בפרק השני שלנו על ש"י עגנון, אנחנו צוללים לאחד הסיפורים המטלטלים ביותר שלו, "והיה העקוב למישור". גבר שחוזר לביתו לאחר היעדרות ארוכה, ומגלה שאשתו, שחשבה אותו למת, נישאה מחדש וכעת מחזיקה בתינוק.הגבר ניצב בפני דילמה אכזרית: אם יגלה את האמת, הילד יוכרז כ"ממזר" וגורלו ייחרץ. אם לא, הוא יעבור עבירה חמורה כשיגרום לממזר לבוא בקהל ישראל.מכאן, אנחנו יוצאים לדיון מרתק על הפער המסוכן שבין "אמת עובדתית" ל"אמת משפטית". ד"ר יניב גולדברג משתף בסיפור אישי מבית הדין על ניסיון למנוע רישום ילד ב"פנקס הממזרות" וממחיש כיצד הדילמה של עגנון היא מציאות משפטית יומיומית.האם המשפט, בניסיונו ליישר את העקום, לפעמים גורם לאסון גדול יותר? ומה קורה כשהבחירה האנושית והמוסרית היא דווקא להשאיר את האמת קבורה?

שמואל יוסף עגנון, חתן פרס נובל, נחשב לגדול סופרי ישראל. אבל האם ידעתם שהוא שינה את תאריך הולדתו לתשעה באב כדי לרמוז שהוא המשיח? והאם ידעתם שהשפה ה"אגנונית" המהוללת שלו בנויה על תחביר סודי של יידיש?בפרק חדש של "משפט ותרבות", ד"ר שאול שרף וד"ר יניב גולדברג לוקחים את אחת היצירות המכוננות של עגנון, "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו", ומראים כיצד היא חושפת את האמת העירומה על המערכת המשפטית בישראל.זהו סיפור על שני רבנים גאונים – אחד עני וקנאי, השני מיוחס ופשרן – שהמחלוקת ביניהם על הקטנת חלון בבית מדרש הופכת לטרגדיה של חיים שלמים.נגלה כיצד הסיפור הזה הפך למאמר משפטי מפורסם שניתח את היריבות בין השופטים מנחם אלון ויצחק אנגלרד, ונראה איך מאבקי היוקרה שתיאר עגנון ממשיכים להתקיים עד היום במסדרונות בית המשפט העליון.

דמיינו את הסיטואציה: שוטרים נשלחים לעצור הצגת תיאטרון כשהיא בעיצומה, והשחקנים מובלים אחר כבוד למעצר. מהי עילת המעצר? ובכן, הם העיזו לדבר יידיש בארץ ישראל.זהו לא תסריט לסרט, זהו סיפורם האמיתי והבלתי ייאמן של ג'יגאן ושומאכר, ענקי הקומדיה של העולם היהודי, שהגיעו למדינת ישראל הצעירה וגילו שהשפה שהביאו מהבית נחשבת לאויבת.על הטרגדיה של מחיקת תרבות, על האבסורד שבו מדינת היהודים רודפת את שפתם של מיליוני יהודים, ועל כוחה של האומנות לנצח כל צנזורה.

לפני שאסי וגורי , אלי ומריאנו או גרייניק ואלתרמן עלו על הבמה - ג'יגן ושומאכר היו שם. צמד הקומיקאים היהודי-פולני הפך את ההומור היידי לאמנות חתרנית, נכלא פעמיים, כמעט שילם על זה בחייו, ועדיין לא הפסיק להצחיק.נדבר על ההבדל בין סאטירה לסטנדאפ, על המופעים של הצמד שהניחו את היסודות להופעות הסטנדאפ המודרניות, ועל היהודים שידעו לצחוק גם כשהיה אסור.

סוגרים מעגל עם הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי.מה באמת קרה בטקס פרס קלאוזנר? ולמה המחזה "מירלה אפרת" שעולה על הבמה ביידיש, הוא נצחון כה חשוב?בפרק המיוחד האחרון, ליא קניג מספרת בגילוי לב איך בונים דמות “מההתחלה”, איך מחלקים את ה“כוח” בתוך הסצנה, ומה גורם לה להמשיך ולהופיע גם אחרי כל כך הרבה שנים על הבמה.

כשליא קניג עולה לבמה בבוקרשט בתור אנה פרנק, במדינה שמתעקשת לא לדבר על השואה, ההצגה מטלטלת אולם התאטרון הממלכתי של רומניה ופותחת לה דלת לעוד שורת תפקידים בתאטרון.אבל ברומניה הקומוניסטית אושר מוגבל בזמן קצוב, וכשליא ובעלה הגישו בקשה לעלות לארץ ישראל, היא נזרקה מתפקידיה הראשיים והפכה לניצבת במחזות בהם כיכבה.פרק שני מתוך שלושה על חייה של מלכת התאטרון הישראלי.

ליא קניג, הגברת הראשונה של התאטרון הישראלי, מגיעה ל"משפט ותרבות".בצניעות ובחוכמה השמורה רק לה, היא מספרת את סיפור חייה: איך מורה ותיק ועידודו של בעלה הצעידו אותה אל האודישנים הראשונים, על הבריחה ממלחמת העולם השנייה ברכבות עד לטשקנט ועל הומור, שעוזר לה עבור כל אתגר בחיים.חלק ראשון מתוך שלושה

צאו למסע יוצא דופן עם "מלכת התיאטרון הישראלי", השחקנית ליא קניג בשיחה מרתקת על חייה כבת להורים שחקנים וילדותה בזמן מלחמת העולם השניה, על מורים מעוררי השראה שפגשה בחייה הסוערים, וגלו כיצד ילדה קטנה ששרדה את נדודיי המלחמה, החלה את דרכה בעולם המשחק, עד שכבשה את המקום הבכיר ביותר בעולם התיאטרון הישראלי. השיחה חושפת פרטים אישיים, בנושאי חינוך כמו ההתלבטות של אמה בין הגנה על ילדותה לבין טיפוח הכשרון התיאטרלי, את תפקידו המפתיע של בעלה לעתיד, צבי שטולפר, שדחף אותה לאודישן הראשון. בואו לשמוע כיצד כוחה של הנוכחות הבימתית שלה אומת כבר בתחילת דרכה והפך אותה לכוח תרבותי בינלאומי, בתקופה של תהפוכות עולמיות ופוליטיות סוערות.רוצים להכיר את ליה קניג לעומק?מוזמנים לבקר באתר "בימת חייה" בו היא משתפת ברגעים משמעותיים מחייה האישיים והמקצועיים, כפי שמעולם לא סיפרה https://www.biupress.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2265

מחזהו של הילל מיטלפונקט "מדריך למטייל בוורשה", שנכתב במיוחד עבור ליה קניג, מספר על אם ניצולת שואה ובנה, שנוסעים לוורשה כדי לדרוש בחזרה בית שננטש במלחמה. במהלך הטיול נפתח דיון מרתק על זיכרון ושכחה, צדק היסטורי מול מגבלות המשפט, ועל מקומו של ההומור ככוח הישרדותי.נעסוק במתח בין דורות של ניצולים וילדיהם, בשאלות של צדק מעברי ובמקבילות לדיני משפחה ויחסי ממון בישראל, ונגלה כיצד הומור יהודי – לעיתים אפילו שחור מאד – מצליח לזקק מצבים מורכבים ולהפוך טרגדיה לכלי תרבותי ומשפטי.

ז'אן ולז'אן נידון לשנים ארוכות בכלא על גניבת כיכר לחם כשהיה רעב. האם הוא פושע? בפרק הזה אנחנו צוללים אל המחזמר הקלאסי עלובי החיים של של ויקטור הוגו, ונבחן את הדילמות המשפטיות שהוא מעלה.האם גניבה היא גניבה ונסיבות ישנן תמיד? מהי "הגנת הכורח" במשפט הישראלי, וכיצד ההלכה היהודית מתייחסת למצב שבו הצלת חיים דורשת פגיעה ברכוש הזולת?שאולי ויניב מנסים להבין איפה עובר הגבול בין צדק לחוק.

בפרק הזה יעלה על המוקד (אהה!) המחזה "ציד המכשפות" של ארתור מילר.איך פחד וצדקנות מוסרית יכולים להפוך את מערכת המשפט לכלי נשק מסוכן?החל ממשפטי סיילם, דרך המקארתיזם האמריקאי ועד ופרקטיקות מודרניות יותר כמו פיטורי עובדים בשל דעות "לא תקינות", רדיפות פוליטיות וגם אהוב ליבנו החדש: השיימינג. זהו פרק על הקו הדק בין צדק לצדקנות, על הכוח והסכנה שטמונים במערכת החוק כשהפופוליזם באופנה.

מיליארד תמורת חיי אדם אחד– הולך?!זוהי ההצעה של הגברת הזקנה לתושבי הישוב גלן, במחזהו הקלאסי של פרידריך דירנמאט. האם סבל של איש אחד לא שווה את רווחתם של כל בני הישוב? ואם לא, אז למה אנחנו נוסעים במכוניות?ולבסוף, ומעל הכול: האם קיימת אמת אובייקטיבית שבפניה החוק צריך לכרוע, או שכל "אמת" היא רציונליזציה מתוחכמת?

המחזה "האם" של קארל צ'אפק, שהועלה בתיאטרון הבימה ערב מלחמת העולם השנייה ורלוונטי עד היום, יהיה על המוקד בפרק זה. דרך סיפורה של אם שאיבדה כמעט את כל בניה בקרבות, שאולי ויניב בוחנים את המתח שבין טובת הכלל לזכויות הפרט, את סוגיית גיוס החרדים, את טענת "פיקוח נפש" מול חובת השירות, ואת גבולות ההתערבות של בג"ץ בסוגיות רגישות. פרק טעון שמציב על השולחן את השאלות הקשות ביותר – מי מחליט, בשם מה, ואיפה עובר הקו בין חירות לשוויון.

שאולי ויניב הגיעו אל “הדיבוק” של אנסקי. מסתבר ש"הדיבוק", היא לא רק יצירה תיאטרלית ואייקונית, אלא גם מקרה מבחן מרתק להבנת גבולות הסמכות, האחריות, והצדק הקהילתי.מה קורה כשנשמה מסרבת לעזוב את העולם הזה וחודרת לגופה של נערה צעירה? ואיך סיפור של אהבה נכזבת הופך למראה משפטית לחברה שלמה?באמצעות סיפור הדיבוק — נשמה שאינה זוכה למנוחה בגלל חטאים מוסריים, ושבה להיאחז בגוף חי — נבחן את מקומו של "המגרש": הרב או השופט, שמצופה ממנו לפתור את הבלתי ניתן לפתרון.

מה הייתם עושים אם בתכם הייתה מתאהבת בגוי ומחליטה להתנצר? האם יהודי שהופך לכומר עדיין זכאי לעלות לישראל כיהודי? בפרק הזה אנחנו פוגשים את טוביה החולב – גיבור המחזה היידי המפורסם שהפך ל"כנר על הגג", כנראה המחזה היהודי המצליח ביותר בכל הזמנים, ונכנסים אל הדרמות האישיות, המשפחתיות והמשפטיות בחייו.דרך דמויותיו של שלום עליכם, שואלים ד"ר שאולי שרף וד"ר יניב גולדברג שאלות שנשארו רלוונטיות עד היום: מיהו יהודי בעיני המשפט הישראלי? מה אומר החוק על מתנות ונישואים מחוץ לדת? ואיך קרה שקצין צה"ל גילה שילדיו לא רשומים כיהודים בתעודת הזהות?הצטרפו אלינו לדיון מלא הומור ורגש, שמתחיל עם טוביה והפרה בכפר נידח ליד קייב, עובר דרך פולמוסים לוהטים בבג"ץ, ונוגע אפילו בשאלה – למה גולדה מאיר התעקשה ש"מי שלא מדבר יידיש, הוא לא יהודי"?

אוי מירל'ה אפרת!בעזרת ההשראה מהטרגדיה הקלאסית "המלך ליר" של שייקספיר, יעקב גורדין יוצר מחזה מרתק על אלמנה-יהודייה-עשירה, המתמודדת עם משפחה סוערת, מאבקי כוח ואלימות כלכלית בניו יורק של תחילת המאה ה20.דרך סיפורה של מירל'ה נבחן את חוקי המתנות (יש דבר כזה), דיני הירושה במשפחה, וגם ננסה לענות על השאלה הגדולה מכולן: למה יש כזו איבה בין כלה לחמותה?

האם מותר להתחרט על עסקה שהסכמנו לה, או שחוזה הוא באמת סופי ומוחלט? בפרק ההמשך על "הסוחר מוונציה" אנחנו בוחנים את הגבולות בין חוזים מחייבים ובין הצדק והמוסר.נברר יחד מהי "גמירות דעת" (האם הבטחה להלוות כסף לחבר היא באמת מחייבת?), מתי חוזה הופך ל"חוזה פסול" (האם מותר לחייב מישהו בתנאים לא מוסריים, כמו לשלם "קנס" מוגזם?) ואיך פורמליזם משפטי עלול להוביל לעיוותים (למשל, כשחותמים בלי לקרוא על תנאים של אפליקציה או הסכם עבודה).בואו נגלה איך שאלות משפטיות עתיקות עדיין משפיעות על חיי היום-יום שלנו – הרבה מעבר לבית המשפט או לבמת התיאטרון.

מה קורה כשסכסוך כספי קטן הופך לנקמת דם אכזרית? היום נדבר על "הסוחר מוונציה", המחזה הפרובוקטיבי ביותר של שייקספיר.האם שיילוק, המלווה היהודי, הוא נבל אכזר או קורבן טרגי של צביעות נוצרית? מדוע סיפור של חוזה כספי פשוט מסתיים בדרישה המצמררת: "ליטרת בשר מהגוף"? ומה עומד מאחורי הסוף המשפיל שמכריח יהודי להתנצר?

יניב ושאולי צוללים לעומק המחזה והסרט האייקוני "12 המושבעים": משפט רצח דרמטי שבו 11 מושבעים בטוחים באשמת הנאשם ואחד מטיל ספק והופך את המשפט על פיו. האם חוכמת ההמונים באמת קיימת, או שמדובר באשליה מסוכנת? האם מערכת המשפט צריכה להתבסס על השכל והאינטלקט, או אולי דווקא על רגש ואמפתיה? ואם אתם מואשמים, מי תעדיפו שיחרוץ את גורלכם: המאבטח בקניון או כבוד השופט?

ההצגה "מניין נשים", המבוססת על סיפור אמיתי, חושפת את הדרמה של אישה חרדית שהואשמה בחוסר מוסריות וסולקה מביתה ומהקהילה. יניב ושאולי דנים כיצד נוצר "מניין נשים" כאלטרנטיבה למערכת המשפט הגברית, ותוהים אם מדובר בפשרה או בעצם מהפכה. דיון מרתק על גבולות חופש הבחירה והשפעות תרבותיות על החלטות משפטיות – האם השופט, או השופטת, או בני האדם- יכולים בכלל להיות אובייקטיביים?