לעשות “קופי-פייסט” כללי.
אור נולמן: להתחיל מהבעיה ולא מהפתרון. ייתכן שהפתרון בכלל קיים כבר במערכת שלכם, או שהוא אוטומציה בסיסית. להשתמש בצ’אטים עצמם כדי לגלות מה הכלי הנכון.
דמו ולוגיסטיקה של המפגששתיהן: לא נערך שיתוף מסך/דמו חי (הקלטה לפודקאסט, מגבלת זמן), אך הוצגו הדגמות קונספטואליות ב-Agent Mode של ChatGPT (כולל Deep Research). הודגש שאפשר לשמור צ’אט לכל משרה, ושאפשרויות חיבור ל-LinkedIn קיימות (כפוף להרשאות).
טיפים אחרונים ליישוםנועה בראל: התמדה — לא לוותר אם בהתחלה לא מדויק. לשמור על “קול” ושפה ארגונית ולבדוק שהתוצרים מייצגים אותך ואת הארגון.
אור נולמן: להשתמש בכלי כדי ללמוד “מה חדש היום”; לשלב AI בשגרה – מהשאלה הקטנה ועד מחקר מעמיק. לזכור שהאייג’נט הוא “עוד ידיים” — עם פידבק מתמשך הוא משתפר.
קהילות מומלצות:
.
קורסים על AI בגיוס ומשאבי אנוש:
אני שמחה להמליץ: קורסי AI למשאבי אנוש ושמחה להמליץ על הסדנאות של HRD:
מידע על סדנאות AI פרקטיות למנהלים, עובדים ולכלל הארגון: https://bit.ly/AI_HRD25
.
פרטי התקשרות עם אור נולמן ונועה בראל
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח בקרוב, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 22/10/2025, יום ה-747 למלחמה. 13 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
מי את מיכל הדי ומה הרקע של Nextchats?למה בכלל דיאלוג? מה ההבדל בין מונולוג לדיאלוג בתהליכי גיוס?
איזה אתגרים שאלון דיגיטלי פותר בתחילת התהליך / המשפך (funnel) ?
איך מכניסים אוטומציה בלי לאבד אנושיות?
להגיד שמדובר בבוט—כן או לא?
מהי "אוטומציה סלחנית/פתוחה" בפועל?
באילו נקודות בתהליך שווה להכניס בוט/שאלון?
איך מתאמים ראיונות בצורה אוטומטית ויעילה?
איך משלבים עם ATS ומסכמים אוטומטית?
מה ההמלצות לבניית שאלון סינון אפקטיבי?
לתקן תשובות—לאפשר או לא?
איך מפחיתים סיכון לפספס מועמד טוב (טעות בטא)?
האם וכיצד לשאול ציפיות שכר בשיח דיאלוגי?
אילו מדדי הצלחה למדוד ולאפטם?
צעדים ראשונים (“מחר בבוקר”) ליישום דיאלוג דיגיטלי
למי זה מתאים – קטנים וגדולים?
בונוס – רעיונות יישום מהירים
פרטי התקשרות עם מיכל הדי והצעה לצופים
מייל: michal@nextchats.com
אתר: nextchats.com
נייד: 050.8885508
קוד הנחה MORIT ייתן לכם חודש ראשון ללא תשלום
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח ב 28/10/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הכנס היה ב 15/9/2025, יום ה-710 למלחמה. 48 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
בתחילת ספטמבר התקיים הכנס הוירטואלי של קהילת HR-360 שעסק בגיוס, היה לי הכבוד להוביל את הפאנל בנושא של " תהליך גיוס שמתחיל ללא מגע יד אדם", ואירחתי בפאנל 2 מנהלות גיוס נהדרות:
שימוש באג'נט לאיתור מועמדים (סורסינג אוטומטי)
* אור משתמשת ביכולות *agent* בתוך ChatGPT כמעין "סורסרית נוספת".
* היא מזינה את האג'נט בפרטי המשרה והדגשים (מה חובה, מה Nice to have, אילו חברות או מקורות רלוונטיים).
* האג'נט סורק לינקדאין, GitHub, בלוגים ועוד, ומחזיר פרופילים רלוונטיים.
* היתרון: חיסכון עצום בזמן, הרחבת החיפוש, אך עם בקרה הדוקה – אור תמיד עוברת על התוצאות בעצמה, מחדדת, שולחת מחדש.
טיפ מרכזי: לא לתת לאוטומציה "להתפרע" מול מועמדים, אלא להתחיל בשלב החיפוש בלבד, ובשלב מאוחר יותר אולי להרחיב.
בניית קהילה שיווקית סביב תוכן מקצועי
תומר שבבו– מיקוד בגיוסי מסות לעמותה
תומר משתפת בתהליך של בניית קהילה שיווקית סביב תוכן מקצועי. שיתפנו את הנושא כאן כי יש פה שמירה על קשר לאורך זמן, בצורה דיגיטלית עם קבוצה גדולה של אנשים שהופכים למאגר מועמדים וגורמים מפנים "חבר מביא חבר".
* בעמותה הקימו קהילה של מטפלים והורים, שמקבלים הרצאות מקצועיות (עוד מתקופת מהקורונה).
* בהתחלה – 2,000 חברים, היום מעל 7,100 (!).
* ההרצאות הפכו לממותגות ומופצות באופן מסודר (ניוזלטרים, דפי נחיתה, הרשמות).
* במהלך ההרשמה להדרכות – הוסיפו אפשרות פשוטה: "מעוניינ/ת לקבל בהמשך הצעות עבודה?".
* כך נבנה מאגר איכותי של משתתפים/לומדים, שמכיר את העמותה לאורך זמן. בסקר בהמשך גילו שכ-70% מהמשתתפים הם מטפלים/ות ואנשי/נשות מקצוע.
טיפ מרכזי: יצירת ערך מקצועי אמיתי לקהילה שבסוף גם מייצרת מועמדים. לא למכור ישר עבודה, אלא קודם תוכן.
שאלון ממוקד במקום ראיונות טלפוניים סיזיפיים
* בעבר: מאות קורות חיים → שיחות טלפון אישיות עם כל מועמד (ימים פנויים, מיקום, תחילת עבודה וכו').
* הפתרון: שאלון פשוט בדף נחיתה, מבוסס צרכים מהשטח.
* מקצועות, זמינות, אזור גיאוגרפי, תחילת עבודה.
* לא חייבים לצרף קורות חיים מיד.
* מי שלא מתאים – מסנן את עצמו.
* התוצאה: ירידה דרמטית בכמות הקורות חיים הלא רלוונטיים, פחות עומס, מעבר מהיר יותר לשטח.
נתונים:
* 7% מהגיוסים בחצי שנה האחרונה הגיעו מקמפיין "תופרים לך משרה".
* 14% מקורות החיים נכנסו דרך הערוץ הזה.
* זו הייתה תוספת לערוצי הגיוס הרגילים – לא תחליף.
גם אור משתמשת בשאלונים לא רק כדי לפסול מועמדים, אלא גם כדי להעשיר מידע:
* שאלות טכניות (ניסיון בשפות/טכנולוגיות).
* שאלות פתוחות: מה משך אותך אלינו? חידה מקצועית.
* זה מאפשר "קורות חיים מועשרים" – תמונה מלאה יותר של המועמד.
טיפ מרכזי: שאלון לא חייב להיות רק "מסננת" – הוא יכול להוסיף צבע, עומק והיכרות אמיתית עם המועמד.
עקרונות משותפים
1. שמירה על איזון בין טכנולוגיה לאותנטיות: דגש על בקרה אישית, אותנטיות מול המועמדים, ולא "לזרוק עליהם רובוט".
2. חיסכון בעבודה ידנית - במקומות בהם יש חזרתיות (רפטטיביות) של פעולות
3. יצירת ערך מתמשך: תומר יצרה קהילה סביב תוכן מקצועי; אור מייצרת חוויה אישית גם בהודעות אוטומטיות
תיאום ראיונות ביומן – חיסכון זמן קריטי
אור נולמן
* אור חיברה את היומן האישי והיומנים של המנהלים למערכת הגיוס.
* המועמד מקבל לינק ישיר לקביעת זמן נוח לו (דרך המערכת או Calendly).
* היא הוסיפה למייל האוטומטי "נגיעה אישית" – תמונות אותנטיות של הצוות/החיות (באישור כמובן), כדי לשמור על חוויה חמה.
* התוצאה: חסכון משמעותי בפינג-פונג של תאומים, פחות "גוסטינג", ויכולת לנהל מאות מועמדים במקביל.
טיפ נוסף: תוסף בגוגל כרום -Olivia שמאפשר לשלוח וואטסאפ ישירות ממספר מבלי לשמור אותו – עוזר לשמור קשר מיידי עם מועמדים ולא לאבד אותם למתחרים.
להצטרפות לקהילת HR-360 והרצאות נוספות מהכנס
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח ב 21/10/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
מיכל נסרדישי היא מנהלת הגיוס של סלקום
קיימנו את הוובינר ב 5/8/2025, יום ה-669 למלחמה. 50 חטופים עדיין בעזה
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
רקע אישי ומסלול קריירה של מיכל נסרדישימיכל נסרדישי פועלת כבר 22 שנה בסלקום, כשאת רוב הקריירה שלה עשתה בתחום משאבי האנוש. היא התחילה כנציגת שירות והתקדמה דרך תחומי הרווחה, גיוס וניהול קריירה. כיום, היא מנהלת את תחום הגיוס ואת מרכז ניהול הקריירה של קבוצת סלקום, הכוללת גם את דינמיקה, גולן טלקום ואחרות.
מהו מרכז ניהול קריירה ולמה הוא הוקם?מיכל מתארת תפיסה חדשה בגיוס, בה לא רק ממלאים תקנים אלא רואים את הגיוס ככלי לפיתוח קריירה לעובדים הקיימים. במקום "גיוס מבחוץ פנימה", המיקוד עבר ל"מיצוי הפוטנציאל הקיים בפנים" – הפיכת צוות הגיוס למרכז ניהול קריירה שדואג גם לעובדים שכבר נמצאים בארגון.
המהלך הזה נולד מהבנה שדור העובדים כיום לא מחפש להישאר לאורך זמן באותו תפקיד, ושכדי לשמר עובדים איכותיים, הארגון צריך להציע להם מסלולי צמיחה פנימיים ברורים ומותאמים.
איך נוצר השינוי – מה"למה לא" ל"למה כן"השינוי החל בגישה עצמה: לא לשפוט מועמדים רק לפי מה שאין להם, אלא לזהות מה כן יש בהם – אילו כישורים קיימים, ואילו הזדמנויות כן יכולות להתאים. הגישה הזו השפיעה על כל תהליך ההשמה, האיתור והגיוס.
מיפוי הארגון והעובדיםצוות הגיוס ביצע מיפוי כפול:
יוזמה שמתקיימת אחת לרבעון ומאפשרת לכל עובד:
המענה היה מיידי וגדול, והצוות נדרש להיערך בהתאם. בסוף כל יום כזה נוצרות השמות חדשות ומדויקות יותר.
מיכל שיתפה בקובץ שאלון לעובדים לפני הפגישה ביום הפתוח
לגעת באופקתוכנית המאפשרת לעובדים בשלב הלימודים או שסיימו לימודים להתנסות בפועל בתפקידים (כגון: אנליסט, שיווק, ניהול מוצר) לתקופה של כ-20 שעות, בליווי מנהל/ת קולט/ת.
מטרות:
הצוות הוכשר לעבור מחשיבה של "סגירת תקנים" לתפיסה של "ליווי קריירה". הושקעו סדנאות, למידת כלים להכוונה תעסוקתית, והעמקה בניתוח כישורים.
מענה שוטף בין הרבעוניםבין הימים הפתוחים – מתקיימים תהליכים נקודתיים לפי צורך:
המנהלים הוכשרו:
מיכל מסכמת:
הערה של מורית רוזן: המודל של סלקום מדגים חשיבה אסטרטגית, מבוססת תהליך, שממקמת את העובד במרכז, ומוכיחה את עצמה גם בגיוס, גם בשימור וגם בפיתוח ארגוני אמיתי.
חלק מהתגובות בסוף השיחה:טלפון: 052-890-7834
לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/michal-nasardishi-b857171ba/
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות/י גיוס, סמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 14/9/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
עורכת דין מרי ציון, מומחית ליחסי עבודה עם למעלה מ-15 שנות ניסיון, מלווה מעסיקים ועובדים בכל סוגיות משפט העבודהם
קיימנו את הוובינר ב 12/6/2025, יום ה-615 למלחמה. 53 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
עו"ד מרי ציון – רקע מקצועיעו"ד מרי ציון היא עורכת דין המתמחה בדיני עבודה כבר קרוב ל-20 שנה. לאחר שניהלה מחלקת דיני עבודה באחד המשרדים הגדולים, יצאה לעצמאות. השכלתה כוללת מדעי התנהגות, משפטים, ייעוץ ארגוני וקואוצ'ינג. היא מגדירה עצמה כמומחית ליחסי עבודה ולא רק לדיני עבודה, ומדגישה את הגישה ההוליסטית שלה. מרי מלמדת דיני עבודה למשאבי אנוש כחלק מקהילת HR4HR, בונה הדרכות פרטיות לארגונים, ומשמשת כבודקת חיצונית בתלונות של התרדה מינית והתאמרות.
השינויים בחוק הגנת הפרטיותחוק הגנת הפרטיות בישראל מ-1981 היה מיושן וחסר "שיניים". ב-2017 הותקנו תקנות ראשונות שנכנסו לתוקף ב-2018, ובאוגוסט 2024 עבר תיקון 13 שייכנס לתוקף ב-20 באוגוסט 2025. השינויים המרכזיים: הגדרת סמכויות הרשות להגנת הפרטיות כרשות עצמאית וחזקה עם סמכויות חקירה ובירור, קביעת עיצומים כספיים, חובה למנות ממונה הגנת מידע (DPO) בארגונים מסוימים, ביטול חובת רישום מאגרים והחלפתה בהודעה.
ההשפעה על תחום הגיוס ומשאבי אנושחובות הגילוי המוגברות כלפי מועמדים כוללות: הסבר אם המידע חובה או רשות, הבהרת המטרה לקבלת המידע, פירוט באיזה מאגר המידע נשמר, מי מנהל אותו, אם המידע עובר לצדדים שלישיים, ומה התוצאות של סירוב למסור מידע. עיקרון הצמידות למטרה הוא מרכזי – שימוש במידע רק למטרה שלשמה נאסף. זה מסבך במיוחד את הטיפול במידע של מועמדים שהופכים לעובדים.
צעדים מיידיים שחברות צריכות לנקוטחברות צריכות לשבת עם עורך דין ולעבור על החוק, לבצע מיפוי וסקר של המאגרים הקיימים, לבדוק אם נדרש למנות ממונה הגנת מידע, ולנסח הודעה למועמדים בעת קבלת מידע. חשוב לוודא שמאגרי הגיוס לא "נפלו בין הכיסאות" בתהליך המיפוי הארגוני. אפילו שימוש במערכות ספקים חיצוניים או תיבת מייל כמאגר מידע לא פותר את האחריות.
הבינה המלאכותית ותחום הגיוסAI יכולה לעזור באוטומציה ויעול תהליכים, אך יש בה אתגרים וסכנות. הבעיה הגדולה ביותר היא הטיות, כפי שנראה בגוגל טרנסלייט או בתמונות שמייצרת AI. הטיות אלו יכולות להיות מגדריות, גזעיות או תוצאה של באגים בפיתוח. חשוב לשאול איך האלגוריתם עובד, לדרוש הסברים להחלטות, לשמור על גורם אנושי כסמכות מקליטת, ולבצע בקרה תקופתית.
הקלטה ותמלול בתהליכי גיוסהחוק הבסיסי לא השתנה – מותר להקליט שיחה שאנחנו חלק ממנה. מקובל להודיע ולבקש אישור להקלטה, ורוב האנשים מקבלים זאת כנורמה. אם ההקלטה נשמרת לזמן ארוך, זה צריך להיכלל בהודעה למועמד, כולל פרטי זמן השמירה ומועד המחיקה.
שקיפות מול פרטיות – ההריון והמילואיםאין חובה על מועמדת להגיד שהיא בהריון, כפי שקבע בית הדין. המבחן היחיד הוא רלוונטיות לתפקיד. אם זה תפקיד זמני של תשעה חודשים והמועמדת בהריון, זה יכול להיות רלוונטי. אסור לצפות לשקיפות במידע שהמועמד לא חייב לחלוק, ושהחוק מגן עליו. המעסיק לא יכול לגלגל את האחריות על הספק הטכנולוגי – האחריות נשארת שלו.
כתיבת מודעות גיוס בהיבט מגדריעדיף לכתוב בנוסח רב-מגדרי, ואם חייבים אז עדיף סלש (/) מאשר כוכבית עם הערה למטה. חשוב לשים לב לתוכן כולו של המודעה – אם יש מאפיינים שמזוהים עם מגדר מסוים (כמו "דורש כוח פיזי"), הכוכבית לא תועיל. ברגע שלומדים כתיבה רב-מגדרית, זה הופך להיות קל יותר.
עצות נוספות למניעת חשיפה משפטיתחשוב לשכלל מיומנויות ראיון שיטתיות כדי למנוע שאלות ספונטניות מפלות. תמיד לזכור את מבחן הרלוונטיות לתפקיד. אם יש ספק בשאלה מפלה, לשים את הסיבה לשאלה בגוף השאלה עצמה. להיות בעלים על התהליך בכל הממשקים עם מחלקות אחרות (IT, משפטי) כדי שמאגרי המידע שלכם לא ייפלו בין הכיסאות.
ליצירת קשר עם עו"ד מרי ציון*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס / סמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 14/9/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
באחת התקופות הקשות ביותר לגיוס, אחרי 608 ימי מלחמה, שיחה פתוחה עם מורית רוזן על אתגרי הגיוס
קיימנו את הוובינר ב 5/6/2025, יום ה-608 למלחמה. 57 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
איזה כלי AI יכול לעזור בגיוס מוצלח?AI זה עולם שלם – כמו לשאול איך מחשבים יכולים לעזור לגיוס. יש שתי קטגוריות עיקריות:
כלים קיימים שכבר ברשותכם:
2.מערכות חיצוניות חדשות:
AI מתבסס על Large Language Model ו-Generative AI שיכול ליצור דברים חדשים. מעבר לכלים כמו ChatGPT וכלים ג'נריים אחרים, יש כלים מותאמים לגיוס שאפשר להטמיע. כדי לבדוק איזה כלים רלוונטיים תתחילו בשאלה הראשונה: איזה דברים אנחנו עושים באופן רפטטיבי שאפשר להפוך לאוטומטיים?
דוגמאות מעשיות לשימוש:
לפי מחקר של World Economic Forum – יעלמו כ-70 מיליון משרות אבל ייווצרו כ-90 מיליון משרות חדשות. כלומר, בסך הכל יהיו יותר משרות.
איך ללמד בוט לא להיות מוטה?העיקרון: לא להזין אותו במידע מוטה
דוגמה מפורטת מהספר "The Algorithm": חברה זרקה לבוט את כל קורות החיים של העובדים הקיימים (רובם גברים), ואמרו "תביא עוד כאלה". כשהגיעה אישה עם "Women's Basketball" בקו"ח, הבוט דירג אותה נמוך יותר כי לגברים בארגון לא היה את המילה "Women's".
פתרונות להטיות:המלצת ספר: "The Algorithm" – ספר מקיף על הטיות בתהליכי גיוס ומיון https://www.amazon.com/Algorithm-Decides-Hired-Monitored-Promoted/dp/0306827344
איך להתמודד עם תנאים מאתגרים (שכר נמוך/מיקום פריפריאלי)?אסטרטגיות מעשיות:
הרחבת פרופילים:
דוגמאות מוצלחות:
כשמתקיימים שלושת התנאים הבאים:
העיקרון הבסיסי: שכר נמוך הוא יחסי – צריך להבין עבור מי השכר הזה לא יהיה נמוך
אסטרטגיות:
המסר: במקום לנסות לשכנע, חפשו פרופילים שעבורם השכר עדיין רלוונטי ותחרותי.
איך לגייס לתפקידים ספציפיים (חשמלאים, עובדי חנויות, firmware וכו')?התחילו בדיבור עם אנשים שעושים את התפקיד
איפה למצוא קהילות אמיתיות:
אסטרטגיות יצירתיות:
אירועי גיוס:
עובד מביא חבר:
לסטארט-אפים קטנים:
כן! השוק קשה מאוד:
לא הגיוני! גם עם כלי AI, אנשים צריכים לתת הודעה מראש (30 יום), אז זה פשוט לא אפשרי. אפשר לייעל תהליכים, אבל 25 יום זה לא ריאלי.
מה הם KPIs מומלצים לגיוס?KPI- key performance indicators. יש 4 סוגי מדדים עיקריים:
1. מדדי עלויות:
2. מדדי אפקטיביות:
3. מדדי איכות (הכי חשוב וקשה):
4. מדדי זמן:
כלים מומלצים לדוחות:
עיקרון בסיסי: האחריות היא של הארגון כולו, לא רק של הגיוס. אסטרטגיית הארגון המגייס.
סיפרתי על תנובה שהלוגו שלהם בגיוס הוא "תנובה מגייסת"
אסטרטגיה מקיפה:
דוגמה מוצלחת מבית החולים שיבא: (מיטל ביטון אזולאי מנהלת הגיוס)
המסר:
יש פה עבודת שטח מחקרית ותפעולית שהיא לא בידיים של הגיוס, אלא בחיבור בין הגיוס ואנשי המקצוע, שהגיוס צריך לתכנן, להניע ולהוביל.
מה מותר ואסור בגיוס אנשים עם מוגבלות?החוק: ארגון חייב לעשות "מאמץ סביר" להתאים את סביבת העבודה
מה צריך לדעת:
1. החלק הפרסומי:
2. שאלות לראיון התנהגותי/מצבי:
3. תהליך המיון שלפני הראיון:
כלים לסינון מוקדם:
מתחילים מלמעלה. מההנהלה. מנכ"ל/מנכ"לית חייבים להוביל
זה מתחיל בהסבר על המצב:
דוגמאות להשראה:
עקרונות חבר מביא חבר מוצלח:
עקרונות בסיסיים:
יחס לחברים:
המסר המנהיגותי:
המנכ"ל אומר: "כמו שחשוב לי בטיחות והצלחה עסקית, חשוב לי גיוס – ולפעמים אפילו קודם כל"
היבטים חוקיים – הקלטת ראיונות:מה מותר:
המלצה: מומלץ להגיד שמקליטים למען האתיקה והנוחות
וובינר עתידי: ב 12/6 וובינר עם עורכת דין מרי ציון על חוק הגנת הפרטיות והקלטות
משאבים נוספים של מורית:נייד / וואטסאפ: 054-2424707
מייל: morit@morit.co.il
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי לסמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 13/5/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
ד"ר קרן צוק, מובילת דעה, יועצת ומרצה בנושא של מנהיגות מודעת. היא המייסדת של Wisdom To Lead ומביאה מעל 20 שנות ניסיון בהנחיית צוותי ניהול בכירים למימוש מלא של הפוטנציאל שלהם
קיימנו את הוובינר ב 27/4/2025, יום ה-569 למלחמה. 59 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על קרן צוק
ד"ר קרן צוק הינה יועצת ארגונית שהתחילה את דרכה בביצוע אבחונים בארגונים ולאחר מכן פיתוח הנהלות בעבודה אישית ובעבודה עם צוותי הנהלה. היא ערכה דוקטורט בחברת הייטק, שבו בדקה מהו תפקיד המנהיגים בימינו להנהיג ארגונים מצליחים בעולם העסקי, תוך ריתום עובדים ממקום של משמעות ומוטיבציה פנימית, ומצאה שנושא המודעות והמיינדפולנס הוא מאפיין קרדינלי בהנהגה אפקטיבית.
שירותיה כיום
כיום קרן המייסדת של חברת ייעוץ בשם "wisdom to lead". היא מלמדת באקדמיה (בלהב, באוניברסיטת תל אביב, ובעבר ב-IDC ו PolyU בהונג קונג) ועובדת עם הנהלות ומנהלים להגברת המודעות. היא פיתחה קורס בשם "Conscious Leadership" – קורס טרנספורמטיבי שבו מנהלים עוברים תהליך להגביר את יכולת ההנהגה ממקום קשוב יותר. קרן עובדת עם הנהלות להגברת המודעות העצמית והצוותית, מובילה אוף-סייטים וריטריטים להנהלות, ומפעילה קבוצות מאסטר מיינד שבהן אנשים יוצרים מרחב של חשיבה משותפת לפתרון דילמות
מהי מנהיגות מודעת ומודעות?
מנהיגות מודעת קשורה לעולם שלנו היום – עולם של אי-ודאות, מורכבות והשתנות מתמדת. במציאות כזו, עלינו להתמודד עם "The Wandering Mind" או "Monkey Mind" – מצב שבו המוח שלנו תמיד במחשבות, מהרהר בעבר או בעתיד במקום להתמקד בהווה. מחקר מהרווארד מצא ש-47% מהזמן אנחנו במחשבות ולא ברגע הנוכחי.
מודעות היא היכולת לנהל את העולם הפנימי שלנו – ניהול המחשבות, הרגשות והזמן. זה מאפשר ליצור רווח בין גירוי לתגובה, ובכך לבחור כיצד להגיב ולא להיות מופעלים באופן אוטומטי על ידי רגשות וטריגרים. כשאנחנו קשובים לחוויה הפנימית, לתחושות ולרגשות, אנחנו יכולים לתת להם מקום, להבין אותם ולבחור כיצד להגיב באופן מושכל.
לפי קרן, יש שלושה מאפיינים למנהיגות מודעת:
השינוי בתפיסת המנהיגות לאורך השנים
קרן מתארת כיצד תפיסת המנהיגות השתנתה לאורך הזמן. בעבר, מנהיגות הייתה היררכית – "אני המנהל, תעשו מה שאני אומר", עם תקשורת חד-סטרית ומוטיבציה חיצונית. כיום, עם כניסת דורות חדשים לשוק העבודה (דור Y וZ), התפיסה משתנה לכיוון של יצירת יחסי אמון ושותפות, חיפוש משמעות, ותקשורת דו-כיוונית. העובדים החדשים מחפשים משמעות, איזון בין עבודה לחיים האישיים, ואפשרות ליצור אימפקט.
מהי ההזמנה לאי-ידיעה?
האי-ידיעה היא חלק בלתי נפרד מהמציאות המורכבת שלנו. אנחנו לא יכולים לדעת הכל, ובמיוחד בתקופה של שינויים מהירים ואי-ודאות. ככל שיש לנו יותר מודעות וחיבור לסנטר הפנימי שלנו, כך אנחנו יכולים להתמודד טוב יותר עם אי-הוודאות ולקבל החלטות יותר מודעות.
ההזמנה לאי-ידיעה היא הנכונות לעצור, להיות בתהליך, להחזיק מתחים, ולא לרוץ למצוא פתרונות מהירים רק כדי להימנע מאי-נוחות. כשאנחנו מוכנים להיות ב"לא לדעת", אנחנו יכולים לפתוח מרחב לדיאלוג ולשיח שמוביל לפתרונות יצירתיים ומדויקים יותר.
הפרדוקס של עצירה בעולם מהיר
קרן מדברת על הפרדוקס שלעתים כדי להתקדם מהר יותר, דווקא צריך לעצור. במציאות שבה כולם רוצים תוצאות מהירות ("אתמול"), יש מתח בין הרצון לרוץ קדימה לבין הצורך לעצור ולשאול שאלות. הפרדוקס הוא שדווקא העצירה יכולה לקצר תהליכים בהמשך, כי היא מאפשרת דיוק והבנה עמוקה יותר. במקום לרוץ בכיוון לא נכון ולבזבז זמן, הקדשת חצי שעה לדיוק התהליך יכולה לחסוך זמן רב בהמשך.
איך מגשרים בין קהילה נשית (ברובה) של גיוס לקהילה גברית (ברובה) של מנהלים?
קרן מזהה שהעולם מתקדם לכיוון של מנהיגות יותר "נשית" – כלומר, מנהיגות המחוברת לאיכויות כמו הקשבה, אמפתיה וחמלה. חשוב להבין שזה לא קשור בהכרח למגדר, אלא לאיכויות שכל אדם יכול לפתח בתוכו.
כשצוותי גיוס (שרובם נשים) עובדים מול מנהלים (שרובם גברים), יש אתגר מובנה בתקשורת, במיוחד כשצריך להביא נקודת מבט שונה. קרן מציעה גישה של תקשורת מקרבת:
קרן מדגישה שעם חוויה רגשית אי אפשר להתווכח, ולכן שיתוף בתחושות ואינטואיציות יכול לפתוח דלת לשיח פורה יותר.
התמודדות עם מנהלים שקשה להם עם שיח רגשי
שאלה מהקהל – איך להתמודד עם מנהלים שמגיבים בציניות לשיח יותר רגשי או כשמגייסת נתפסת כ"יותר מדי רגישה". קרן מסבירה שזה תהליך ולא שינוי מיידי. היא ממליצה:
איך לנהוג כשלא מרגישים בנוח עם החלטות או תהליכים בארגון?
קרן מדגישה את חשיבות הקשבה לאינטואיציה ולתחושות הבטן. היא מביאה דוגמה ממקרה שבו מגייסת הרגישה שמשהו לא מסתדר עם מועמדת, למרות שהיא ענתה על כל הדרישות. המגייסת הקשיבה לתחושה הזו, הזמינה את המועמדת לשיחה נוספת ובסופו של דבר המועמדת הודתה שהיא בכלל לא רוצה את התפקיד, אלא הוריה לחצו עליה.
קרן גם שיתפה סיפור אישי על ראיון שניהלה, שבו הרגישה שמשהו לא מסתדר למרות שהמועמדים היו נחמדים. היא התעקשה לתת מקום לתחושה, ובסופו של דבר המועמדים הודו שהסתירו מידע חשוב.
כשמרגישים שמשהו לא מדויק או לא ברור, קרן ממליצה:
התמודדות עם מצבים של חוסר ניסיון או מידע
מורית שיתפה סיטואציה נפוצה בה מגייסת חדשה מתבקשת לרוץ עם תפקיד חדש לגיוס מבלי שיש לה מספיק ידע על התפקיד, הארגון או המנהל. קרן ממליצה למצוא את האיזון – לא רק לשאול שאלות בלי להתקדם (מה שייתפס כחוסר מקצועיות), אבל גם לא לרוץ קדימה בלי הבנה מעמיקה (מה שיוביל לגיוס לא מדויק).
היא מדגישה שזה דורש אומץ להגיד: "אני מבינה את הציפייה ואת הדחיפות, אבל אני צריכה עוד מידע כדי לדייק את התהליך". זה דורש:
מה מנהלת גיוס יכולה לעשות כדי לחזק את הצוות שלה?
קרן ממליצה ליצור מרחב דיאלוג בתוך צוות הגיוס, למשל פגישות קבועות שבהן כל פעם מגייסת אחרת מציגה דילמה ומקבלת התייחסות ורעיונות מהצוות. זה מאפשר:
קרן מדגישה שהעולם משתנה כל כך מהר שאף אחד לא יכול לדעת הכל, ויש כוח גדול ביכולת לומר "אני לא יודע/ת" ולבקש עזרה.
כוחו של השקט כמנוף להעמקה
מורית וקרן דנו על חשיבות השקט והשתיקה כמרכיב בתקשורת אפקטיבית. קרן מספרת איך בראיון עם מועמדים, החזיקה את השתיקה גם כשהרגישה שיש משהו שלא נאמר. השתיקה הזו אפשרה למועמדים בסופו של דבר לשתף במידע חשוב.
הן ממליצות להחזיק מרחב של שקט גם בתוך ראיונות – לשאול שאלה, ואם המועמד מתקשה, לומר "קח את הזמן" ולשתוק. השקט מייצר מרחב שמאפשר למשהו חדש להיכנס. זה דורש תרגול כי לרבים יש קושי להיות בשקט.
האם אפשר להיות מודע ב-100%?
שאלה מהקהל- האם במציאות המטורפת של ימינו אפשר להיות מודע ב-100%. קרן מבהירה שמודעות היא תהליך מתמשך ולא נקודת סיום. אנחנו מחדדים את עצמנו בכל פעם מחדש. היא מדגישה שככל שהמציאות יותר מורכבת ומטורפת, יש יותר צורך במודעות והקשבה פנימית כדי לא להיסחף בכאוס החיצוני.
טיפים לפיתוח מודעות עצמית ואומץ להתמודד עם מנהלים
כדי לפתח מודעות עצמית, קרן ממליצה:
קרן מסכמת שככל שנכבד את עצמנו, את הגבולות שלנו ואת האינטואיציה שלנו, כך נוכל להביא את הערך המוסף שלנו בצורה טובה יותר לארגון ולתהליכי הגיוס.
ליצירת קשר עם ד"ר קרן צוק: Wisdom to Lead
https://wisdomtolead.co/ האתר של Wisdom to Lead
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי לסמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 13/5/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
אייל בר-עוז הוא המנכ"ל והיזם של Webiz, חברת Outstaffing גלובלית
קיימנו את הוובינר ב 23/4/2025, יום ה-565 למלחמה. 59 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
סיכום שיחה עם אייל בר-עוז רקע על אייל בר-עוזאייל התחיל את הקריירה שלו בסוף שנות ה-90, כשהגיע מתחום האומנות (מכירות של ציור ופיסול). דרך חיפושים באינטרנט חווה הצלחה במסחר אלקטרוני, כשמצא ומכר ציור של האמן משה קסטל. ההצלחה הזו הובילה אותו ללמוד פיתוח ועיצוב מוצר. הוא הקים חברה לבניית אתרים, ומשם התפתח לעולם ה-e-commerce בישראל, ארה"ב ואירופה. החברה שלו עבדה עם אלפי אפיליאטים ברחבי העולם, והגיעה למחזור של מעל 100 מיליון דולר בעשור (2000-2010). לאחר מכן, התחיל להשקיע בחברות וחיפש פתרונות לגיוס מפתחים במחירים יותר אטרקטיביים. הוא הקים בקייב את חברת Webiz, שעברה בהמשך לגאורגיה, ושם ממוקם היום (וב-7 שנים האחרונות), מציע שירותי אאוטסטאפינג בעיקר לחברות ישראליות.
מה עושים בווביז Webizווביז מתמחה ב-OutStaffing – גיוס, העסקה וניהול של צוותי פיתוח ודיגיטל במדינות שונות, בעיקר בגיאורגיה, עבור חברות ישראליות ובינלאומיות. החברה מספקת את כל התשתית הלוגיסטית, המשפטית והאדמיניסטרטיבית להעסקת עובדים מרחוק, תוך שמירה על שקיפות מלאה מול הלקוח. לקוחות החברה כוללים ארגונים כמו איתורו, פלייטיקה, פאנבוקס, קולטורה, ו-888. היום ווביז פועלת במספר מדינות מעבר לגיאורגיה, כולל ארמניה, אזרבייג'ן ופולין.
מה זה Outstaffing לעומת Outsourcing?OutStaffing הוא מודל בו חברה מקימה צוות עבור לקוח, כאשר הלקוח מכיר את הצוות, יודע מי האנשים ומה השכר שלהם, והכל מאוד שקוף. הלקוח מנהל את הצוות ברמה המקצועית, ואילו ספק ה-OutStaffing (כמו Webiz) מנהל את הצוות ברמת ה-HR, רווחת העובדים, אירועי קהילה וכדומה.
לעומת זאת, Outsourcing הוא יותר פרויקטלי – הלקוח מגדיר פרויקט, מקבל הערכת עלות, והספק מקים צוות ומבצע את הפרויקט, כאשר הלקוח לא בהכרח מכיר את הצוות או יודע מי מבצע את העבודה.
ב-OutStaffing קיימת גם אופציית "Buy-out" – הלקוח יכול להחליט יום אחד להעביר את הצוות תחת החברה שלו באופן ישיר, דבר שבדרך כלל פחות אפשרי ב-Outsourcing.
היתרונות במודל של להיעזר בגוף חיצוני שמעסיק עבורי את העובדים בחו"להמודל מתאים לכל תפקיד שיכול לעבוד מרחוק, לא רק תפקידים טכנולוגיים. זה כולל:
המודל מתאים לחברות המעוניינות בגמישות, שלא בהכרח רוצות להעסיק עובדים על תקן קבוע, לחברות המחפשות חיסכון בעלויות, ולחברות המחפשות פתרון לאתגרי גיוס בישראל.
האם כדאי לעשות זאת לבד או דרך חברת Outstaffing?אייל מסביר שלחברות עם פחות מ-50 עובדים בחו"ל, אין סיבה לעשות את זה לבד. היתרונות של עבודה עם חברת Outstaffing:
גם אם חברה תגייס לבד בגיאורגיה, העלות כנראה לא תהיה נמוכה יותר מאשר דרך חברת Outstaffing, כולל העמלה שלהם.
התנגדויות נפוצות לגיוס עובדים מחו"לאייל טען שאין פה באמת "בריחת מוחות", אלא סיוע לחברות ישראליות לצמוח מהר יותר. לדבריו, הדבר מאפשר לישראלים להיות מנהלים טובים יותר ולפתח כישורי ניהול חדשים של צוותים מרחוק. בנוסף, השימוש בצוותים מחו"ל מאפשר לחברות סטארט-אפ להגיע ל-MVP או POC בתקציב מוגבל.
יתרונות מיוחדים של גיאורגיה בהעסקת עובדיםאייל מדגיש את היתרונות של גיאורגיה ספציפית:
אייל מדגיש שהלקוחות מעורבים מאוד בתהליכי הגיוס. הצוות של Webiz:
גורמים מרכזיים שיש לבדוק:
האזורים הפופולריים ביותר לחברות ישראליות:
אייל מציין שיש גם פעילות במזרח (פיליפינים, תאילנד) ובדרום אמריקה, אך אלו פחות רלוונטיים לחברות ישראליות בשל הבדלי זמן גדולים, קשיי תקשורת ועלויות טיסה גבוהות.
טיפים למגייסות, מגייסים ולארגוניםטיפים עיקריים:
אייל הדגיש את חשיבות הראייה הרוחבית ואת היתרונות האישיים והמקצועיים של התפתחות בתחום הגלובלי, כולל שיפור באנגלית, הרחבת האופקים התרבותיים והגדלת ארגז הכלים המקצועי.
ליצירת קשר עם אייל בר עוז ווביז:אייל בר-עוז: 054-213-1301 (לוואטסאפ)
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי לסמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 13/5/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור*
איך כלי בינה מלאכותית משנים את תהליכי האבחון בגיוס ובניוד. מורית מארחת את דלית ברושדלית ברוש המנכ"לית ומייסדת שותפה של Glimpse
קיימנו את הוובינר ב 2/4/2025, יום ה-544 למלחמה. 59 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
סיכום שיחה עם דלית ברושרקע על דלית ברוש ועל Glimpse
דלית ברוש החלה את דרכה המקצועית בעולם ה-Corporate ובאינטל, שם מילאה תפקידים שונים בתחום משאבי אנוש, כולל HR Business, Relocation ו-Comp & Benefits. מאוחר יותר הגיעה לתחום הגיוס, בו התאהבה והמשיכה להתפתח. במהלך השנים ניהלה את הגיוס בישראל, אימיה, וכן תפקידים גלובליים. בתפקידה האחרון באינטל הובילה ארגון גלובלי שהיה אמון על חדשנות בעולמות הטאלנט, שם פיתחו והטמיעו פתרונות למגוון אתגרים בתחום, כמו פיפליינינג פרואקטיבי של טאלנט, מיתוג מעסיק, חוויית מועמד וניוד פנימי. בשנת 2020 עזבה את אינטל ועברה לצד הפתרונות בתחום ה-HR Tech.
בגלימפס (Glimpse), הסטארט-אפ שהקימה, דלית והצוות שלה מאפשרים מדידה אמפירית של יכולות אישיותיות כמו התמדה, התמודדות עם שינויים פתאומיים, הסתגלות ותסכול באמצעות משחק אונליין, ולא דרך שאלונים. המעבר מדיווח עצמי למדידת ביצוע הוא משמעותי ומאפשר להגיע למדדים אמפיריים, יציבים, לא מוטים, שמנבאים במיוחד התנהגות בתנאי עומס, לחץ זמן, קונפליקט בסדרי עדיפויות ועומס קוגניטיבי. החלק השני של הפתרון משתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית שממדלים הצלחות ארגוניות ויוצרים מעין "בלופרינט" של מה שנדרש כדי להצליח בתפקיד מסוים בארגון ספציפי. הפלטפורמה מאפשרת למקבלי החלטות לבחון כל מועמד אל מול המודל ולראות למי יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר. החזון של גלימפס הוא לעזור לארגונים לקבל החלטות טאלנט שממקסמות את הצלחת הפרט, מתוך ההבנה שכאשר העובד מצליח, גם הארגון מצליח.
כיצד מנהלים בארגונים מקבלים החלטות גיוס באופן טבעי?דלית מסבירה שמנהלים מנסים לאחד בין שני דברים: מה הארגון צריך ומי האדם שמולם. הם יוצרים לעצמם פונקציית מטרה ומגדירים קריטריונים, אך פונקציית המטרה הזו לרוב אינה מדויקת, לא מעודכנת ומאוד סובייקטיבית. גם כאשר שני מנהלים באותו ארגון מגייסים לאותו תפקיד, תפיסתם לגבי המועמד האידיאלי עשויה להיות שונה.
המנהלים לעתים קרובות מסתמכים על "מדורת שבט ארגונית" – כללי אצבע כמו "אצלנו, כדי לנהל חייבים לפחות חמש שנות ניסיון בשיווק". הם נשענים על תיאורי תפקיד ישנים ומנסים לשפר אותם, כיום לעתים בעזרת כלי AI כמו ChatGPT, אך זה לא בהכרח הופך את התיאור למדויק יותר עבור צרכי הארגון.
במקביל, המועמדים מנסים להציג את עצמם בצורה הטובה ביותר, ועכשיו גם הם משתמשים ב-AI כדי לשפר את קורות החיים ולהתאים אותם למשרה המבוקשת. כך נוצר מצב שבו שני הצדדים משתמשים בבינה מלאכותית כדי ליצור התאמה מלאכותית.
בנוסף, ארגונים נוטים להתמקד במדידת ידע (כמו מוסד לימודים וניסיון) כי זה קל יותר למדוד, במקום לבחון פוטנציאל. הם מסתכלים בעיקר על מה האדם עשה בעבר ולא על יכולותיו העתידיות.
מהן הסכנות בתהליכי גיוס מסורתיים?ישנם שני סוגים עיקריים של טעויות בגיוס:
פוטנציאל הוא אפשרות או יכולת שטרם מומשה – מה אדם מסוגל לעשות, ולא רק מה כבר עשה בעבר. האתגר הוא למצוא דרך אמפירית שתשמש כסימולציה למצבי אמת. דרך אמפירית טובה צריכה:
זיהוי פוטנציאל חשוב במיוחד עבור ג'וניורים, מועמדים בתחילת דרכם, או בהסבות מקצועיות וניודים פנימיים. בגלימפס, ההתמקדות היא במדידת "תפקודים ניהוליים" – תהליכים מוחיים שעוזרים לווסת תהליכי קבלת החלטות, השגת יעדים, תיעדוף והתמודדות עם תסכול, באמצעות משחקים מקוונים שמודדים התנהגות ולא הצהרות.
כיצד כלי בינה מלאכותית משנים את תהליכי המיון?כלי AI מאפשרים ליצור "בלופרינט" מדויק יותר של הצלחה בתפקיד. בגלימפס, ההתמקדות היא בזיהוי מאפייני העובדים המצליחים ביותר בארגון (למשל, 20 אנשי המכירות הטובים ביותר על פי מדדים אמפיריים כמו הכנסות וקצב סגירת עסקאות), ואז יצירת מודל שמזהה מועמדים שהם בעלי הרכב דומה של היכולות והתכונות שנמצאו כמנבאות הצלחה.
חשוב להימנע מהסתמכות על מאפיינים שאינם מנבאי עתיד אלא רק מעידים על העבר (כמו מוסד לימודים או ממוצע ציונים). כמו כן, כדאי להיזהר מהסתמכות אך ורק על מה שהמועמד אומר על עצמו.
ישנם שני עקרונות מרכזיים בבניית מודלי AI לגיוס:
שאלונים ומבדקי אישיות מסורתיים היו הכלים הטובים ביותר שהיו זמינים עד לאחרונה. הבעיה היא שהקורלציה הגבוהה ביותר שנמצאה היא בין תוצאות שאלונים ל-IQ, וזאת משום שאנשים אינטליגנטים יודעים להבין את השאלון ולתת את התשובה ה"נכונה". למרות שיש קשר בין אינטליגנציה להצלחה, זהו רק חלק מהתמונה.
בעולם שבו ידע משתנה במהירות ו-AI יכול לרכוש ידע מהר יותר מבני אדם, היכולות האישיותיות (כמו התמדה, התמודדות עם שינויים ותסכול) הופכות לחשובות יותר, במיוחד עבור תפקידים שדורשים הפעלת והכוונת בינה מלאכותית.
כיצד להתמודד עם אתגרי AI בארגונים קטנים?בארגונים קטנים כמו סטארטאפים, שעדיין אין בהם מספיק נתונים ארגוניים לאימון מודלי AI, דלית ממליצה להתמקד בדיוק פונקציית המטרה. על הארגון לשאול את עצמו מה באמת נדרש להצלחה בתפקיד ולחשוב על מאפיינים של אנשים שעושים את התפקיד בהצלחה, גם אם המדגם קטן.
חשוב להתבונן במגוון אנשים שמצליחים בתפקידים דומים ולא להתמקד רק בסוג אחד של הצלחה. יש להכיר בכך שקיימות דרכים שונות להצליח באותו תפקיד (עיקרון ה-Equifinality). דלית ממליצה להתמקד במעבר ממדידת "דיווח" למדידת "ביצוע" – לבחון כיצד מועמדים מתמודדים עם משימות בפועל, לא רק מה הם מספרים על עצמם.
מהו תוקף הניבוי של כלי AI וכיצד לבחור כלים מתאימים?דלית מדגישה שכלי AI אינם "כדור בדולח" שיכולים לנבא בוודאות אם מועמד יצליח או ייכשל. בגלימפס למשל, אוכלוסיית המועמדים מופרדת לקבוצות עם סיכויי הצלחה שונים (X, 2X, 4X וכו').
כשבוחנים כלי AI לגיוס, יש לחפש הוכחות לקשר בין תוצאות הכלי לבין הצלחה בפועל בשטח. גלימפס, למשל, משתמשת בשיטות סטטיסטיות של Cross Validation כדי להראות שהמודל מנבא הצלחה בארגון ספציפי. חשוב לזכור שמודל שמנבא הצלחה בארגון אחד לא בהכרח יעבוד בארגון אחר – מי שיהיה ראש צוות מצוין בבנק דיסקונט לא בהכרח יצליח באותו תפקיד בגוגל.
כיצד להימנע מהטיות במודלי AI?להימנע מהטיות במודלי AI, דלית מציעה שני עקרונות מרכזיים:
דלית גם מזהירה מפני הסתמכות בלעדית על ChatGPT לקבלת החלטות מקצועיות. היא מספרת על ניסיון אישי בו ChatGPT ניסח טקסט בצורה אלגנטית, אך עם שגיאות מהותיות לגבי התוכן. היא מדגישה שצריך להיזהר מהסתמכות יתר על AI לקבלת החלטות סופיות בנושאי גיוס.
מהם שלושת הטיפים העיקריים למגייסים שטרם הכניסו AI לתהליכי המיון?דלית מדגישה כי AI צריכה לשמש ככלי תומך החלטה ולא כמקבל החלטות. כלי AI יכולים לספק מידע רב שיעזור בקבלת ההחלטה, אך בסופו של דבר, לגורם האנושי ערך מוסף בקבלת ההחלטה הסופית.
ליצירת קשר עם דלית ברוש:אסף מרקל הוא VP Sales & Customer Success @ Webcand
קיימנו את הוובינר ב 3/3/2025, יום ה-514 למלחמה. 59 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על אסף מרקלאסף מרקל הוא בן 40, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בשכונת המשתלה בתל אביב. הוא עובד בחברת Webcand כבר 11 שנים והיה העובד הראשון בחברה. לפני כן עבד במשרד כרטיסים "לאן" בתחום המכירות. ביום הראשון בחברה, קיבל לפטופ וטלפון והתבקש להתחיל למכור מוצר שעדיין לא היה קיים. עם הזמן, החברה התפתחה והיום היא מספקת שירותים למיטב הגופים במשק, כולל חברות גדולות כמו התעשייה האווירית, חברת חשמל, שירותי בריאות כללית, טבע, מנורה, הראל, פרטנר, פלאפון, וכן גופים קטנים וארגונים ללא מטרות רווח.
רקע על מערכת Webcand
Webcand היא פלטפורמה לראיונות דיגיטליים המייעלת תהליכי גיוס. המערכת מאפשרת למועמדים לבצע ראיון דיגיטלי קצר (כ-5 דקות בממוצע) שבו הם עונים על מספר שאלות שהחברה הגדירה מראש. המועמדים יכולים לבצע את הראיון בכל שעה ומכל מקום. עבור החברות, המערכת מאפשרת לראות ולבחון מועמדים לפני פגישה פרונטלית, ובכך לזמן רק מועמדים שסיכויי ההתאמה שלהם גבוהים יותר. החברה משתמשת במודלים של חברת opeai שעברו אימון לצרכי המערכת לטובת קבלת תיאורי משרה, שאלות לראיון, תמלול וניתוח תשובות המועמדים בראיון הדיגיטלי.
סיפור השימוש של מורית בפרויקט הגיוס
מורית השתמשה במערכת Webcand בפרויקט גיוס עבור תוכנית "יומלא" של החברה למתנ"סים. היא נדרשה לגייס 300 מובילי מסגרות (מעין מורים) לעבודה עם ילדים מהספקטרום האוטיסטי תוך חודש אחד. עם כ-500 מועמדים שכבר הגישו קו"ח בשבועיים הראשונים, ורק צוות קטן של 3-4 מראיינים טלפוניים, הבינה שמתמטית לא יספיקו לראיין את כולם בזמן. היא הכניסה את Webcand לסינון ראשוני ובנתה יחד עם הפסיכולוגית של התוכנית סדרת שאלות לסינון הכוללת 11 שאלות מקצועיות. הם קבעו רף של 40% מענה נכון כדי להמשיך לשלב ראיון הווידאו, שבו נשאלו עוד 2-3 שאלות על התמודדות בעבודה עם ילדים. תוך שלוש שעות מרגע שליחת הראיונות הדיגיטליים, כבר היו 70 מועמדים שהשלימו את התהליך, לעומת 100 מועמדים שרואיינו טלפונית בשבועיים. בסופו של דבר הצליחו לגייס 240 אנשים (במקום 300 שתוכננו) מתוך יותר מ-3,000 מועמדים שהקמפיין השיווקי הצליח למשוך. (כאן וובינר על הקמפיין השיווקי).
מרכיבי המערכת שהוצגו על ידי אסף
שאלות ותשובות האם יש תפקידים שבהם יש יותר היענות או פחות היענות?
המערכת מתאימה למנעד רחב של משרות. פחות מתאים למשרות hunting (גיוס ממוקד של מועמד ספציפי) או למשרות בכירות מאוד כמו סמנכ"ל כספים. הכלי אפקטיבי במיוחד כשיש הרבה מועמדים לסנן, כמו בתפקידי פיננסים (קניין, רכש, עוזר חשב, כלכלן, אנליסט), אדמיניסטרציה, שיווק ומכירות, ניהול פרויקטים וכדומה. גם משרות טכנולוגיות ברמת סטודנט יכולות להתאים, אך פחות נפוץ למשרות פיתוח ספציפיות.
מה לגבי התנגדות של מועמדים להצטלם? האם יש נתונים על אחוזים או אוכלוסיות?כיום רק כ-1.5% מהמועמדים לא מעוניינים לבצע ראיון דיגיטלי. אסף מציין שחיים בעולם שבו הדיגיטל הוא "הנורמלי החדש" ומועמדים רואים בכך דבר טבעי ומבינים את היתרונות. מועמדים יכולים לסמן בוואטסאפ או להודיע לנציגת השירות שהם לא מעוניינים, והחברה מקבלת על כך חיווי ויכולה להתקדם איתם בדרך אחרת.
אחסון המידע איפה נאגרים כל המועמדים, הסרטונים והניתוחים?המידע נשמר בשרתים של Webcand בישראל (CCC) בצורה מאובטחת. החברה עומדת בכל דרישות אבטחת המידע ורשומה ברשם המאגרים. בחברות שעובדות עם מערכות ניהול גיוס, יש קישור לצפייה בראיונות מתוך תיק המועמד במערכת.
שאלה: מה המשובים שאתם שומעים? מה הפידבק של מועמדים?בתחילת הדרך היו פידבקים שליליים כמו "מנוכר" ו"לא אישי". החברה למדה מהמשובים והוסיפה יכולות ופיצ'רים כמו דמות אווטאר והיכולת להתנסות לפני שהראיון מתחיל. כיום, מעל 90% מהפידבקים חיוביים. המועמדים מציינים שהטכנולוגיה נוחה, חוסכת זמן ומגניבה. תמיד יהיו כאלה שפחות יתחברו, אך הם כבר לא מבקרים את המערכת אלא רק מציינים שהיו מעדיפים ראיון פרונטלי.
איזה עוד חששות אתה רואה שיש היום בארגונים לגבי הטמעה של Webcand או של פתרונות כאלה?אסף מציין שהוא מלווה את הארגונים לאורך כל התהליך ונותן להם תחושה שאין טעם לבזבז זמן על חששות. החברה מציעה לכל ארגון פיילוט ללא התחייבות או תשלום, וצוות Webcand מלווה אותם בהטמעה, הדרכה, וקבלת משוב תוך כדי. הוא מדגיש שלא חייבים לאמץ את הכלי לכל התפקידים, ושהחוכמה היא לבחור את המשרות המתאימות.
האם יש דרך לשלוח למנהלים מגייסים את הראיונות הדיגיטליים באופן אוטומטי? והאם הם יכולים לפסול מועמדים ישירות במערכת?כן, אפשר ליצור יוזרים למנהלים רק לצורך קבלת ראיונות באופן אוטומטי. ניתן להגדיר הרשאות כך שהמנהל יקבל רק את הראיונות למשרה שלו ללא יכולת לצפות במשרות אחרות. אם המנהל מקבל הרשאה מתאימה, הוא יכול גם לפסול מועמדים ישירות במערכת. התמחור ב-Webcand אינו לפי משתמש, כך שניתן להוסיף כמה משתמשים שרוצים.
איך אתה רואה את העתיד? אילו שינויים אתם מתכננים ב-Webcand קדימה?תשובה: אסף מציין שהחברה דוגלת בהוספת יכולות חדשות ועושה שינויים מהר. לאחרונה פיתחו את יכולות ה-AI שמאפשרות למועמדים לקבל, תמורת תשלום של 30 ש"ח, ניתוח AI של הראיון שלהם. המערכת גם מציעה שאלונים בוואטסאפ ללא וידאו למשרות כמו נציגי מוקדים, וכן סקרים בוואטסאפ לבדיקת חוויית מועמד, חוויית קליטה או פידבק ממנהלים מגייסים. בעתיד, ייתכן שהמערכת תפתח יכולת לשאול שאלות המשך בהתאם לתשובות המועמד.
האם אתה חושב שבעתיד השאלות של ראיון מהווידאו, בוטים ייצרו אותן?תשובה: אסף מציין שכבר היום עוזר ה-AI ב-Webcand יודע לייצר שאלות בהתאם לתיאור המשרה. אמנם עדיין אין יכולת לשאול שאלות המשך בהתאם לתשובת המועמד, אך ייתכן שבעתיד תהיה גם יכולת כזו בראיונות הדיגיטליים.
ליצירת קשר עם Webcand
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי לסמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 19/3/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור*
תפקיד סמנכ"ל.ית משאבי אנוש בהפיכת הארגון לארגון מגייס. השיחה של מורית עם אושרת בנימין
אושרת בנימין היא סמנכ"ל משאבי אנוש ב Connecteam
קיימנו את הוובינר ב 2/3/2025, יום ה-513 למלחמה. 59 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
סיכום וובינר
רקע על אושרת בנימין ועל Connecteam
אושרת בנימין היא סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת קונקטים כמעט שנתיים. היא בעלת ניסיון של 17 שנה בתחום ה-HR והגיוס. בעבר עבדה בתפקידי ניהול HR במנדי.קום, טאבולה ואפס פלייר, כולן חברות גלובליות צומחות.
קונקטים היא חברת סטארט-אפ שקיימת 8 שנים ומונה 315 עובדים, רובם בישראל (כ-270), עם עוד כ-30 עובדים בארה"ב ו-10 באוסטרליה. החברה מפתחת פלטפורמה לניהול כוח אדם לעובדי שטח (עובדי צווארון כחול) שאינם עובדים בסביבה משרדית. המערכת מאפשרת ניהול משימות, דיווחי שעות, תקשורת פנים ארגונית ועוד דרך הטלפון הנייד.
מה זה בעינייך ארגון מגייס?
ארגון מגייס הוא ארגון שבו "כאב הראש" של הגיוס אינו נופל רק על צוותי ה-HR וצוותי הגיוס, אלא הוא "כאב ראש משותף" לכל הארגון. משמעות הדבר היא שכולם - עובדים, מנהלים והנהלה בכירה - מבינים את החשיבות של הגיוס ולוקחים בו חלק אקטיבי.
זה בא לידי ביטוי במספר דרכים:
כשמנהלים מדווחים במסגרת ישיבות על סטטוס הגיוס ולוקחים אחריות, זה סימן שהפכתם לארגון מגייס.
האם ארגון מגייס הוא מודל שנכון בכל ארגון?
זה מאוד תלוי בשלב של החברה. אם מדובר בחברה קטנה עם צרכי גיוס מינימליים, אולי אין צורך לרתום את כל הארגון.
עם זאת, בכל ארגון שנמצא בצמיחה, במיוחד בצמיחה מהירה ("גדילה על סטרואידים"), אין ברירה אלא לבנות תשתית של ארגון מגייס. כשצריך לגייס בסקייל, לא ניתן לעשות זאת ביעילות ללא רתימת כל הארגון.
אפילו בארגונים קטנים יש תמיד יתרון בכך שהעובדים מעורבים בתהליכי הגיוס, כי יש להם חברים ומכרים בתעשייה והם תמיד יכולים להביא אנשים נוספים.
איך האסטרטגיה של ארגון מגייס משפיעה על צמיחה?
כשחברה רוצה לצמוח, היא מציבה יעדים עסקיים כמו הגדלת הכנסות, שיפור שימור לקוחות, או פיתוח מוצרים חדשים. כל היעדים האלה דורשים כוח אדם מתאים.
אם החברה רוצה להכפיל את יעדי המכירות, היא צריכה מספיק אנשי מכירות. אם היא רוצה לצמצם את נטישת הלקוחות, היא צריכה יותר אנשי Customer Success. אם היא רוצה להתאים את המוצר, היא צריכה יותר אנשי פיתוח.
הגיוס הוא המנוע שמניע את כל היעדים האלה. ככל שהארגון מגייס מהר יותר ואיכותי יותר, כך הוא יכול לתמוך טוב יותר ביעדי הצמיחה.
מה החלק של סמנכ"ל/ית משאבי אנוש בתפיסה הזו?
סמנכ"ל/ית משאבי אנוש הוא/היא האחראי/ת הסופי/ת על הגיוס. גם אם יש מנהל/ת גיוס, האחריות היא על הסמנכ"ל/ית.
התפקיד כולל:
טעות שסמנכ"לי/ות משאבי אנוש עושים היא לחשוב "אני אביא מנהל/ת גיוס והוא/היא יטפל/תטפל בזה". זה לא נכון כי האחריות נשארת על הסמנכ"ל/ית.
איך אפשר לרתום מנכ"ל שלא מבין את חשיבות ארגון מגייס?
הדרך הטובה ביותר היא לדבר בשפה שהמנכ"ל מבין - שפת העסקים והמספרים. למשל:
צריך להציג את הגיוס כמנוע עסקי לכל דבר, כמו שיש אסטרטגיית מרקטינג או אסטרטגיית מכירות. להראות איך הגיוס משפיע על הצמיחה העסקית.
האסטרטגיה שאושרת נוקטת כדי להתמודד עם התנגדויות היא לעבוד במקביל - גם לספק פתרונות מיידיים שיענו על הצרכים הדחופים, וגם לבנות לאט לאט את התשתית לטווח הארוך תוך כדי שכנוע והסברה. אושרת תיארה את העבודה עם ההנהלה והמנכ"ל במקביל לרתימה של מנהלים ישירים "זוטרים" יותר לפעילויות שונות של מיתוג מעסיק.
אילו כלים טכנולוגיים עוזרים לרתום את הארגון לתהליך?
אילו מדדים חשוב למדוד בתהליך הגיוס?
טיפים למנהלי/ות משאבי אנוש שרוצים להפוך את הארגון לארגון מגייס
מירי לוי היא הד הנטרית מנוסה, עוסקת גם בליווי בקריירה למועמדים והכשרת הד הנטרים
קיימנו את הוובינר ב 24/2/2025, יום ה-507 למלחמה. 63 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
סיכום וובינר – פנייה אישית למועמדים
פתיחה: רקע על מירי לוי
מירי לוי, בת 42, אמא לשלושה ילדים, עובדת כעד-אנטרית עצמאית. לפני שנתיים, סביב גיל 40, עזבה קריירה מספקת והתחילה לעסוק בתחום הגיוס בדרך עצמאית. לפני כן עבדה בחברות סטארט-אפ, כשהאחרונה בהן הייתה SixKnots, חברה לניהול פרויקטים שעוסקת בגיוס.
כיום מירי עוסקת במספר תחומים:
המהות של עבודתה נשארה אותה גם אחרי המעבר לעצמאות – עזרה לאנשים לקחת שליטה על הקריירה והבחירות שלהם.
לפני שנדבר על הפנייה, לאיזה מועמדים בכלל נכון לפנות?
אין הגדרה מוחלטת של מועמדים שתמיד נכון או לא נכון לפנות אליהם. במקום להסתכל על מי מתאים לנו, עלינו לשאול – למי יש לנו מה להציע?
השאלה המרכזית צריכה להיות: האם יש לי משהו בעל ערך להציע למועמד? גם אם מדובר במועמד שרק התחיל תפקיד חדש, אולי יש לנו משהו שעבורו שווה את הסיכון לעבור.
במקום לחשוב "האם המועמד מתאים לי?", עלינו לשאול "האם אני מתאימה למועמד?"
לא מדובר בהחלטה עבור המועמדים – אם זה לא מתאים להם, הם פשוט לא יענו לפנייה.
מאיפה מתחילה ההכנה לפנייה למועמד/ת?
התהליך מתחיל בהבנה עמוקה של מה אנחנו "מוכרים" – מה מיוחד בתפקיד שאנו מציעים. מירי שואלת את הלקוחות שלה: "מה אני מוכרת?" – לא מספיק לומר "משרת פולסטאק עם שלוש שנות ניסיון", כי כולם מציעים את זה.
צריך להבין מה מייחד את המשרה או החברה:
אפילו חברה או מוצר "אפורים" יכולים להציע יציבות, שהיא נכס חשוב במיוחד בתקופות של אי-ודאות.
איך לזהות את המועמדים המתאימים?
המפתח הוא להבין מה יש לנו להציע, ואז לשאול "מי יקנה?" – מי הם האנשים שזה ידבר אליהם?
יש לבצע "פרופיילינג" של המועמדים הפוטנציאליים – להבין מה מניע אותם:
חשוב לשאול את המנהלים המגייסים: מה יגרום למועמד הטוב לבחור דווקא בחברה שלנו?
דוגמה מעשית: כשמירי נדרשה לגייס מנהל פיתוח לסטארט-אפ בתחילת דרכו, עם שכר נמוך יחסית, היא זיהתה שכדאי לפנות לאנשים שבעברם היו מייסדים או CTO's. אנשים שמכירים את התהליך של סטארט-אפ בתחילת דרכו, אבל כעת מחפשים פוזיציה פחות מסוכנת.
איך לנסח את הפנייה?
המטרה של הפנייה הראשונית היא לא לגרום למועמד לחתום על חוזה, אלא פשוט לגרום לו לומר "זה מעניין, בוא נדבר". זהו ספרינט קצר בתוך מרתון שלם של תהליך הגיוס.
המפתח לפנייה מוצלחת:
דוגמה: כשפנתה למנהלי פיתוח לשעבר שהיו פאונדרים, מירי כתבה: "בואו לשבת ליד שולחן הגדולים בלי לקחת סיכונים כמו פעם".
דוגמה נוספת: כשגייסה אנשי סייבר, השתמשה בפנייה: "בואו להתגייס ולהיות חלק מהגיבורים שמגנים על מדינת ישראל מפני ההתקפה הבאה" (עם לינק לכתבה רלוונטית).
האם צריך לפרט על החברה והתפקיד בפנייה?
בפנייה הראשונית, המטרה היא לתפוס את תשומת הלב. אין צורך להרחיב על הטייטל, החברה או התיאור המלא של התפקיד. המטרה היא לגרום למועמד לרצות לשמוע עוד.
רק אחרי שהמועמד הביע עניין, אפשר להרחיב ולספק יותר מידע – רצוי באמצעות סרטון.
איך לייצר מספר נוסחים וגרסאות של פניות?
אפשר ורצוי להשתמש בבינה מלאכותית (כמו ChatGPT) כדי לייצר מספר נוסחים שונים של פניות. ניתן לבקש ממנו לייצר פניות שונות המתמקדות במוטיבציות שונות:
חשוב לבדוק אילו פניות מקבלות יותר תגובות (A/B Testing) ולהתמקד בסגנונות שעובדים.
עברית או אנגלית?
עברית! אנשים מגיבים יותר לפניות בשפת האם שלהם. גם אם אתם מחפשים מועמדים שידברו אנגלית, עדיף לכתוב את הפנייה הראשונית בעברית.
זה נכון גם למודעות דרושים – הטקסט בשפת האם נתפס בצורה טובה יותר.
טיפים נוספים
זכרו שהמועמד/ת הוא/היא הלקוח/ה שלכם – חשבו מה התועלות עבורו/עבורה.
השקיעו בכל משרה, גם אם היא נראית פשוטה או בשכר נמוך. כל משרה פתוחה היא "פצע ארגוני מדמם".
אל תפחדו להיות שונים – אם כולם עושים את אותו הדבר, עשו משהו אחר כדי לבלוט.
השתמשו בצ'אט GPT לחיסכון בזמן וליצירת פניות מותאמות אישית.
היו אותנטיים לעצמכם ולסגנון שלכם.
התגובות היו נהדרות
נייד: 050-886-7467
דוא"ל: miri.shoshani@gmail.com
Linkedin: https://www.linkedin.com/in/miri-levy/
דוד גולן, TalentNow program lead
רעות שכטר Head of Operations and Customer Experience at timeOS
קיימנו את הוובינר ב 18/2/2025, יום ה-501 למלחמה. 73 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על הסדנה שלי על גיוס אסטרטגי לסמנכ"ליות (וסמנכ"לי) משאבי אנוש וגם למנהלות ומנהלי מש"א, כל הפרטים על הסדנה הקרובה נמצאים כאן בקישור*
רקע קצר על הרקע המקצועי של דוד גולן ורעות שכטרדוד גולן הוא מוביל תכנית TalentNow בקרן הון סיכון Insight Partners, שם הוא מלווה סטארט-אפים בתחומי משאבי אנוש וגיוס טלנטים.
רעות "טורבו" שכטר היא עובדת מספר 3-4 ב-TimeOS (לשעבר Magical), עם 4 שנות ותק בחברה. לאחרונה התמנתה לתפקיד Head of Ecosystem and Partnership.
השימוש של דוד גולן ב timeOS והיוזמה למפגש הזההרקע לשימוש של דוד בכלי (ולחיפוש של כזה פתרון) היה טראומה 🙂 מנהל ששאל על כל מילה שנאמרה בראיונות, והחיפוש של כלי שיאפשר לדוד להתרכז בשיחה ולא בסיכום וכתיבה.
לתמצת את השימוש במערכת והסיבות שדוד פירט, למה להשתמש ב-timeOS בתהליך הגיוס?הגרסה החינמית מיועדת רק להתנסות ראשונית. אין מנוי חינמי לאחר פרק הה
עדיין אין אינטגרציה למערכות ATS אבל זה בתכנון
לפי המשתמשים, דווקא משפר את האינטראקציה האנושית
כמו כן, עלתה נקודה מעניינת לגבי התועלת בשימוש מוקדם במערכת:
אפליקציית TimeOS – גילוי נאות, קישור ההפניה כלקוחה מפנה – של מורית
לינקדאין של דוד גולן – https://www.linkedin.com/in/davidgolanhr/
עמוד אונבורדינג שכולל סקירה של הפיטצ׳רים השונים, הגדרת החשבון בעוד. בכל כרטיסייה יש הסבר ולינקים למאמרים שכוללים וידאו בעברית ובאנגלית. למי ששאל זה העמוד הספציפי על שיחות טלפוניות.
לינק לעמוד הפרטיות של timeOS עם שאלות-תשובות.
עמוד עם מחירים של כל החבילות.
רעות מזכירה שלכל שאלה/בקשה/פידבק הצוות זמינים ב- hey@magical.team
סגן אלוף נטע פולק היא ראש מנהל הפרישה בצה"ל, והיא אמונה על תהליך הליווי וההכוון התעסוקתי לפורשים ולמשוחררים משירות הקבע.
קיימנו את הוובינר ב 2/2/2025, יום ה-485 למלחמה. 79 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על סדנת הראיון ההתנהגותי-מצבי שלי למשאבי אנוש וגיוס, כל הפרטים על הסדנה הקרובה נמצאים כאן בקישור*
רקע קצר על מסלול הקריירה של סא"ל נטע פולקנטע פולק היא סגן אלוף בצה"ל, בת 40, המשרתת בצבא כבר 22 שנים. היא התחילה את דרכה כמש"קית ת"ש, ובהמשך שירתה כקצינת ת"ש בתפקידי שטח. בשלב מאוחר יותר עברה לתפקידי מטה בתחום פיתוח מפקדים וניהול הסגל. בשנתיים וחצי האחרונות היא משמשת כראש מינהל פרישה, וצפויה להישאר בתפקיד לפחות לשנתיים הקרובות.
על מינהל הפרישהמינהל הפרישה הוא גוף שמטרתו לייצר וללוות תהליך ארגוני מערכתי בנקודת המעבר של מפקדים משירות קבע לאזרחות. המינהל מלווה את הפורשים במשך כשנתיים – שנה לפני מועד הפרישה ושנה אחריו. הם מספקים:
הקהל שהמינהל משרת הם אנשי קבע הפורשים אחרי 20-30 שנות שירות, הן ממערכים מבצעיים והן ממערכי תמיכה.
מהם האתגרים המרכזיים בהשתלבות באזרחות?נטע הדגישה מספר אתגרים מרכזיים:
נייד: 052-7085104
דוא"ל: prisha4@idf.il
מנהלת שער לעתיד– טלפון של אייל שילון 052-921-4563 (חיילי החובה והמשוחררים בקבע ראשוני)
הפלאייר ועוד פרטי קשר של המינהל:
גלי מאירי, מייסדת אתר תעשיה וסוכנות המרצים של תעשיה. עורכת כנסי "הכל מבינה" לבינה מלאכותית ליוצרים, אנשי שיווק ואנשי תוכן.
קיימנו את הוובינר ב 27/1/2025, יום ה-479 למלחמה. 90 חטופים עדיין בעזה 🎗️
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע קצר על מסלול הקריירה שלגלי היא מייסדת ובעלת אתר "תעשייה" – פלטפורמת גיוס המתמחה בתחומי הקריאייטיב והמדיה. במקור למדה פיזיותרפיה, אך דרכה הובילה אותה לעולם ההפקות. בשנת 2007 הקימה את אתר "תעשייה" שכיום מונה למעלה מ-140,000 מועמדים בתחומי הקריאייטיב, תוכן, הפקות, דיגיטל, וידאו ועוד. בנוסף, היא מארגנת את כנסי "הכל מבינה" העוסקים בהשפעת הבינה המלאכותית על עולם היצירה והתוכן.
מאפייני אנשי עיצוב וקריאייטיב:קודם כל אנחנו מדברים על קהילה שיש לה מאפיינים יחודיים לה. רבים מהם אמנים בנפשם:
אתר תעשיה.קום https://www.taasiya.co.il/
מייל של גלי: gali@taasiya.co.il