מה קורה כשצד אחד מרגיש שהוא נותן הכל, והצד השני רואה רק את מה שחסר?

בפרק חדש מבית אתר כיפה, בת חן וייל מארחת את רוני ושבתאי, זוג נשוי מזה שש שנים, מדברים על הפער בין סטנדרט הניקיון לבין הצורך בהערכה. בשיחה חשופה עם בת חן וייל, הם צוללים אל המנגנונים שמנהלים אותם – מהצורך של שבתאי ב"מילה טובה" כדי לא להרגיש "הכבשה השחורה", ועד המאבק של רוני לשחרר את הביקורת מבלי לבטל את עצמה. פרק על הריקוד העדין שבין שיקוף הקושי לבין היכולת לראות את כל הטוב שנעשה בדרך.

בן הזוג חוזר מהעבודה ורק רוצה שקט – נשמע מוכר?

בת חן וייל, מטפלת זוגית ומינית בפודקאסט מבית אתר כיפה, מארחת את רינה ונתן זוג צעיר והורים לפעוט, שמוצאים את עצמם במעגל חוזר של תסכול יומיומי. רינה מחכה לנתן בכיליון עיניים, אך כשהוא מגיע ובורח לספורט ולספה כדי "לנקות את הראש", היא מרגישה שקופה ומתוסכלת. נתן, מצידו, רואה בזה צורך קיומי ולא מבין על מה המהומה. בשיחה עמוקה הם מפרקים את המוקש: הפער בין הצורך של נתן בניתוק לבין הצורך של רינה בחיבור, ההבדל בין "סתם עצלנות" למנגנון הגנה.

מה קורה כששני עולמות - אמריקאי-אשכנזי ודרומית-מרוקאית - ממשיכים להתנגש גם אחרי שכבר אמרו "כן"?
בפרק חדש מבית אתר כיפה בת חן וייל מארחת את יובל ואברהם לנדסמן, זוג צעיר שנפגש במסדרונות בית החולים, ושם התחיל לגלות עד כמה אהבה יכולה לצמוח דווקא מתוך חיכוך. הם חוזרים לרגעים הראשונים שבהם הפערים התיישבו ביניהם לשיחה שלא ניתן להתחמק ממנה.

דרך שיחה כנה, מצחיקה ומלאת אמת, הם חושפים את החשש של אברהם "איך ייראה שולחן שבת?", את האומץ של יובל להישאר בדיוק מי שהיא, ואת הגילוי המשותף שהאהבה שלהם לא דורשת להיטמע - אלא ללמוד לתרגם אחד את השנייה.
בפרק הזה הם מגלים, יחד עם המאזינים, שפערים תרבותיים אינם קיר אלא גשר, וכשצועדים עליו כזוג נשוי, הוא דווקא מחזק את הבית שכבר בנו ביחד.

איך נראית התנגשות הראשונה בין עומס החיים לבין חלום ה"יחד" הזוגי?

בת חן וייל מארחת את רוויה ועומר בפודקאסט מבית אתר כיפה, זוג טרי שמתמודד עם מבחנים, עבודה חדשה ותחושת פספוס בזוגיות. דרך שיחה כנה ומרגשת הם מגלים מה באמת כואב מתחת לוויכוח על "אין לנו זמן": האשמה של עומר, הרצון של רוויה להרגיש מקום ראשון, הפחד מלפגוע והבדל הדק בין לבד לבדידות.

בפרק הם לומדים, יחד עם המאזינים, איך הופכים תקופות עמוסות להזדמנות לאינטימיות, ואיך אפשר להיות ביחד ולחוד בלי לאבד את תחושת החיבור.