אחרי כמעט 8 חודשים, העולם אמר לי שאני חייב לחזור ולהעלות פרק נוסף, להמשיך, לדחוף ולעזור לעוד אנשים.
אנחנו חיים בתקופה משוגעת, מעניינת, מסובכת, משגעת (לא בקעט טוב), אבל בתוך כל זה, אולי יש לנו הזדמנות לגדול?
קיצור. חזרנו. שימו פליי.
אנחנו חושבים שיש לנו משפחה, מערכות יחסים, ילדים, מטרות, אבל בפועל- כל מה שיש לנו זה חיים. כל מה שאנחנו מכירים או רוצים, תלוי בדיוק על הדבר הקטן הזה. חיים. אם אין לנו את זה, אין לנו כלום, וזאת בדיוק הסיבה שהגיע הזמן להתחיל לזוז ולעשות משהו בנידון.
כסף, כסף, כסף. אנחנו חיים סביבו, צריכים אותו, תמיד רוצים יותר, אבל לא באמת לומדים איך זה עובד ואיך לקבל עוד ממנו.
אנחנו לומדים 12 שנים בבית ספר בלי שיעור אחד על כסף, ואחרי זה מנסים לרדוף אחרי זה חיים שלמים.
בפרק הזה אני לא מדבר על כסף, אבל אני מדבר על העיקרון הקטן שלמדתי בדרך הקשה והארוכה, שעוזר לעשות יותר כסף בכל יום.
בעלי עסקים, יזמים, או אנשים שעוזקים בפרודקטיביות ואופטימיזציה חיים את העולם מינוף אבל לשאר האנשים פשוט אין מושג מזה.
מינוף זה משהו שאנחנוחייבים ללמוד וללמד את הילדים שלנו אם אנחנו רוצים שהם יהיו דרסא טובה יותר מאיתנו.
מינוף זה אומר לקחת למשל 5% מההכנסות ולהשקיע במשהו שיצור יותר מזה.
זה יכול להיות המון דברים, אבל יודעים מה? פשוט תשמעו את הפרק וזהו.
יאללה לחצו פליי.
משמעת היא הכל. בלי משמעת אין לנו יכולת להגיע לשום מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו, אבל איתה- אנחנו יכולים לכבוש את ההר הגבוה ביותר.
משמעת עצמית היא הכלי החזק ביותר שאני מכיר להצלחה בכל משימה.
משמעת חשובה יותר להצלחה מידע, חשובה יותר מכח ואפילו מכסף.
משמעת היא מה שגורם לי לקום בכל בוקר (טוב כמעט.. ממש כמעט כל בוקר, לפעמים מתפספס כי החיים קורים), ולהקליט עוד פרק של מומנטום.
יאללה, לכו לשמוע.
חוק המשיכה שונה לחלוטין ממה שעובר לכם בראש ואין לו קשר לכח המשיכה.
חוק המשיכה אומר שיש לנו את היכולת למשוך אלינו את כל מה שנרצה, אם נאמין בזה באמת. לא לעצום עיניים ולדמיין לדקה, אלא להאמין בזה באמת.
מתוך ניסיון אישי- זה עובד.
יאללה, שימו פליי ולכו לשמוע.
זמן טוב לעולם לא מגיע.
לא יהיה זמן טוב לחופשה, לא יהיה זמן טוב לעצור, לא יהיה זמן טוב לנסות דברים חדשים. לא יהיה אם לא נעשה.
זמן עושים, זמן שומרים, זמן חייב להיות אקטיבי, אחרת הוא פשוט לא יקרה.
אם אנחנו באמת רוצים שמשהו יקרה, אנחנו חייבים לפתוח את היומן, להחליט כמה זמן אנחנו מוכנים ״להקריב״ תמורת הדבר הזה, ויצור חלונות זמן בשבילו, כדי שהוא יוכל להתפתח. אחרת, זה פשוט לא יקרה.
רובנו חיים חיים שלמים מבלי לעשות לעצמנו זמן, והאמת שמגיע לנו, אבל יותר מזה, אנחנו חייבים את זה.
יאללה, למה אתם מחכים?
מי בכלל קורא את זה? יאללה שימו פליי כבר!
אמונות מגבילות גורמות לנו להישאר במקום שלנו מבלי יכולת לזוז ימינה ושמאלה, אבל הגרוע מכל הוא שאנחנו אפילו לא יודעים את זה, ולא עוצרים לחשוב על האמונה המגבילה שמשאירה אותנו שם.
כאחד שמשתדל לחיות מחוץ לאזור הנוחות, אני מוצא את עצמי נפגש פנים אל פנים עם האמונות המגבילות שלי בכל יום מחדש, ולפעמים אפילו מצליח לנצח אותן.
אני יכול להמשיך לכתוב על זה אבל למה בעצם שלא תלחצו פליי?
יאללה. האזנה נעימה.
הבוקר, אחרי כמה ימים פחות טובים, הבנתי שמשהו צריך להשתנות.
אחרי התבוננות קלה פנימה הבנתי מהר מאוד שאני לא אוהב את עצמי לאחרונה.
יש אנשים שיתביישו להגיד את זה, אבל חשוב לי להביא את האמת שלי בכל מחיר, ולתת לאנשים לגיטימציה לדבר על שלהם, ולכן אני שם את זה ככה, כמו שזה.
אני לא אוהב את עצמי כרגע.
זה אומר שזה סוף העולם? לא. להיפך.
זה אומר שמשהו מרגש הולך לקרות. זה אומר שאני לוקח את עצמי לידיים ומשנה, וזה אומר שאני מתחיל פרוייקט חדש שבקצה השני שלו מחכה האני החדש. הטוב יותר.
יאללה שימו פליי.
איך הגענו לפרק על תזונה כשאנחנו בכלל עוסקים בהתפתחות? אז זהו, שזה מאוד קשור.
תזונה (כשמה כן היא) תפקידה להזין אותנו. אותנו זה אומר את הגוף (החומר) אבל גם את הנפש (הרוח).
הרוח, אם אנחנו מבינים את זה או לא, מושפעת מהחומר, ולכן כשאנחנו מזינים את עצמנו בדברים טובים, אנחנו עוזרים לגוף לעבוד טוב יותר, יש לנו אנרגיה גבוהה יותר ויכולת להפתח. וכשאנחנו לא עושים את זה, אז יש לנו הרבה פחות.
מה שחשוב לי שתקחו מהפרק הזה זה הרעיון שהתזונה שלנו היא לא רק אוכל והיא עושה כמה דברים.
אין תזונה סטטית.
או שאני תורם לגוף שלי ונותן לו כלים לריפוי, או שאני פוגע בגוף שלי, מעמיס עליו ומאט אותו.
הפרק הזה הוא אחד הפרקים החשובים ביותר שעשיתי, ואני מקווה שהוא יפתח לכם את העיניים.
ולא, אני לא מטיף, ואני לא אומר לאף אחד שהוא צריך לעבור לטבעונות, אבל אני כן אומר- בואו נדע יותר, ונבחר מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו.
תהנו.
נשימה זה כזה לא מוערך נכון? זה כאן, זה תמיד היה כאן, זה תמיד יהיה כאן.. אז זהו שלא.
אנחנו נושמים כל הרבה פעמים בכל יום, בכל שעה, בכל דקה, ורובנו מעולם לא עצרנו לשאול את עצמנו שום שאלה על זה.
נשימה היא פעולה בלתי רצונית שאחראית לכל דבר קטן שקורה לנו בגוף, והעניין הוא שאנחנו אפילו לא עושים את זה נכון.
אתם לא אשמים כמובן, אף אחד לא לימד אותנו או גילה לנו שצריך לעשות את זה אחרת, עד היום. אבל הנה אני אומר לכם.
ברגע שתשמעו את הפרק הזה, לא תוכלו לחשוב יותר על נשימה באותה צורה כמו שחשבתם עליה עד היום. אני מבטיח.
יאללה, זה פרק סופר מעניין. תשימו פליי כבר.
המציאות חזקה מאיתנו, זו האמת, וזה אומר שאירועים ימשיכו לקרות, אם נרצה או לא נרצה. אנחנו לא יכולים למנוע את זה, אבל אנחנו יכולים לשלוט באיך שאנחנו נגיב לאירועים האלו.
התגובה שלנו לאירועים האלו היא קריטית והיא שתקבע איך יראו החיים שלנו וכמה מאושרים נהיה לאורך הדרך. והרי זו המטרה של כולנו לא?
אז קדימה, לכו לשמוע.
החדשות מלאות בחדשות רעות בלבד, זה לא חדש.
אבל מה הסיבה בעצם?
הסיבה היא שאנחנו, בני האדם, מגיבים לרע הרבה יותר מאשר לטוב, כי המוח שלנו מתוכנת בצורה כזאת.
ככה, העיתונות מצליחה לשמר את הקשר איתנו, ולגרום לנו לחזור ולצרוך חדשות כמו מכורים.
הבעיה האמיתית היא שהמוח שלנו מגיב ומתנהג בצורה מסויימת בגלל התכנים האלו, אבל על כל זה דיברתי בהרחבה בפרק הזה, אז קדימה, תפעילו את הפרק.
אנליזה משתקת או בשמה המקורי אנליסיס פראליסיס (analysis paralysis),
זה מונח שמתאר אי בחירה או שיתוק כתוצאה מעודף מידע.
זה קורה לכולנו אם אנחנו שמים לב לזה או לא.
זה קורה באתרי הכרויות, זה קורה בעבודה, זה קורה כשאנחנו מזמינים אוכל וזה קורה כשאנחנו מנווטים באמצעות ווייז והוא מציע לנו 5 דרכים שונות מהן אנחנו צריכים לבחור אחת.
רובנו לא יודעים לבחור, בטח ובטח כשמדובר על בחירה מתוך מגוון רחב.
בפרק נדבר על הבעיה הזו ועל הדרך הקלה מאוד לפתור אותה.
כל מה שצריך זה לרצות ופתור את זה, ולבחור :)
ראיתם מה עשיתי שם? אמרתי לבחור אבל אנחנו לא יודעים לבחור..
לא משנה. יאללה שימו פליי.
מומנטום זו דרך חיים. זו ההבנה שאם אנחנו רוצים להשיג משהו, אנחנו צריכים לעבוד בשביל זה, וגם אם לפעמים נראה לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה או אולי איבדנו את הכיוון, אנחנו חייבים להבין שזה בסדר, וגם בדרך הזו למדנו משהו שיעזור לנו בדרך אל המטרה. אם לא נפסיק, אנחנו לא יכולים להיכשל. הדרך היחידה להיכשל היא להפסיק באמצע הדרך.
רוב האנשים מפסיקים באמצע הדרך.
אל תהיו רוב האנשים.
פרק 34 עכשיו בחוץ.
לא כולם יודעים מה הם אמורים לעשות עם החיים שלהם. אנחנו חיים בעידן שבו זה בסדר גמור להיות בן 55 ולא להיות בטוח מה אתה רוצה לעשות שתהיה גדול.
אם אתם עוד לא יודעים מה המתנה שלכם לעולם, ויש לכם כזאת, אז אני מציע לכם להמשיך להסתכל פנימה טוב טוב עד שתדעו. זה שם.
ואם אתם כבר יודעים, אתם חייבים להוציא את זה החוצה ולצעוק בקולי קולות כדי שכל העולם ידע שזה הבן אדם שעושה את זה, ושאנשים אחרים יבואו אליכם כדי שתעזרו להם עם זה.
אתם פה מסיבה מסוימת. אל תעצרו עד שתדעו מהי, ואז תצעקו חזק.
אבל רק אחרי שתפעילו את הפרק הזה.. ואז תלכו לעשות את זה.
העבר נקרא עבר בגלל שהוא עבר, הוא כבר לא יחזור ואין לנו יכולת לשנות אותו.
לעומת זאת, העתיד אולי אף פעם לא יגיע. אנחנו לא יכולים לצפות מה יקרה עוד שעה, מחר, עוד שבוע. הטוב ביותר או הרע ביותר.. מי יודע?
אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שמה שיש לנו כאן ועכשיו, זה מה שיש לנו, ואת זה אנחנו חייבים לראות.
לעצור לנשום, להעריך, לכבד, לאהוב. יאללה לחצו פליי כבר.
אם נסתכל על ההתפתחות שלנו כעל אוסף גרמי מדרגות, נבין שאנחנו צריכים להתחיל איפשהו, למטה, כדי לטפס למעלה.
כל מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו היא גרם מדרגות, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לטפס ולהתמיד עד שנסיים ונגיע לשם.
אם נסתכל על ההרגלים שאנחנו צריכים להטמיע בשביל לכבוש את המטרה שלנו, אז כל פעם שנחזור על ההרגל הזה, זו מדרגה אחת.
למשל אם נרצה להיות חטובים יותר, אנחנו לא יכולים להתאמן פעם אחת למשך 10 שעות.
אבל נשמור על תזונה בריאה ונחלק את 10 השעות האלו ל 20 יום בהם נתאמן חצי שעה בכל יום, נוכל לראות תוצאות ולדעת שאנחנו בדרך הנכונה, מה שכמובן ייצור אצלנו מומנטום ויאפשר לנו להמשיך ואפילו בצורה קלה יותר.
אבל קדימה, אין סיבה לקרוא את זה. שימו פליי.
אם עוד לא שמתם כאן עוקב אז קדימה, זה הזמן,
ואני ממליץ לכם לבקר גם אצלי באינסטגרם, פעיל שם מאוד לאחרונה.
https://linktr.ee/eranbrownstain
בעולם של אגו ואינטרסים, ענווה היא בדיוק מה שחסר לכולנו.
ענווה היא תכונה נרכשת שכולנו יכולים להטמיע בחיים שלנו כדי להפוך לחברותיים יותר, מכילים יותר, קשובים יותר, פתוחים הרבה יותר לפידבקים ומכאן גם לשיפור והתפתחות.
אבל יאללה, שימו פליי.
עייפות היא תחושה מוכרת, אבל רובנו לא יודעים שככל שאנחנו נותנים לעייפות שלנו מקום להתרחב- היא תתרחב. מוטיבציה עובדת בדיוק באותה צורה וככל שנזין את המוח שלנו יותר בתכנים מוטיבציונים, ככה נכפיל את הכח של התחושה הזאת אצלנו.
אז עכשיו שאנחנו יודעים על זה, ואנחנו יודעים שתמיד יש לנו בחירה, בכל שלב בחיים, בכל רגע, לכולנו יש אפשרויות, מה הייתם בוחרים?
להיות עייפים? או להיות מלאי מוטיבציה ואנרגיה ברמה יום יומית?
אני יודע מה התשובה, וגם אתם, אז קדימה, לחצו פליי ותתחילו להכניס בעצמכם מוטיבציה כבר עכשיו.
לובסטר הוא בעל חיים מדהים! זו רכיכה שמגדלת שריון בכל פעם מחדש כדי שיתאים לתקופה מסויימת בתהליך הגדילה שלה.
אם קראתם את זה והרגשתם הזדהות זה רק בגלל שגם אתם מתנהגים ככה.
ואני יכול להמשיך ולכתוב פה על לובסטרים אבל למה שלא פשוט תשמעו את הפרק?
יאללה, לחצו ״נגן״.